הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 99

החל מנובמבר 2015

 

shosh

נפילות של ילדים במסע החיים, של נערים וגם של מבוגרים הן מפני שמישהו בדרך ויתר עליהם. או אולי הם עצמם ויתרו..שמישהו אמר: אין מה לעשות! אבל שוש רהב, מנכ”ל תיכון אזורי בעברה, לא מוותרת! וגם – כמה מילים על חינוך מפיה -
חומר למחשבה לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.

לפעמים כל מה שילד צריך הוא אדם אחד שיתעקש עליו.
שלא יוותר עליו
שילמד אותו כמה הוא חשוב.

לרוב הילדים יש הורים כאלה. הם אינם מוותרים עליהם. והילדים יודעים. הם יודעים שלהוריהם הם הכי חשובים בעולם.
זה נותן כוח.

הם יכולים להתעקש, הם יכולים לבעוט, הם יכולים הרבה ואבא ואמא ישארו בשבילם ובעדם.
הם לעולם לא יוותרו על ילדם.
הם בדרך כלל גם מעניקים לו את הביטחון בערכו, ביכולותיו, מנתבים את דרכו ונמצאים בשבילו כשצריך.
גם בגיל העשרה כשילדים בועטים בכל, ההורים ממתנים להם ומקשיבים ומנסים והם לא מוותרים.
כי ככה זה הורים.
ככה זה צריך להיות.

אבל לפעמים זה לא ככה.
ושם, בין המהמורות, בין הררי החושך של כישלונות וחוסר הבנה ופירגון, במקומות שהילד, הנער, האיש, נטוש לנפשו, שם אפשר לפגוש את המאורות הגדולים.
את האנשים שנכנסים לפינה הזאת, מתעקשים והם לא מוותרים.
למה? ככה.
הכי ככה.
למה לוותר כשאפשר להתעקש?
וכזאת היא שוש רהב, כשכיהנה כמנכ”ל בית חינוך תיכון אזורי “גליל מערבי” [צומת כברי].
שם הנהיגה, חינכה והביטה גם. ראתה נערים ונערות רבים, שהיו מולה ולא החמיצה, כך היא מקווה, אף אחד מהם
כי כל ילד הוא עולם.
עולם מלא.
עולם מרגש, מפתיע בעל יכולות מדהימות שרק צריך להביט ולמחוא לו כפיים..

ונערים כאלה שעברו על פניה ונמצאים היום במקומות טובים זוכרים ומוקירים.
כזה הוא י. שהגיע למקומות קשים מאוד כתלמיד בילדותו ובהגיעו לתיכון, כשנראה היה שהכל מוותרים, שהוא עצמו יצטרך פשוט לוותר..שם צצה המאור הזאת, המנהלת שוש רהב, שלא ויתרה.
שאספה אותו במכוניתה, שהאזינה וחיזקה.

“שוש רהב, מי שלא ויתרה עלי והתעקשה ללמד להעז, לשאול, להתעקש, להפסיק לחלום ולהתחיל להגשים..”
מרגש ומצמרר..
כמה נשמות נופלות בדרך אם לא מישהו שעוצר להביט ולסייע לקום ולהמשיך ואף על פי כן..ולמרות הכל.

ומה היה רוצה כל אחד מאתנו, הבוגרים, אם לא משהו שיתעקש עליו ולא יוותר לו על עצמו?

ובאמת, זה מה שעושה כיום שוש רהב. היום היא עובדת גם מול מבוגרים. שועת מדברת ולא מוותרת!
היום כמאמנת אישית, היא מלווה ומעצימה בעקשנות וללא פשרות ומכינה גברים ונשים לתפקידי מפתח.
היא מסייעת למבוגרים שכמעט מוותרים. למבוגרים שעייפו ומישהו צריך להתעקש בשבילם/במקומם..כאלה שצריכים מישהו שלא יוותר להם. שלא יוותר עליהם..מישהו שיתעקש עליהם ויקרא אותם לסדר..בתמיכתה האוהבת והמחבקת.

שוש רהב נולדה בביה”ח עפולה בעמק יזרעאל וגדלה בעפולה עילית אז, ישוב מהגרים להורים ניצולי שואה.
למן צעירותה, עסקה בחינוך, בניהול וניהוג בתי ספר תיכוניים מורכבים.
באמצע חייה, יצאה לעצמאות מקצועית ומזה 17 שנים היא מלווה באופן אישי ,מאמנת, מעצימה ומנחה מנהלים בסקטורים שונים, אנשי חינוך, ראשי ערים, מובילי חינוך, משפחות, פרחי רפואה, מנהלים ובעלי תפקידים במגזר העסקי.

..
שוש רהב בפייסבוק – shosh rahav

https://www.facebook.com/shosh.rahav?fref=ts

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה