Saloona

יום ששי, אור אחרון. אני מהלכת בשכונה עם בתי החולה. הולכת לאט, כמו מרחפת. רגע אחרון של אור קלוש, בתים מוארים מסביב וריחות התבשילים מתחילים להתפזר לכל עבר. מן הבתים ניבטים אליי אנשים במטבחיהם, מנקים נקיונות אחרונים, מתקינים תבשילים, מסדרים שולחנות. ריחות של ארוחות משפחתיות מתבשלות, רגע לפני שיחזרו הילדים מגן השעשועים והחברים יתכנסו. כל

אני מהגגת על תרבות ה"שפע" שלנו

נולד לי בראש סלט קינואה טעים וכשחזרתי משיעור ההתעמלות עמדתי להכין אותו.
כשפתחתי את צנצנת הקינואה גיליתי להפתעתי פרפר פורח ומייד ראיתי זחל.
אההה… תולעים השתלטו לי על הקינואה- חצופות!

שוב פעם זה קרה…
התאהבתי…
והפעם בפלפלים. או יותר נכון בפלפלים קלויים. או יותר נכון בממרח פלפלים קלויים שיצא פשוט מעדן!

אתמול, בסדנת בישול שהעברתי, שאלה אותי אחת הנשים: ‘תגידי, את רוצה להגיד לי שאת חותכת את הגזר תמיד ככה? בסכין?’
‘כן’, עניתי לה בתמימות.
‘וגם את שאר הירקות את חותכת ככה? כל יום?’
‘ודאי, כן’- ואז התחלתי להבין למה היא חותרת- ‘מה, את משתמשת במכשיר כלשהו?’
‘כן!’ היא ענתה בהתלהבות ‘אני מכניסה הכל לסלייסר וצ’אק, הכל מוכן’.
וואללה, חשבתי לתומי (כי אני באמת קצת תמימה), ממש לא חשבתי על זה…

ואז התחלתי לחשוב על זה….

השנקל שלי בדיון הגדול לגבי ‘אכילת בשר- כן או לא?’

לקחתי את הזמן לצפות בשלושת פרקי הסדרה ששודרו עד כה.
האמת? אני קצת בשוק!

כמה נמוך עוד אפשר לרדת?

על הדילמה היומיומית סביב אוכל- לבשל כל יום, או להפשיר מהמקפיא?

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.

בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.

בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

מה עבר לי בראש (ובבטן) כשנכנסתי לקנות משהו- קטן- בסופר

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.
בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.
בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.
בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.
בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

לפעמים צריך לשעות פשרות באוכל, אם כי כשיש לנו חומרים טובים לעבוד איתם זו לא בהכרח פשרה…

חזרתי מניהול מטבח בקורס מדיטציה למשפחות של עמותת "תובנה"

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני כמה חודשים ואף פרסמתי, אולם לנוכח הפוסט הקודם, אני מרגישה שאני חייבת לפרסם את זה גם כאן

יותר ויותר מתחדדת אצלי ההבנה שחלק מהאנשים חושבים שאוכל אמיתי אינו האוכל האמיתי כלל וכלל. שהוא אולי תוספת, קישוט, איזשהו מגוון.
מהו האוכל האמיתי, אם כן?

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.
בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.
בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

איזה כיף לקום בבוקר, לפתוח את המחשב ולמצוא מחקרים ומאמרים שכמו מאשרים את מה שאני מאמינה בו ודוגלת בו מזה זמן רב.  מחקר חדש  שזה אך שוחרר לאוויר העולם, מאשר את מה שהורים רבים מרגישים ועושים לאורך השנים. הוא מדבר על כך שיש חשיבות רבה לתשומת לב לתינוק/ פעוט, במיוחד לפני הרדמות (המחקר התמקד בקשיי

יום מטורף של נסיעות, שקדם לו סופ"ש מחוץ לבית הוביל אותי לתת לילדיי ארוחת בוקר שלא חלמתי עליה מעולם

לרגל שבוע/ חודש ההנקה הבינ"ל 2010 החלטתי לעשות מעשה אמיץ ולקבץ בפוסט אחד את כל מה שמעניין בתחום ההנקה בתקופה האחרונה. ותאמינו לי, יש הרבה.
אתם מוזמנים לצאת למסע, זה עשוי לקחת קצת זמן,אפשר להתרווח.

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.
בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.
בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

אתם מתייחסים אליו כאוכל לכל דבר והחברות המייצרות אותו רואות בו משהו קצת אחר…

הממליגה הפרטית שלי. סבתא שלי בחיים לא הייתה נוגעת בה

הוזמנתי להעביר קורס על תזונה נכונה ובישול בריא לקבוצה של נשים אתיופיות.
בשבילי זה כבוד גדול והתרגשות גדולה.
בניגוד למקומות אחרים, בהם ברור לי פחות או יותר מה אני עומדת להעביר, גיליתי שפה אני מגלה בכל פעם מחדש מה הולך לקרות. כי זה מעין שטח לא ידוע כזה מבחינתי- לא מכירה את התרבות הזו ואת המאכלים שלה בכלל.

אז יצאתי למסע לימודי משלי ומרגישה גם איך זה להיות קצת בלא ידוע ובלא מוכר, אולי קצת כמו החוויה של עם שהגיע ממקום מוכר כ"כ אל תרבות שונה מכל הבחינות.

נכתב ממקום קצת עצבני, קצת כועס, קצת בשוק, קצת רוצה לזעוק! אפשר בהחלט לקרוא את זה בטון הזה

על דילמה יומיומית של אמהות- עד כמה להשקיע בעצמנו

ארוחת צהריים עם חבר לא מתוכנן

שלום, ברוכים הבאים לבלוגים של סלונה. שיהיה הרבה בהצלחה, ויש לנו גם כמה טיפים בעמוד הראשי של הבלוגים (הקישור הכי שמאלי בסרגל הניווט).