הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 99

החל מנובמבר 2015

האם משוררים צריכים להביע עמדה פוליטית בשירתם, או אולי בעלייה על בריקדות? אולי לפחות בתמיכה בעולים עליהן?…האמנם זהו תפקידם? לא לדעת אביחי קמחי, משורר.

23/10/2017

הכל פוליטי

אני אוהבת את השירה אישית, רגשית ואוניברסלית.

שירה פוליטית אינה מדברת אלי. אם כי יש שהמילים פשוט הולמות, תרתי משמע, לימים ולרגעים.

אך איני סבורה שיש לה כל השפעה על המצב הפוליטי, החברתי.

כי שירה פוליטית היא יותר צורך ביטוי אישי מאשר צורך קריאה.

כי כשהמצב קשה, מילים יכולות לקלקל.

מילים אינן תשובה.

צריך קצת יותר מזה.

ואני אינני רואה את תפקידו של המשורר כמוביל דעה. הוא יכול להביעה כמו כל אחד אחר אבל בהחלט מותר לו לעסוק רק בענייניו שלו ובביטויו האישי. לטובתנו, לטובתו.

אלא אם, התותחים ירעמו, אז, מניחה אני, תתעוררנה מוזות הפוליטיקה.

שכן, מאז ומעולם מעורבת אמנות בפוליטיקה. מי מעט ומי יותר ויש מי שכל הבעתם היא רק פוליטיקה.

אבל זה קורה בתקופות קשות במיוחד. בזמנים של מלחמות קשות, של עוולות נוראיות.

ואומר יותר מזה – אם מוזות הביטוי האמנותי/הפוליטי שותקות, זה מפני שגם התותחים נדמים שוקטים..

כי האמנות מהווה מדד למצב העולם. כשהתותחים רועמים המוזות של האמנות הפוליטית מתעוררות. הפוליטי הופך להיות חלק מן הביטוי האישי.

שירה פוליטית נוקטת עמדה או יוצאת נגד מצב פוליטי מסויים. יש הכותבים שיר אחד והבעת עמדה אחת וחוזרים לשלהם ויש המתמקדים בכך בלבד. מצבים פוליטיים/מדיניים סוערים מולידים משוררים פוליטיים סוערים. כך ברכט, כך מאיקובסקי, כך יסנין ועוד..

קטע מן השיר – כשהרעש בא כגשם נופל/ ברטולט ברכט

בתרגום ה. בנימין

מתוך האתר – “הספריה החדשה” בעריכת מנחם פרי  http://www.newlibrary.co.il/page_107

“כְּאֶחָד הַמֵּבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב לָאֶשְׁנָב לְאַחַר שְׁעוֹת-
הַקַּבָּלָה: הָאֶשְׁנָב כְּבָר נָעוּל.
כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת הָעִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל
הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו.
כְּקַבְּצָן, הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת שֶׁבָּהּ כְּבָר
קִבֵּל אַרְבַּע פְּעָמִים: הוּא רָעֵב בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית.
כְּאֶחָד שֶׁדָּמוֹ זוֹרֵם מִתּוֹךְ פֶּצַע וְהוּא מְחַכֶּה לָרוֹפֵא:
דָּמוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּת.

כָּךְ בָּאִים אֲנַחְנוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁעָשׂוּ לָנוּ מַעֲשִׂים
שֶׁלֹּא יֵעֲשׂוּ.

כְּשֶׁסֻּפַּר לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיְּדִידֵינוּ נִשְׁחָטִים בְּהַדְרָגָה
קָמָה זְעָקָה שֶׁל פַּלָּצוּת. אָז נִשְׁחֲטוּ מֵאָה. אֲבָל
כַּאֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ אֶלֶף וְלַשְּׁחִיטָה לֹא הָיָה סוֹף, נָפוֹצָה
הַשְּׁתִיקָה.

כְּשֶׁהָרֶשַׁע בָּא כְּמוֹ גֶּשֶׁם נוֹפֵל, אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא עוֹד:
עֲצֹר!

כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי-נִרְאִים.
כְּשֶׁהַסֵּבֶל נַעֲשֶׂה לְלֹא-נְשּׂא, אֵין שׁוֹמְעִים
עוֹד אֶת הַצְּעָקוֹת.
ַגַּם הַצְּעָקוֹת נוֹפְלוֹת כְּגֶשֶׁם-קַיִץ.”

….

וכך ביצירה הויזואלית – פיקאסו שצייר בסגנונות רבים אישיים, יצר את אחת מגדולות היצירות, את   ה”גרניקה” המצמררת, כתגובה להפצצת העיירה הבסקית גרניקה, בזמן מלחמת האזרחים בספרד (26/4/1937)

שירה פוליטית יכולה להיות גם ביטוי אוניברסלי. בהחלט אפשר לאמץ שיר שנכתב בזמן אחר ובמקום אחר ולראות בו הבעת המצב הנוכחי במקומותינו, לאו דווקא הפוליטי. זוהי יכולתו המיוחדת של הכותב הרגיש.

ויותר מזה – שירה פוליטית יכולה להביע באופן מפתיע את שתי העמדות המנוגדות! כי יש ששני הצדדים רואים את העוול שנעשה לעמדתם שלהם.

והאמת נתונה לפרשנות.

ומה בארץ?

אפשר למצוא ביטוי פוליטי אמנותי מהצד היהודי וכן מהצד הפלסטיני.

המעניין הוא ששני צדדים אלו מבטאים עמדות די דומות.

כי השירה והאמנות בכלל הינן, כמעט כולן, מצידה השמאלי של המפה הפוליטית. רוב המשוררים והסופרים המוכרים, הנוקטים עמדה פוליטית מוצהרת, הם מהצד השמאלי של המפה. אם לא בכתיבתם, אז באמירתם. אנו מודעים לכך ומצפים לזה בדרך כלל.

בצד הימני לעומת זאת, אנו מוצאים פחות יצירתיות אמנותית במילים.

האם זה אומר משהו על האמנות?

האם זה אומר משהו על הצד הפוליטי הימני?

המשורר אביחי קמחי (avihai kimhai ) מרבה להביע דעות פוליטית ומעורבות חברתית בדף הפייסבוק שלו ואולי גם במקומות אחרים: “אני רואה בי משורר עם נטייה חברתית מובהקת שמבקרת עוולות ויוצאת להגנת החלשים והמקופחים בחברה. אני גם רואה חובה על משורר לצאת להגנת ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי אם אלה מותקפים.” (אביחי קמחי)

ישראל אהובתי/אביחי קמחי

הַכֵּיצַד אֵינְכֶם רוֹאִים
אֶת הָעֲנָנָה הַשְּׁחוֹרָה
הַמְּכַסָּה בְּכָל יוֹם
עוֹד פִּסַּת תְּכֵלֶת

את עצמו הוא מגדיר כמשורר חופשי וככזה, יכול הוא לבקר כל צד וכל אג’נדה לפי תפיסת עולמו.

וכך הוא מסביר:

“לטעמי, משורר פוליטי הוא משורר המגויס למען צד אחד, למען אג’נדה אחת ולכן אני מגדיר את עצמי כמשורר חופשי שיכול לבקר כל צד וכל אג’נדה ותורה לפי תפיסת עולמי.

את עמדותיי הפוליטיות איני מסתיר ואני נוהג לבטא אותם, אף שאני יודע שחלק מקוראי שאינם מסכימים איתי, נוטים כתגובה להתעלם משירתי הכוללת.

לעתים רחוקות אני מפרסם שיר פוליטי מפורש.

שירה פוליטית בעיני מתקשה מאוד להיות שירה טובה ונצחית, כמעט תמיד היא זמנית.

לעתים נדירות אני מצליח לכתוב שיר פולטי שהוא אוניברסלי וימשיך לשרוד” (אביחי קמחי).

ונראה לי שזה אחד מהם:

אחים/אביחי קמחי

הֵם מְגַדְּלִים
לְהָקוֹת שֶׁל זְאֵבֵי אֲנָשִׁים 
מַרְבִּים וּמְטַפְּחִים אוֹתָם 
מְשַׁכְלְלִים אֶת הַמִּין שֶׁיָּצְרוּ
כָּךְ שֶׁיִּפְעַל כְּאֶגְרוֹף אֶחָד

מְשַׁסִּים אוֹתָם בְּאוֹיְבִים 
מְדֻמִּים 
וּמַרְגִּילִים אוֹתָם
לִהְיוֹת בְּצָמָא לְלִטּוּף
הָאָב

הֵם מְאֻמָּנִים לְגַרְגֵּר וְלִנְבֹּחַ 
לְאַיֵּם וּלְהַשְׁלִיט פַּחַד
עַד שֶׁמִּתּוֹכָם הָיוּ שֶׁהָפְכוּ שׁוֹטִים
וְקָמוּ לִרְצֹחַ

 

 

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה