הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מנובמבר 2015

בסגנון ייחודי ויפה, בסבלנות ובתיאורים ציוריים מספר מני אביב את סיפורו של בורי, יועץ חינוכי בבית ספר “עלומים”, יוצר רגיש ומופנם מאוד, שנטישת אהובתו מערערת את עולמו..

31/10/2018

קללת ארוס

..

זהו סיפור על חיפוש אהבה, על צורך באהבה ועל אי יכולת להיות בה לאורך זמן.

סיפורו של בורי נע בין חייו האישיים – כמיהותיו ואכזבותיו,  לבין בעיות התלמידים בהם הוא מטפל במסגרת עבודתו  בבית הספר “עלומים”.”.

אלון שננטש ע”י אמו והתייתם מאביו והוא גר עם סבתו שאומרת עליו שהוא דומה לאביו וזה חבל כי הוא עוד יהרוג עצמו כמו מטומטם..

ואלינור שמציירת יפה וכנראה מאוהבת ביועץ החינוכי הצעיר (איך לא?).

ובין לבין – הסיפור העיקרי –  סיפורו של בורי שננטש ע”י נירה אהובתו ועולמו מתערער בעקבות זאת. הוא מתקשה ליצור קשר של ממש עם נשים.

בדידות ואי-יכולת להתחבר:

“תראה אותי עכשיו, אבא, בודד וחסר סיכוי לזוגיות שפויה. כל אישה שאהבתי נסה ממני כמפני צרעת. הן חשות את החומר האמיתי שמנו קורצתי ומבקשות מפלט.

אני מבין את זה עכשיו, ורוחי נצמתת מדיכאון” (ע’ 142)

והבדידות הזאת המונעת ממנו לפרגן לחבר הנמצא בזוגיות טובה:

“לא רק שלא יכולתי לדוג בקרבי אפילו סרדין של רגש מפרגן, אלא אף חשתי תיעוב נורא כלפי הטבעיות הזחוחה שבה קיבל את מתת האלים שהונחה כך לפתחו..” (ע’ 82-81)

הסיפור כתוב יפה, בסבלנות רבה ובסגנון ייחודי מאוד למני. מילים שמציירות לנו את הסיפור המאכלס דמויות רבות ומעניינות שכמעט כל אחת מהן היא סיפור בפני עצמו.

קשת רחבה ומרתקת.

ניכר שמני מתבונן בבני האדם ורואה אותם.

למשל, סבתא עליזה – סבתו של הנער אלון:

סבתא עליזה נוטה לייחס לכל אדם בסביבתה תכונה בסיסי של טוב לב…היא באה ביום שלמחרת, מדדה על רגלה החולונית, שמלת בית פרחונית עוטפת את רזון גופה, ובידיה תבנית עם עוגיות מעשה ידיה שהפכו בחצר הפדגוגית שלנו לשם דבר” (ע’ 11)

 אומרים שאוכל מחבר בין אנשים.

ככה עשו במשפחתי. כשהגיעו אורחים – הציעו ארוחה שלימה, כשהיה קושי – הציעו לנו אוכל טוב – קוסקוס או מרק סמיך וטוב. אחיזה במציאות.

כך אני מוצאת גם אצל מני (בורי) המתאר מידי פעם ארוחות קטנות ומענגות:

“השלל מארוחת שבת אצל אמא: שתי רגלי עוף אפויות עם תפוחי אדמה שחמחמים ורכים, בתיבול של פלפל חריף ורוזמרין, אשר רק מכשפות מדופלמות מסוגלות לרקוח במעבדותיהן העשנות” (ע’ 79)

“ניצני כרוב טריים שרכשתי יום קודם בושלו בחמאה ונמסכו ברוטב חלב קוקוס. את תפוחי האדמה הזעירים בצעתי לשניים, מרחתי שמן זית, פיזרתי עלי רוזמרין והכנסתי לתנור. לסיום הכנתי סלט עם עלי חסה, עגבניות שרי, עלי רוקט, גרגירי צנובר קלויים וזיתים שחורים נטולי גלעין” (ע’ 161)

“את סלט הפירות הם אוכלים בסלון, בליווי תה אוריינטלי ובונבוניירות יקרות” ( ע’ 341)

..

מני אביב נולד ב-1971 בקרית שמונה ומתגורר בגרמניה.

מורה לאנגלית ותיאטרון, כותב, קורא וחולם.

הספר “קללתו של ארוס” הוא ספרו הראשון.

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה