הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 57

עוקבים: 1

החל מנובמבר 2015

נשים רבות כותבות שירה.בנשאים רבים אך יש שירה שבעיני מייחדת נשים דווקא. שירה המבטאת את החוויה הנשית בעוצמה – הבדידות בעולם גברי, הציפיות, הסטיגמות.. שירת נשים.

25/02/2018

אפרת מישורי - תמיד יש מישהו בבית

אפרת מישורי – תמיד יש מישהו בבית

“בודדת הנני ובודדת ארצה להישאר” כך כתבה קריסטין דה פיז’ן, משוררת מן המאה ה-14  שהיתה המשוררת/סופרת ראשונה שהתפרנסה מיצירתה. בפתיחת ספרה “החיזיון”

..

600 שנים מאוחר יותר, כתבה על הבדידות בתוך הקשר, בביחד, המשוררת אפרת מישורי:

את הבדידות המהדהדת בחדרים ובחדרי הלב:

תמיד יש מישהו בבית / אפרת מישורי

 

 תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת

 

. – יַעֲקֹב?

 יַעֲקֹב?

-  יַעֲקֹב?

 

ָּתמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

 

  – נִמְרֹד?

- נִמְרֹד?

- נִמְרֹד?

 

תמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת

תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת.

אֵין כָּאן אִישׁ מִלְּבַדִּי.

..

נשים משוררות היו תמיד. כבר מימי התנ”ך למדנו על נשים ששוררו. שירת נשים היא שירה המחוברת ישירות לגברים, נוגעת בהוויה הנשית בעולם. פעם היו אלו שירי הלל ושבח לגבר.

נשים רוממו את עשיית הגברים ועודדו וחיזקו אותם.

כך היו האבירים.

אותם גיבורינו שיצאו לעשות מעשי גבורה  נפלאים  למען מושא אהבתם.

כך נולדה דמותו של דון קישוט  ואהובתו/גבירתו – דולצינאה.

וכך אמר אלבר קאמי (1913-1960)  על הנשים:

“הן מעוררות בנו את התשוקה ליצור יצירות מופת ותמיד מונעות אותנו מלהגיע אל שלמותן”

ובערך באותה תקופה, מספר שנים לפני כן,  כתבה וירג’יניה וולף על הספרות והיצירתיות הזאת:

נשים זהרו כלפידים בכל היצירות של המשוררים והסופרים מקדמת דנא. לאמיתו של דבר, לו היה הקיום היחידי של אישה רק בספרות שנכתבה על ידי גברים, היו מתרשמים, שמדובר באדם בעל חשיבות עליונה ותכונות רב-גוניות; גיבורה ואכזרית כאחד, נהדרת ומרירה, יפהפייה ודוחה ברמה קיצונית, עוצמתית כגבר, ויש אומרים אף יותר. אבל זו האישה שקיימת רק בספרות. למעשה [...] היא הייתה סגורה בביתה, שם היכו והשליכו אותה. וכך עולה דמות מורכבת ומוזרה עד מאוד, שבדמיון יש לה חשיבות מדרגה ראשונה, אבל למעשה, היא חסרת משמעות לחלוטין. היא מככבת בדפי הספרים מכריכה לכריכה, אך נעדרת לחלוטין מההיסטוריה. היא חורצת גורלות של מלכים וכובשים בספרות היפה, אך למעשה היא הייתה המשרתת של כל גבר שהוריה הכריחו אותה לענוד את טבעתו על אצבעה. חלק הגון מהטקסטים מלאי ההשראה והמחשבה העמוקה נובעים מפיה בספרים, בעוד שבחיים האמיתיים היא בקושי יכלה לקרוא ולכתוב, והייתה רכושו של בעלה” (חדר משלך, פרק 3)

..

שירת נשים בתקופת התנ”ך:

 שירת נשים התבטאה בעיקר מאורעות מיוחדים והם היו שירי הלל ושבח לגבר:

קריאה לגברים לצאת להילחם ולנצח:

גם דבורה הנביאה שוררה: “וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר..” (שופטים ה, א) “עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן-אֲבִינֹעַם“ (שופטים ה, יב)

שירי הלל לגברים על ניצחונם בקרב:

“וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לשור [לָשִׁיר] וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים. (שמואל א – יח, ו)

האישה כעזר כנגדם. התומכת, המתפללת, המשבחת והמדרבנת.

וגם המקבלת -

“בְּנוֹת, יִשְׂרָאֵל–אֶל-שָׁאוּל, בְּכֶינָה; הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי, עִם-עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב, עַל לְבוּשְׁכֶן” (מתוך קינת דוד, שמואל ב, פרק א, פסוק כד)

קולן של נשים היה תמיד חשוב,  אך רק כתומכות, כמכירות טוב. ככוח מהלל ושומר.

והיום, כמאה שנה לאחר הקמת תנועת הפמיניזם. עומדות נשים מול הקשר הזוגי תוהות, מתוסכלות ובודדות.

לא עוד מגן והלל לגבר.

 יותר שירי כאב ואי הבנה, על מרחק נפשי ועל זרות בזוגיות.

על הבדידות.

על החוויה הנשית בעולמנו.

..

על אשה-מכשפה -

מרים ארן – 1920-1998

מתוך “מוקד” מרים ארן -

במאה השתים עשרה הוציאוני להורג בעוון כשפים

לא אדום שערי,לא ירוקות עיני

אבל היה בי משהו אשר הצעיק

את הנשים: מכשפה

והגברים מלאו: מכשפה

מכשפה…

מרים אֹֹרן

מרים אֹֹרן

..

על ניכור – המשוררת לאה צבי (דובז’ינסקי)

כְּמוׁשְנֵי זָרִים

עַל הַמִרְפֶסֶת,

מַבִּיט הּוא יָמִינָה

מַבִּיטָה הִיא שְמאלָה

מַה נותַר עוד בֵּינֵיהֶם

מִלְבַד הַשֶקֶט.

 

 ..

על פאסיביות וחוסר אונים – אפרת מישורי/ משירי אנתולוגיה נשית

אֲנִי אִשָּׁה אוֹ סְתָם יַלְדָּה פְּגוּעָה.

מִתְרַחֶבֶת מִתּוֹךְ מַה שֶׁנּוֹתְנִים לִי

מִתְרַבָּה בֶּחָלָל שֶׁיּוֹצְרִים הָרָהִיטִים

שֻׁלְחָן

כִּסֵּא

וְכָל אוֹתָם בָּתִּים

בָּהֶם הָאֲוִיר הַחַם עוֹלֶה לְמַעְלָה

נִמְלָט מִן הָרְצָפוֹת הַמְּשַׁמְּשׁוֹת לוֹ עֹגֶן לְמָעוֹף

נֶחְבָּט בַּתִּקְרָה וְנוֹפֵל חֲזָרָה

לְהַתְחִיל בַּבְּרִיחָה חַסְרַת הַתּוֹחֶלֶת

לְעֵבֶר הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד הָרַע.

.. 

נשים – המין החלש?

.. 

צלב/ אפרת מישורי

 

חֻלְשָׁה

הִיא

חֻלְשָׁה הִיא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלִּי

הֶחָזָק

שֶׁלִּי

 ..

ומה בעתיד?

האם הקשר הזוגי ישתווה וישתנה?

האם נשים תהיינה חזקות יותר ותדענה לנהל עצמן טוב יותר?

ומה תהיה שירת הנשים?

תיקונים?

לאה צבי (דובז’ינסקי)

רוֹצָה לְבַצֵּע בְּךָ הַשְתָּלָה

קוֹדֶם לָכֵן

אֶקְצוֹר הַכְּמוּשִים

אֲדַשֵן מֵחָדָש

אֶטַּע בְּךָ יָרוֹק עַד

שְיִהְיֶה בְּךָ פוֹטוֹסִינְתֵּזָה לעד

..

אפרת מישורי:

אֲשַחְרֵר אֶת עַצְמִי,

אֶחְזוּר לְסוּרִי,

אַתִּיר אֶת כְּבָלָיו

שֶל הָעֶבֶד הַגָדוֹל לְשִחְרוּרִי.

..

שולמית ספיר-נבו/ ילדה קטנה

יַלְדָּה קְטַנָּה

שְׁאֵלוֹת שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת

וַאֲנִי מְעַכֶּבֶת,

מְעַכֶּבֶת אֶת הַחֶרֶב  הַמִּתְהַפֶּכֶת

שֶׁעוֹד מְעַט תִּסְגֹּר גַּם לָךְ אֶת שַׁעֲרֵי הַגַּן.

שולמית ספיר-נבו © מתוך ספרה “שפת השוקולד”

..

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה