הבלוג של ציפורה בראבי

tov

בין המילים - על ספרים, על סופרים ועל משוררים, על חינוך וגם פוסטים אישיים

עדכונים:

פוסטים: 99

החל מנובמבר 2015

לאה צבי (דובז’ינסקי) – משוררת נשים, הוציאה עד היום שני ספרי שירה שנוגעים ברובם בחוויה האישית-הנשית

13/09/2017

l5

לאה צבי (דובז’ינסקי) הינה משוררת נשים.
אני אוהבת לקרוא שירה בה אני חשה את הכותב, את מחבר המילים.
נכון שמרגע שיצא השיר נוכל לפרשו כרצוננו ואין זה חשוב למה התכוון המשורר. אבל חשוב מה אנו מרגישים עם קריאת המילים.
זהו החיבור עם יצירת ליבו של האמן.

הרגשתנו ותחושתנו למקרא השיר הן הקובעות את טיבו עבורנו.

שירת נשים -
לא כל שירה או יצירה נשית שייכת להגדרה זו. האמנות אינה מגדרית. כל יצירה היא אוניברסלית אלא אם מבטאת צד אחד מוגדר באנושות.
כתיבתה של לאה מבטאת מצוקה נשית. אני רואה בה משוררת נשים מובהקת.
בכתיבתה היא מבטאת נשיות. נשיות המחוברת להפכפכות הלבנה.. רכות, מצבי רוח, סבילות, הכרה במגבלות, בדידות הבאה מכוח עוצמתה של אשה.

כתיבתה אקספרסיבית וישירה ומבטאת ללא כחל ושרק מחשבות, כאבים ותובנות שמציירים עולם נשי כואב.
הגבר, האחרים, הם המושא. האישה בתווך בעולם זר, מוזר, קר ולא תמיד מובן. אך היא יכולה לו.
אני מוצאת בשיריה נשמה גדולה ומרגשת. שיריה נוגעים בנשים, בה.
חוויות רגשיות, תובנות, חלומות ותבוסות – מה שמוכר וידוע לנשים רבות בא לידי ביטוי בפראות הביטוי של לאה צבי.

רּותִי סְמַרְטּוטִי
עֵינַיִך זְגּוגֹות,
תֹוכֵך
ומֹחֵך קִרְעֵי בַדִים,
רּותִי סְמַרְטּוטִי
כֹה חַמֹות דִמְעֹותַיִך.

(קטע משיר, מתוך הספר – “אולי יתגלה אגם”)

עצת הרופא – –

מלח
“מֶלַח אֵינוֹ טוב לבְּרִיאוֹת ” טָעַן הרוֹפֵא,
הוּא טוֹב לבְּזִיקָה
עַל פְּצָעִים,
כַּךְ לא חָשִׁים אֶת
כְּאֵב הַנְשָׁמָה.

לאה צבי (דובז’ינסקי)


ויתור לפסיביות -
אִלּוּ
אִלּוּ הָיִיתִי ,
אֵגֶל טַל,
הָיִיתִי מִתְגַּלְגֶּלֶת,
מִפֶּרַח לְפֶרַח,
מְרִיחָה ,נוֹשֶׁמֶת
וּמַמְשִׁיכָה לַפֶּרַח הַבָּא.
אֲבָל אֲנִי….
רַק דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת,
בֵּין עַיִן
לִשְׂפָתַיִם.

לאה צבי (דובז’ינסקי)

מעולם לא אהבתי לנתח שירים, לראותם מתבוססים בדמי רגישות מילותיהם.
רק אביא מעט משיריה, הם כבר מדברים עבור עצמם..
ומדברים היטב:
..
מְרַחֶפֶת מֵחֶדֶר לְחֶדֶר,
נֹוׁשֶמֶת רֵיחֹות מֻכָרִים
פֹותַחַת, סֹוגֶרֶת
מְגֵרֹות
עֲמּוסֹות רְגָשֹות,
נֹועֶלֶת חֲלֹומֹות,
אֲהָבֹות אֲבודֹות,
סְבִיב צַוָארָה ּתְלּויֹות
תְשּוקֹותֶיהָ נְעּולֹות
בְמַפְתֵחַ לִבָה.

..
וכשהכאב צובט -
l6

געגועים לאב שאיננו…

l4

ו”טיפ” למתמודד..ללמדנו כי ההומור מרפא..

l21

לאה צבי דוז’ינסקי הוציאה עד היום שלושה ספרים.
שני ספרי שירה –
“שירים”
“אולי יתגלה אגם”
וספר לילדים: “לאן נעלם הצחוק של אבא?
התמודדות רגשית של ילד מול אב בקשיים.

“לָמָּה, לָמָּה, אִמָּא? לָמָּה אֲנִי לֹא יָכֹל לְהַזְמִין חֲבֵרִים כְּמוֹ כֻּלָּם?
לָמָּה הָאָבוֹת שֶׁל כֻּלָּם צוֹחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַיְּלָדִים-וְאַבָּא שֶׁלִּי לֹא?
לָמָּה אַבָּא אַף פַּעַם לֹא מַגִּיעַ לִמְסִבּוֹת בְּגַן?”
..

l9


ולסיום קטע מקסים מתוך הספר “אולי יתגלה אגם”:
הַבֵט ּבְעֵינַי,
חֲצֵה הַרְרֵי חֹׁשֶך,
ובְרֶגַע אֶחָד קָסּום,
אּולַ ייִתְגַלֶה
אֲגַם.

(לאה צבי (דובז’ינסקי)

עוד מהבלוג של ציפורה בראבי

תצוגה מקדימה

מי מפחד מגיל המעבר?

כל מעבר מעורר חששות, מתח ולחצים. והכי הרבה גיל המעבר.. הגוף כבר משדר לנו שהוא לקראת שינוי ואם לא היינו מרגישות, יתכן שהייינו יכולות להתעלם ולהמשיך כילו כלום לא קורה. אבל...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

זהות אישית

      אנו חיים לעתים כמו בשנת חורף ארוכה. איננו יודעים מתי ואם בכלל נתעורר ממנה. הכי חשוב שנדע מי אנחנו. הכי חשוב שנדע לאן אנו שייכות. הכי חשוב שאדע מי אני,...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה