הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מנובמבר 2015

פרחי מתכת וצל
אמא לא שלחה לנו הודעות עם סמיילי וחיוך או נשיקה
אמא לא התקשרה כדי לפרגן ולהחמיא.
אמא לא חיבקה אותנו כמעט.
רק כשהיינו קטנים וחסרי אונים.
כשהיינו תמימים ומקבלי כל חיבוק בשמחה ובהתרפקות.
כשידענו לקבל אהבה של אמא. אז, בתוך התמימות ההיא – חיבקה בכל חום ליבה.
מילמלה מילים של קסם ואהבה.
אחר כך גדלנו, החכמנו, נעשינו ספקנים, ציניים.
ואמא הסתגרה עם חיבוקיה. שמרה אותם לנכדים, לתינוקות בכלל.

אבל תמיד אהבה אותנו אמא בדרך הישנה והטובה של אמהות. והאהבה הזאת היתה איתנו כל השנים – מבינים, מרגישים, טועמים ומפנימים.
בבישוליה המושקעים. במטעמים המיוחדים
בהגשה השופעת חום ובית.
ככה אמא אהבה אותנו.
בידיים היא אהבה.
ובלב מתפלל.
בידיה – כשניקתה, כשקירצפה, כשכיבסה והביטה בנו רווה נחת
והביטה בנו מקווה ומתפללת.
ככה היא אהבה אותנו.

ובמטבח כשניפתה את הקמח, כשלשה את הבצק, כשגילגלה את הקוסקוס בשקדנות של אהבה.
כשטחנה וקיצצה, כשריסקה ועירבבה.
הכל מהאהבה הגדולה הזאת.

כשלשה את הבצק וביקשה: ריבונו של עולם, שתמצא הילדה זיווג טוב ותתחתן. אוי ריבונו של עולם, שיצליח הילד בלימודים. ריבונו של עולם שיהיו טובים. ריבונו של עולם שיהיו בריאים.
כשגילגלה את הסולת לקוסקוס: ריבונו של עולם שמור עליהם בזכות רבי שמעון בר יוחאי, בזכות רבי מאיר עליו השלום. בזכות אליהו הנביא זכור לטוב.
ככה הכניסה את הצדיקים לביתנו והטילה עליהם את הפטרונות, את הדאגה את הברכה.
ככה היא אהבה אותנו.
עם פחד, עם דאגה
עם תקווה לחיים טובים ושלמים.
עם בקשה לנחת.מכולנו.

ככה היא אהבה אותנו. בשתיקות של לישה ובישול.
בשתיקות של תפילה בלב להצלחה.
יא-רבי! שמור עליהם!
בשתיקות של חוסר אונים מול מציאות כואבת.
ולפעמים גם בבכי.
קצת בכתה אמא.
כשהתפרקו לה דברים בידיים
כשחשה שאין בכוחה עוד.
בכל כוחה אהבה אותנו.
שואלת בשתיקה, מגישה ותחינה קלה בעיניה:
שהאוכל הזה, שהקוסקוס העשיר ומלא בכל טוב, שהלחם הריחני, שהתבשיל המושקע הזה ירפא את הכאב,
יחזק את הגוף
יגלה לנו כמה אוהבת אותנו אמא.
ככה.
בידיה ממש.
בכל ליבה, בכל חום ליבה.

ואני – מול קערת הקמת המנופה מתחילה ללוש לאט לאט בתשומת לב ובאהבה והתפילות בוקעות והלב מתחבר אל ליבה של אמא.
הלישה, התפילה.
האהבה.

ת.נ.צ.ב.ה.

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה