הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 201

החל מנובמבר 2015

ספר שירים המעלים חיוך ולעתים דמעה והכי הרבה הבנה.. במיוחד במים אלו כשהקשישים על ראש שמחתנו – ואנו שומעים תזכורות יומיומית על גילם, על זקנתם ועל חולשתם – מומלץ

14/07/2020

ועכשיו תורי

ועכשיו תורי/ חיה מילוא-גלאובר

שירים

117 ע’

ניב הוצאה לאור

..

בהומור ובחן מביאה חיה מילוא-גלאובר  את מסקנותיה, תובנותיה וזיכרונותיה בשירים קצרים ומדוייקים על הגיל השלישי. חיה נולדה עם המדינה ונראה שלמדה קצת יותר ממנה.

הומור הוא כלי נהדר להתמודדות ולהסתכלות על החיים.

הם הרי די מסובכים ומורכבים.

ולא תמיד באשמתנו.

חיה מילוא-גלאובר עשתה מזה ספר חכם, נוקב ונוגע ללב.

איך אתם קוראים למכרה המבוגרת שלכם?

“ומי יודע מהו שמי? (ע’ 42)

בילדותי קראו לי חיהל’ה,

בבגרותי – חיה.

מה רומזים

אנשים

החוזרים לקרוא לי

בשם ילדותי?” “

והנה חומר למחשבה – בכל גיל –

“כוח יחסי” (ע’ 29)

“כוחו של רוח,

כוחם של מים.

מה הם לעומת

חולשת האדם ונפשו.”

ומתי נחשב אדם זקן ומהו מקומו? תלוי..

“המקום שלי (ע’ 15)

“סירתי בבתי אבות.

בראשון אמרו לי:

“את צעירה מידי”

באחר: “את זקנה מדי”.

אשאר במקומי!”

כמה נעימה הסבתאות אבל גם ממנה צריך לנוח לעתים:

“מנוחה (ע’ 85)

בחופשת הלמודים

בקרון הרכבת

בין גדרה לחדרה,

תופסת מנוחה מהנכדים”

ואולי לא חשבתם על כך, אך הנה מסקנה מעניינת ומשמחת:

“לקראת הסוף” (ע’ 109)

“אני מרגישה יפה יותר

לא אכפת לי

מה רואים אחרים.

טוב לי בלב”

..

תחושות ומחשבות שאולי לא יידעתם או אולי הרגשתם ולא הבנתם והנה נמצא להם ביטוי יפה.

בין ההצלפות הקלות בסביבה מביאה חיה את מסקנותיה ותחושותיה לגבי חיי המבוגרים – בהומור, בכאב ובעיקר בהשלמה מחוייכת ואין ספק שהוצאת הספר היא האמירה החשובה והחזקה מכל.

מומלץ לצעירים ולמבוגרים – לחיבור ולהכלה

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

Thumbnail

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...