תגיות » סופרת

סופרת » בבלוג של ציפורה בראבי (2 פוסטים)

...

תגובות

פורסם לפני 19 שנים ו-2 חודשים
תצוגה מקדימה

התחילו לספר -ספרה של אסנת גואז

.. אני פותחת את הספר ומיד מתיישבת מולי אסנת גואז ומתחילה לספר.. אני קוראת וקוראת ומקשיבה לה, לסיפוריה, ואז מחליטה להכין לי קפה כדי לקרוא בנחת ובהקשבה מלאה. במילים פשוטות...

תגובות

פורסם לפני שנה ו-2 חודשים

סופרת » בקהילת הבלוגים של סלונה (13 פוסטים)

מתלמדת לנצח

סוף סוף סיימתי לקרוא את הספר לאכול להתפלל לאהוב של אליזבט גילברט.

מי שקורא את המשפט הראשון יכול לחשוב לעצמו, ''זה בטח ספר משעמם וקשה לקריאה'', אבל האמת היא שממש לא!!! הקושי שלי לסיים את הספר לא נבע משיעמום או מכתיבה שאינה מגרה את הקורא להמשיך לקרוא, אלא מטעמים אחרים לגמרי. בתור יהודיה ודתייה היה לי קשה לקרוא את הספר הזה, מאחר והוא משלב בין דתות. הכותבת עצמה היא נוצרייה ותוך כדי הסיפור היא נמצאת באיטליה הנוצרית ולאחר מכן באשראם בהודו לתקופה של ארבעה חודשים ואז בבאלי שהיא מדינה מוסלמית בקיצור בליל שלם של דתות, כביכול הספר סותר את האמונה היהודית, אבל זה לא נכון בכלל!!! לפעמים קשה להסתכל על הדת וללמוד דברים חדשים רוחניים ולא טכניים. אני מתכוונת לומר שלפעמים מרוב שגדלנו בצורה מסויימת קשה לנו למצוא ריגוש רוחני, למצוא את הדרך להתעלות ואני לאחר שקראתי את הספר הזה מרגישה שחל בי שינוי. אני חייבת להוסיף במהירות כדי שלא תבינו לא נכון שאני יהודייה שמאמינה שהדת היהודית היא הדת האמיתית היחידה, אבל עם זאת אני לא שוללת את האפשרות להתבונן על דרכי הפעולה שאינם שייכות למי שמגדיר את עצמו כיהודי, אך יכולות לקרב אותנו לאלוקים ולעצמנו. נכון צריך להיזהר מאוד וכמו שנאמר "חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין!!". לכן כשקוראים דברים שכאלה צריך לסנן היטב מה נכון ומה לא נכון מה כדאי לקחת מזה כלומר מה יקרב אותנו לאלוקים ומה רק מושך, אך.... האמת שהספר העלה בי דחף עז לצאת למסע שכזה, כמובן לא בדיוק מסע כזה, אני ממש לא מתכוונת לשבת באשראם, לשתוק, לעשות מדיטציות וכדומה - אם כי מדיטציה דווקא מתאימה מאוד לדת היהודית - חשיבה חיובית, לחשוב על מה עברתי וכו'', כאילו לי זה מזכיר קצת את הקטע של התבודדות של ברסלב למרות שזה שונה לחלוטין... (אבל אני לא בנוייה לזה - לא מתאים לי לשתוק, ובריחה מהמחשבות של עצמי היא דרך החיים שלי (אולי מתישהו זה ישתנה..?) הכוונה שלי היתה שזה נתן לי את החשק להתנתק, לעצור את החיים, לברוח מהמוכר והידוע ולמצוא את עצמי האמיתית, זאת שמתחבאת מאחורי הרבה מה יגידו, מאחורי הנורמות, מאחורי המצופה... ומה שנכון , נכון אני מקנאה באליזבט שהחליטה לעשות את זה ועוד יותר מקנאה בה על היכולת לחשוף את עצמה אל מול כולם ולא להתבייש במי שהיא, למרות שאני בטוחה שהרבה אנשים שמכירים אותה העירו לה אחר כך המוני הערות על מה שהיא עשתה.... לדעתי של אדם זקוק לחוויות שונות ומגוונות כדי להתקדם, כדי להסתכל על חייו מזוויות שונות, כדי לצבוע את החיים בצבעים חדשים, שלא יהפכו להיות חדגוניים ואפרוריים וזו בדיוק הסיבה בשלה אני מקנאת בסופרת. היא חוותה חוויות שונות, מאחר והייתה במקומות שונים שבהם ישנם דעות שונות, תרבות שונה והסתכלות שונה על החיים. אני מודעת לכך שיש אפשרות להעמיק בתוך עצמנו, לערוך מסע פנימי אל תוך עצמנו ואז להגיע לתובנות חשובות ולהשתחרר מדעות קדומות, מכעסים, מרגשות מודחקים וכדומה. עשיתי את זה בעבר ואני ממשיכה בזאת כיום, אך הבעיה היא שכאשר עושים את זה תוך כדי החיים לרוב לא מצליחים להגיע רחוק מאוד, מאחר ובתוך המחשבות על עצמי נכנסות המחשבות על המחויבויות שלי, על הבית שצריך לארגן, על הילדות שצריך לטפל בהן, על הבעל שיגיע מהעבודה וזקוק לתשומת לב, לבית נורמלי, לאישה במצב תקין, ואם אפשר אפילו לאוכל חם, ריחני וטעים, על החובות וכדו''. מה שאני רוצה להגיד שתוך כדי החיים קשה להתרכז בחיפוש עצמי בגלל כל מסיחי הדעת בדמות החובות והמטלות האינסופיות. הסופרת התנתקה מכל האנשים שהיא מכירה וכך לא הייתה צריכה למסור דין וחשבון לאף אחד מלבד לעצמה, כלומר כל צורת התנהגות שהתאימה לה הייתה מתקבלת (כמובן עם גבול המוסריות והחוק) דבר שאי אפשר לומר שהייתה זוכה לו אם הייתה שוהה עם אנשים שמכירים אותה ומצפים ממנה להתנהגות מסוימת, זאת אומרת היא השתחררה מה"מה יגידו" לתקופת זמן שבה יכלה ללמוד באמת מה היא אומרת, מה היא רוצה ולא למה מצפה ממנה החברה. אין כמעט אדם שיכול לומר שהוא אינו מושפע מ"מה יגידו" לא משנה כמה הוא או היא אדם עצמאי, פורק עול וחופשי עדיין הוא מושפע, לחיוב או לשלילה. כלומר יתכן והוא עושה את ההיפך ממה שהחברה הייתה רוצה שיעשה, אולם זו בדיוק השפעתה עליו, קשה לו שלא לעשות את הנגד... מה שאני רוצה להגיד זה שאפילו ההתנהגות שלו שאינה מה שהחברה דורשת מושפעת מהתנהגות החברה. כלומר, מאחר והוא אנטי החברה הוא עושה דברים הפוכים ממה שהיא עושה, זאת אומרת הוא מסתכל על מעשי החברה ובוחר לעשות את ההיפך. וזה בדיוק העניין הבחירה שלו כאן היא כפויה. הוא מחויב למה שמצפים ממנו, שזה לעשות ההיפך מהחברה. בקיצור הלוואי ויכולתי...(-;

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה