הבלוג של גל ברקן

ראו, הוזהרתם

גל ברקן

עדכונים:

פוסטים: 134

עוקבים: 107

החל מדצמבר 2010

מה יש בו, בילד מבריק העיניים וחסר האחריות הזה, שגורם לנו לרצות אותו עד כאב? הוא יכול לעוף, ומי מאיתנו לא היה רוצה לעוף? הוא יכול לעוף בלי להיות יצור קסם. הוא עף כי הוא החליט שהוא יכול.

03/12/2011

פעם היה ילד שלא רצה לגדול. מי מאיתנו לא מכירה אותו? מי מאיתנו לא היתה מאוהבת בו בזמן זה או אחר של חייה? מי מאיתנו אינה שומרת לו פינה חמה ונסתרת בליבה גם היום?

ג’יימס מתיו ברי ברא עולם שלם לילד שלא רצה לגדול, לעצמו. הוא לא כתב אגדת ילדים. הוא ניסה לפענח לעצמו את החידה עתיקת היומין, חידת היחסים בין המינים. מהפנטזיה שרקם אפשר ללמוד הרבה על תפיסת העולם שלו, וגם לא מעט על איך אנחנו, הנשים, משתקפות בעיני רבים מהגברים. באמצע משבר קיומי קצר מועד, שעברתי לפני שנים רבות, אמרה לי מישהי חכמה למצוא איזה סיפור אני מספרת. לאחר מחשבה רבה, שלוותה בלא מעט דמעות, הבנתי שאני מספרת שוב ושוב את סיפור פיטר פן, וביתר דיוק, את הסיפור של טינקר בל.

תנו לי לפרוש לכם את עולמו של ברי מזווית קצת אחרת, ואולי גם אתם תמצאו בו את עצמכם. בעולם של ברי הגברים הבוגרים הם שטוחים וסטיריאוטיפיים – האב הנוכח-נעדר והכפייתי, קפטן הוק הסאדיסט וסמי האהבל החנפן. בהחלט לא דמויות שילד עשוי לשאוף לחקות. הדמויות הגבריות החיוביות היחידות בסיפור הזה הן הילדים. מה הפלא שפיטר פן אינו רוצה להתבגר, אם זה כל מה שיש לו לשאוף אליו?

מעניינות הרבה יותר הן הדמויות הנשיות בסיפור:

וונדי – מיצגת את האימהות. היא מטפלת באחיה ושומרת עליהם, וגם כלפי פיטר פן והילדים האבודים היא מפנה את הצד האימהי שבה, וכך הם גם רואים אותה, ומבקשים לאמץ אותה כאימם. לא בכדי ציירו אותה המאיירים של דיסני לבושה בכותונת לילה גדולה וחסרת צורה. לוונדי אין שום מאפיינים נשיים. לכולנו ברור שהיא מאוהבת בפיטר פן, אולי כי הוא מייצג חופש שהיא לעולם לא תרשה לעצמה, ואני יודעת שאני, לפחות, קיוויתי בכל ליבי שבסוף הסיפור הוא יחזור איתה ויהיה ככל הילדים, אבל זה לא קרה, לא יכול היה לקרות. פיטר פן אוהב אותה ומכבד אותה, אבל הוא אינו מאוהב בה. הצד האימהי שבה קוסם לו, אך האחריות שהיא מייצגת, הסדר הישן והטוב, מפחידים אותו.

טינקרבל – אהובתי, הביץ’ הקטנה והעצבנית, היא קנאית ותככנית, אבל גם קונדסית וסקסית. גם כאן קלעו המאיירים. טינקרבל היא התגלמות הטיזרית. היא נשית, ומודעת היטב לכך, אבל היא לא מושגת, ולכן היא יכולה גם להרשות לעצמה לנפנף במעלותיה הפיזיות ולהטריף גברים וילדים כאחד. עובדת היותה בלתי מושגת היא הברכה והקללה של טינקרבל. היא מאפשרת לה לעשות כל שעולה על רוחה, אבל היא גם הכאב הגדול שלה, כי פיטר פן לעולם לא יוכל להיות שלה. פיטר פן מקבל אותה כמובן מאליו כמעט לכל אורך הסיפור, וטינקרבל שונאת כל דמות נשית שמתקרבת אליו, אבל כשהיא מקריבה את חייה בשבילו הוא מבין כמה הוא אוהב אותה. מערכת היחסים הבלתי אפשרית ביניהם היא זו שמנצחת לבסוף, וטינקבל היא זו שחוזרת עם פיטר פן בתעופה לארץ לעולם לא, כי גם היא, כמוהו, אינה משתנה לעולם.

טייגר לילי – הנסיכה הלוחמת, אייקון של כבוד עצמי וכוח נשי, ואולי הטיפוס הנשי שפיטר פן מבין פחות מכל. הוא רוחש כלפיה כבוד והערצה, אך ספק אם הוא רואה בה אישה בכלל. היחידה שרואה אותה כאישה היא טינקרבל, שכמובן רואה בה איום.

בנות הים – הסירנות הנשיות, המפתות והבלתי מושגות מוצגות כמעין חלום רטוב, תרתי משמע, וכולן מפלרטטות עם פיטר פן, מה שכמובן מעלה את חמתה של הביץ’ הבלונדינית. פיטר פן מוכן לשחק במשחק שלהן, אבל רק כל עוד אין לו משהו חשוב יותר לעשות.

שתי נקודות למי שהבין בשלב הזה שאף אחת מהדמויות איננה אישה. בכל אחת מאיתנו יש וונדי, טינקרבל, טייגר לילי ובת-ים, כל אחת מאיתנו היא גם אמא, גם ביץ’, גם פתיינית וגם נסיכה לוחמת. השאלה היא רק מה המינון, ושאלה אולי יותר טובה היא – מה את רוצה להיות?

שאלת השאלות היא, כמובן, למה כל הדמויות הנשיות בסיפור, וכולנו, מאוהבות בפיטר פן? מה יש בו, בילד מבריק העיניים וחסר האחריות הזה, שגורם לנו לרצות אותו עד כאב? יש בו אומץ לב בלתי מצוי, שאולי נובע מכך שהוא אינו מבין את המחיר שיש לעיתים לפעולה נמהרת. יש בו נאמנות חסרת פשרות לאלו שהוא תופס כשלו. הוא מלא הומור וקליל והוא מסמל חופש מוחלט ממגבלות ואחריות. הוא יכול לעוף, ומי מאיתנו לא היה רוצה לעוף? הוא יכול לעוף בלי להיות יצור קסם. הוא עף כי הוא החליט שהוא יכול. אני חושבת, שלרבות מאיתנו מזכיר פיטר פן את הטינקרבל הפנימית שבנו, זו ששכחנו כשהיינו עסוקות בלהיות וונדי או טייגר לילי. אבל מה שקוסם לנו, הנשים, יותר מכל, הוא הכאב שחבוי מתחת לכל זה, כאב של ילד שננטש על ידי אימו. אנחנו משתוקקות לחבק אותו ולהבטיח לו שהכל יהיה בסדר, לנשק את הכאב הזה עד שיעבור. אנחנו חושבות שברגע שנעלים את הכאב הוא יהיה שלנו, הוא יהיה מוכן להתבגר ולחדול להיות דמות מצויירת דו-מימדית, אבל אנחנו טועות.

לפיטר פן אין מה לתת לנו. רק הזמן, ואולי טיפול פסיכולוגי רחב היקף, יכולים להשקיט את הכאב והפחד שלו. שוב צדקו אנשי דיסני כשאת סרט ההמשך המצולם “הוק” התחילו כשפיטר פן נשוי לנכדתה של וונדי. אם את רוצה לחכות לפיטר פן, זה טווח הזמן שאת צריכה לחשוב עליו, שנים על שנים, שבסופן הוא יהיה שלך, או אולי של מישהי אחרת, או אולי בכלל לא. בסוף הסיפור, חוזרות כל הדמויות לחייהן הקודמים, וזוהי דעתו של ברי על היכולת של הדמויות שלו להשתנות ולגדול. וונדי תשאיר כל חייה חלון פתוח שדרכו יוכל פיטר פן לבוא אליה בלילות. פיטר פן יכול להיות מאהב נפלא, אבל הוא לא האיש שהיא תרצה לחלוק איתו את חייה. הוא לא גבר, ולה אין אלף שנים לחכות.

עוד מהבלוג של גל ברקן

תצוגה מקדימה

סמל סטטוס

לפני זמן לא רב עלה סטטוס שלי בפעם הראשונה לדף "סטטוסים מצייצים". למי מביניכם שאינו "חיית פייסבוק" אסביר, שמדובר בדף המאגד את...

תצוגה מקדימה

שלום, אהבה

זמן לא רב אחרי שפרסמתי את הפוסט "אהבת חיים ומוות" יצרה איתי קשר ג', אישה צעירה, ילדה בעצם, ששאלה בנימוס אם היא יכולה לדבר איתי באופן פרטי. בדרך כלל אני חוסמת נסיונות כאלה באיבם, כי לולא...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אחותי

בוקר חדש עלה על עולם זר ומוזר. עולם בלעדיה. בדרך ללוויה, במרוץ מטורף נגד הזמן מהחופשה הרומנטית בצפון שנקטעה באיבה, שאלתי את עצמי למה אני בוכה, למה עכשיו. אין דבר שענת ואני מתעבות יותר מרחמים, ורחמים עצמיים הם הגרועים שבהם....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מקרא:

  • פוסט בירידה
  • פוסט בעלייה
  • פוסט דורך במקום
  • פוסט חדש במצעד

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

בחזרה למעלה