הבלוג של הבלוג של ת.ל.מ

teleminternet

ת.ל.מ הנה רשת ארצית לטיפול נפשי, אבחון והכשרה. אנו מציעים טיפולים מגוונים לכל טווח הגילאים כמו גם אבחונים פסיכולוגיים ודידקטיים. צוות המטפלים/ות המקצועי והאיכותי מציע מגוון טיפולים לכל טווח הגילאים: פרטני, זוגי, משפחתי... +עוד

ת.ל.מ הנה רשת ארצית לטיפול נפשי, אבחון והכשרה. אנו מציעים טיפולים מגוונים לכל טווח הגילאים כמו גם אבחונים פסיכולוגיים ודידקטיים. צוות המטפלים/ות המקצועי והאיכותי מציע מגוון טיפולים לכל טווח הגילאים: פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי, כמו גם הדרכת הורים, התערבויות במצבי חירום, מניעת פוסט-טראומה וטיפול ממוקד בהתמכרויות ופוביות. ת.ל.מ. מוכרת על ידי משרד הבריאות לצורכי התמחות בפסיכולוגיה קלינית. כפועל יוצא מכך מערך המטפלים/ות בה עומד בדרישות ההסמכה של משרד הבריאות ו/או האגודות המקצועיות השונות, מקפיד על ניהול רשומה רפואית כמתחייב בחוק וקיום אתיקה מקצועית ושמירת סודיות רפואית. הסטנדרטים המקצועיים והאנושיים הגבוהים אחראיים למוניטין הגבוה של הרשת בשדה הטיפולי. הצוות המקצועי כולל: פסיכיאטרית לילדים ונוער, פסיכיאטר למבוגרים, פסיכולוגים/ות קליניים, התפתחותיים וחינוכיים, עו"ס קליניים, מטפלים/ות זוגיים ומשפחתיים ומטפלים/ות בהבעה ויצירה (תנועה, פסיכודרמה, אומנות וביבליותרפיה). לרשותנו מעל 350 מטפלים/ות בעשרה סניפים בפריסה כלל ארצית, מאזור קרית שמונה ועד אילת. איכות כוח האדם וגיוונו מאפשרים לנו לתת מענה מקיף ומקצועי לרוב האתגרים המקצועיים כולל המורכבים ביותר, זאת תוך התייעצות פנימית עם ובין בעלי/ות מקצוע מהשורה הראשונה. בזכות מומחיות הצוות ומגוון שיטות הטיפול אנו מתאימים לכל מטופל/ת מטפל/ת ספציפי/ת כך שיינתן המענה האופטימלי הנדרש.

עדכונים:

פוסטים: 20

החל ממרץ 2015

כיצד ליצור השגחה הורית מיטיבה לבניית סביבת אינטרנט בטוחה לילדים ולמתבגרים?

מאת*: ירון סלע, פסיכולוג, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בת.ל.מ אשדוד וחוקר בתחום השפעות האינטרנט על יחסי הורים-ילדים

* נכתב עם פרופסור חיים עומר, פסיכולוג בכיר ומרצה בביה״ס למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. לתגובות ולשאלות: [email protected]

האינטרנט – אליה וקוץ בה

בשני העשורים האחרונים הפכו אמצעי המדיה השונים (מחשב, טאבלט וסמארטפון) ובעיקר השימוש ברשת האינטרנט שהם מאפשרים, לחלק בלתי נפרד מחיינו תוך שהם מביאים עימם שינוי דרמטי באופן שבו אנשים מתקשרים זה עם זה (Bargh & McKenna, 2004 ). לצד היתרונות הגדולים שבתקשורת זמינה, זולה ונגישה, שינויים טכנולוגיים אלו הביאו עימם גם אתגרים חדשים להתמודדות, כאשר אחד המרכזיים שבהם הינו השלכות השימוש באינטרנט על ילדים ומתבגרים (Moreno, Jelenchick, Cox, Young & Christakis,, 2011; Subrahmanyam & Smahel, 2011). בתוך כך, מחקרים בתחום מצביעים על הפוטנציאל השלילי הטמון בשימוש באינטרנט עקב חשיפה לתכנים בעייתיים (פורנוגרפיה, הימורים, אלימות קשה ועוד) (Young, 2008), שימוש יתר באינטרנט (Young ,1999)  וכן חשיפה לסכנות ברשת עקב מפגשים וירטואליים פוגעניים (כגון פדופילים או בריונות ברשת – Cyberbullying) (Kowalski, Limber & Agatston, 2012; Quayle & Taylor, 2002). סכנות אלו, המשחרות לפיתחו של הילד הגולש עלולות להביא להסתגרות חברתית של הילד, לפגיעה בהשתתפות בפעולות משפחתיות ולהידרדרות בלימודיו בבית הספר (Davis, 2001; Wydianto & McMurran, 2004). התסמינים לפגיעה של האינטרנט בתפקוד הילד עשויים לבוא לידי ביטוי בתחושות גבוהות של בדידות, הימנעות מסיטואציות חברתיות במציאות (Saunders & Chester, 2008) וכן בדיכאון, אימפולסיביות, לחץ והפרעות בשינה (Eijnden et al., 2008; Thomee et al., 2007; Weiser, 2001; Cao et al., 2007). בדומה להתנהגויות מזיקות אחרות לילד גם בנושא השימוש במחשב ובאינטרנט, מעורבות והשגחה הורית חשובה ביותר בכדי לדלל השפעות אלו.

מהי השגחה הורית?

אחת המשימות המרכזיות של הורים באשר הם, הינה לייצר השגחה הורית מיטיבה על ילדיהם כאשר מחד, עליהם לשמור על גבולות בטוחים להתנהגות הילד בשטחי חיים שונים, ומאידך לאפשר לילדם אוטונומיה מספקת לצמיחה ולהשגת עצמאות. השגחה הורית, הינה העמדה ההורית הבסיסית שעניינה להיוות קשוב ונוכח בחיי הילדים תוך הקטנת הסיכון אליו נחשפים הילדים והתנגדות באופן עקבי לפעילויות שליליות שעלולות להזיק להם. העמדה ההורית המצויה, אם כן, בבסיס ההשגחה ההורית היא עמדה של נוכחות ומעורבות בדרכים שונות בחיי הילד אל מול קשיים ואתגרים שונים המוצבים על ידי החברה המודרנית. הנוכחות ההורית הינה אמצעי מרכזי להעצמת ההורה ולהתנגדות להתדרדרות הילד. במסגרת הנוכחות ההורית, ההורה קובע כללים וערכים בביתו ופועל על מנת להשיגם תוך כדי קבלת תמיכה מהסביבה (עומר, 2000, 2009). הניסיון הקליני והמחקרי המצטבר מראה בבירור כי השגחה הורית הינה בעלת תרומה חיובית משמעותית במניעת הידרדרות של ילדיהם בהתנהגויות מסוכנות שונות (Barber, Olsen & Shagle, 1994; Gray & Steinberg, 1999; Steinberg, Mounts, Lamborn & Darling, 1992).

השגחה הורית באינטרנט – כיצד להתערב?

 השגחה הורית באינטרנט כוללות שני ממדים עיקריים: ראשית, התכנים אליהם נחשף הילד ושנית כמות הזמן שהילד מבלה בגלישה. באשר לאופי התכנים, האינטרנט חושף בפני הילד, מחד תכנים חיוביים המסייעים לו לרכוש מיומנויות חשובות רבות בהיבט המקצועי והחברתי. מאידך, ישנם תכנים שונים המצריכים השגחה הורית פעילה כגון מידע פוגעני (פורנוגרפיה, אלימות מילולית, תכנים גזעניים ועוד), פרסום ומסחר (שמטרתם לנצל את תמימות הילד לביצוע רכישות אונליין) וכן תקשורת עם משתמשים אחרים בעלי כוונות חשודות. הפרמטר השני נוגע לכמות השעות שהילד מבלה בכל יום ברשת. ככל שהילד גולש יותר זמן באיטרנט, עולה הסיכון שלו להיחשף לתכנים פוגעניים וכן הוא עלול לפתח התנהגויות הפוגעות בו מבחינה חברתית (כגון הסתגרות) או לימודית (כגון חוסר השקעה בלימודים). בפרט, ההתנהגויות הבאות מהוות תמרורי אזהרה בפני התנהגות מסוכנת ברשת: (א) ילדכם מסרב למסור מידע בנוגע לגלישה ברשת. (ב) ילדכם עוסק בפעילות חשודה באינטרנט (מחיקת היסטוריה, סגירת המסך) (ג) שימוש מופרז באינטרנט הפוגע בתפקודו עם חברים, במשפחה או בבית הספר.

עם זאת, להבדיל מהתנהגויות אחרות שהנזק שלהם ברור ומיידי (כגון אלימות, נהיגה פרועה, שימוש בחומרים ממכרים ועוד) הורים מוצאים את השימוש בהשגחה הורית מיטיבה בנושא האינטרנט כמורכב יותר ונתקלים בארבעה אתגרים עיקריים:

1. אתגר המיומנות הטכנולוגית - הורים מגלים לעיתים חוסר אונים משמעותי אל מול הידע הטכנולוגי הגבוה של ילדיהם, עניין הפוגע במסוגלות העצמית ההורית בתחום (למיש וריבק, 2007).

2. אתגר המינון הרצוי - השימוש במחשב ובאינטרנט מגלם בתוכו יתרונות גדולים ומשמש ככלי תקשורת חיוני בעידן הנוכחי לצרכים תעסוקתיים וחברתיים (Orleans & Laney, 2000; Hughes, R., & Hans,, 2001). אי לכך, קשה יותר להורים להבין מהו המינון החיובי והרצוי של שימוש באינטרנט ולעומת זאת היכן התערבותם נחוצה כדי למנוע שימוש לרעה.

3. אתגר הפרטיות - בחברה הדמוקרטית המודרנית, מהווה המרחב הפרטי של הילד ערך חשוב, כאשר ניסיונות לפרוץ למרחב זה מצד ההורים נתקלים לא פעם בהעדר לגיטימציה חברתית. עם זאת, השגחה הורית פירושה הסרה של מחסום הפרטיות בכדי לחזק את הנוכחות ההורית האקטיבית בחיי הילד. על כן, יישום ההשגחה ההורית בנושא האינטרנט עלול להפר את “קדושת הפרטיות”  של הילד (עומר, 2002).

4. אתגר שיתוף הפעולה - זהו אחד המחסומים המשמעותיים ביותר שהורים מאמינים שפוגע ביישום התערבות הורית בשטחי חיים שונים  של הילד, ובאינטרנט בפרט. הורים סוברים כי הצלחת הפעולות שהם נוקטים נמדדת כמעט אך ורק במבחן התוצאה, כלומר האם בפועל ילדם צמצם את מינון השימוש ברשת או שאינו גולש כבר לאתרים שהם אסרו עליו. יתירה מזאת. פעולה הורית אקטיבית נענית, לא פעם, בשתי תצורות אפשריות של הסלמה בבית – (א) הסלמת התובענות המתרחשת כאשר ההורה נכנע להתנהגויות ולדרישות קיצוניות של הילד, ובתגובה לכך הילד מגביר את תובענותו. (ב) הסלמת העוינות כאשר ההורה מפגין סמכות באופן נוקשה וכוחני, והילד מחזיר באותו המטבע וחוזר חלילה עד למלחמת התשה של ממש (עומר, 2000).

אז איך מתגברים על אתגרים אלו ומיישמים השגחה הורית החיונית כל כך בתחום האינטרנט?

להתגבר על האתגרים ולהרוויח את ההורות בחזרה

החדשות הטובות הן שמחסומים אלו הינם בהחלט עבירים. ראשית, יש להגיד כבר עכשיו כי יישום השגחה הורית על מנת ליצור סביבת גלישה בטוחה של הילד באינטרנט אינה רק אפשרית אלא גם חיונית ביותר. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות במדינות שונות הראו כיצד מעורבות הורית, הן בהגבלת זמני הגלישה והן בהגבלת תכני הגלישה, מועילים בצורה חד משמעית לצמצום התנהגויות שליליות ומשפרות את יכולתו של הילד להפיק מהאינטרנט את המיטב תוך צמצום הסבירות לפגיעה רגשית, אקדמית או חברתית  (Williams & Merten, 2011; Duerager & Livingstone, 2012).  בתוך כך ניתן להסתכל על ההשגחה ההורית לא כאל התערבות בוטה במרחב הפרטי של הילד, כי אם על תפקיד ההורה כמתווך בין האינטרנט לבין הילד תוך שההורה מסנן כמיטב יכולתו את האלמנטים הפוגעניים ברשת. אז איך עושים זאת על אף האתגרים?

1. אין צורך במיומנות טכנולוגית על מנת להשגיח על ילדך באינטרנט - בימינו, ההתקדמות הטכנולוגית באינטרנט מבוצעת בקצב מהיר ביותר ואכן ברוב המקרים, ילדך יהיה בעל עליונות טכנולוגית עליך הן בידע והן במיומנות. עם זאת, חשוב להבין כי יישום ההשגחה ההורית אינו תלוי כלל וכלל בסמכות המבוססת על ידע באינטרנט. בדיוק כפי שאינך חייב לדעת מתמטיקה על בוריה בכדי לדרוש מילדך להכין את שיעורי הבית שלו, כך אינך חייב לשלוט ברזי האינטרנט בכדי לעמוד על זכותך (וחובתך) ההורית לדעת כמה זמן והיכן הוא גולש. במובן זה, ההשגחה ההורית הינה בינך לבין הילד בלבד ולא מערבת שימוש באינטרנט בפועל. בהקשר זה חשוב גם שלא לאמץ חשיבה תחרותית בסגנון “האם ילדי אינו דובר אמת בעצם הדיווח שלו, כי הרי הוא יכול “לשחק” עם הנתונים ולהראות לי דיווח כוזב?”. מטרת ההשגחה ההורית אינה לגבור על הילד, כמו שתוצאות השגחה הורית מיטיבה אינה שיפור מיידי של ההתנהגות. עצם עמידה נחושה ועקבית על הדרישה לדעת את אופי הגלישה של ילדך, משדרת לו שהאינטרנט אינו מרחב פרוץ, אלא מלווה בהשגחה הורית פעילה. לצד זאת, קיימים כיום כלי סינון המותקנים על ספק הרשת בבית ומאפשרים להורה פיקוח הדוק יותר על תכני הגלישה גם ללא ידע טכנולוגי. כלים אלו מסייעים באופן ניכר להורים מכיוון שהם גוברים על אתגר המיומנות הטכנולוגית. רצוי ששימוש בכלים אלו ייעשה באופן גלוי וברור כלפי הילדים בבית ולא בצורה של הסתרה. שימוש כזה מחזק את ההשגחה ההורית ומקשר באופן ישיר בין העמדה ההורית הנוכחת לבין פעילותו של הילד במרחב האינטרנטי.

2. אתגר המינון הרצוי - אתגר כזה מתייחס בעיקר לשעות השימוש ברשת. כאן יש להפעיל שיקול דעת ולבחון באיזו מידה שימוש של הילד ברשת פוגע בתפקוד שלו בלימודים, עם חברים, מביא לקשיי שינה ועוד. חשוב להדגיש כי שימוש זה עשוי להשתנות כפועל יוצא של פעילות הילד (כמו למשל בתקופה של הגשת עבודה לבית הספר או תכנון של פעולה חברתית). לפיכך, ישנה חשיבות בשמירה על “קשב צף” אל מול הילד תוך התאמה בין פעולותיו השונות לבין זמן הגלישה שלו.

3. אתגר הפרטיות - למרות החשיבות הפסיכולוגית שבמתן מרחב פרטי לילד בכדי שיוכל לרכוש כישורים עצמאיים לאורך זמן, יש לדעת כי הפרטיות אינה ערך עליון. בדיוק כפי שבחברה דמוקרטית\ פרטיותו של הפרט מקודשת עד למצב שבו הוא עלול לפגוע באחרים או בעצמו, כך גם בתא המשפחתי, פרטיותו של הילד עשויה להיות מופרת על ידי ההורה, כאשר ההורה סבור שהילד שלו מתנהג באופן שעלול לפגוע בו. כאמור, האינטרנט בתצורתו הגולמית טומן בחובו סכנות רבות לילד, ועל כן פרטיות מוחלטת באינטרנט עלולה להיות לילד לרועץ ולהביא אותו למצבים בעייתיים. לפיכך, בהחלט ישנה לגיטימיות לעמדה הורית התובעת להיות נוכחת במסגרת דפוס הגלישה. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין פירוש הדבר שעליכם לבלוש או לרגל אחרי ילדכם בחשאי. עליכם לחתום מעין חוזה עם ילדכם ולהצהיר בגלוי למשל את ההצהרה הבאה:

“הגלישה שלך באינטרנט מדאיגה אותנו. אנו מודעים לסכנות הרבות שגלישה ברשת עלולה לגרום כגון הידרדרות בלימודים, התרחקות מחברים וממשפחה, חשיפה לתכנים לא ראויים ועוד. אנו אוהבים אותך ודואגים לך. לפיכך, אנו רואים את חובתנו כהורים להגביל את השימוש שלך במחשב ולמנוע חשיפה לתכנים שליליים. הפרטיות שלך חשובה לנו, אך אין אנו מתכוונים שתיפגע על מזבח הפרטיות שלך. אנו מתכוונים מעתה ואילך לעשות כל שנדרש כדי שתעמוד בתנאים אלו, מלבד שימוש באלימות מילולית או פיסית מצידנו. אין בהצהרה זו כוונה להשתלט עליך או להכניע אותך. הצהרה זו איננה איום, אלא ביטוי לחובתנו כהורים וכבני אדם. מעתה ואילך, החלטנו להפגין נוכחות עקבית יותר בחייך; במידת הצורך, אף נפנה ונשתף מכרים וקרובים במתרחש”.

הכרזה כזו צריכה להינתן בזמן שנוח לכם, רצוי בחדרו של ילדכם תוך שאתם מסירים כל הסחת דעת (למשל טלפונים סלולריים). לאחר ההצהרה, מיסרו  את תוכן ההכרזה בכתב לילדכם. אקט כזה “שם את הדברים על השולחן” ומדגיש בפני הילד כי הזכות שלו לפרטיות אינה בלתי-מוגבלת וכי ערך השמירה עליו מפני הסכנות שבאינטרנט עליון יותר. עם הזמן, כאשר אתם סבורים שילדכם אימץ סגנון בטוח יותר באינטרנט, יש מקום להתיר במעט את הפיקוח ההדוק על גלישתו תוך שמירת אצבע על הדופק.

4. אתגר שיתוף הפעולה - ייתכן וזהו האתגר הקשה והמשמעותי ביותר של הורים בהשגת השגחה הורית מיטיבה. המיתוס הראשון שיש לנפץ בהקשר זה, הינו שהמדד העיקרי להצלחת ההשגחה ההורית הינו שינוי בהתנהגות הילד. כלל וכלל לא! שינוי כזה הוא כמובן מבורך ועשוי להיות מושג לאורך זמן, אך נוכחות הורית הינה, ראשית כל, עמדה אקטיבית התלויה בכם, ולא בהתנהגות הילד. עצם היציאה ממצב של חוסר אונים (כתוצאה מאחד או יותר מהאתגרים שלעיל) למצב של החלטה נחושה להיות מעורבים יותר בתחום האינטרנט של ילדכם, הינו הישג עצום.

כשתבקשו ליישם צעדים של השגחה הורית, כגון הכרזה על חשיבות הנושא עבורכם אל מול הילד, דרישה לדיווח על זמן גלישה וחשיפה לתכנים, התקנת כלי סינון טכנולוגיים בבית ועוד, ייתכן והדבר יוביל לעמדה מסלימה ומוקצנת מצד הילד. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מופגנת, בקללות וצעקות ובמקרים קיצוניים אף באלימות פיסית. במקרים כאלה יש לבצע אחד או יותר מהצעדים הבאים (עומר, 2000):

א. אי היגררות לוויכוח או לאלימות - דיבור יתר מבחינתכם הינו דיבור שגורם להסלמה והקצנה והוא תוצאה של חוסר אונים. ההיגררות לויכוח עם הילד מחלישה אתכם ואינה מסייעת בקידום מטרתכם הפסקת ההתנהגות שאינה מקובלת עליכם בתחום האינטרנט. במקום זאת, שמרו על איפוק ושתיקה לנוכח תגובות קיצוניות של ילדכם. שתיקה כזו אינה ביטוי של חולשה אלא מדגישה בפני ילדכם שאתם לא משתפים פעולה עם ההזמנה שלו לעימות והסלמה. התנהגות כזו מראה שאתם נשארים בעלי עמדה הורית עצמאית ונחושה שאינה עוסקת ב”מאבקי כוח”. זכרו שאתם שואבים את הלגיטימיות המוסרית שלכם מתוקף עמדתכם ההורית הדואגת לילדכם ומבינה את חשיבות עמדה זו.

ב. השהייה - אז מה בכל זאת לעשות במצב כזה?  להשהות תגובה. המיתוס לפיו כל אמירה או פרובוקציה של הילד דורשת תגובה הורית מיידית מוטעה מיסודו ומביא במרבית המקרים לדפוס של הסלמה שאינה משרתת לא אתכם ולא את הילד. לפיכך, אמרו לילדכם בשקט כי “תגיבו בזמן ובמקום שאתם תמצאו לנכון”. אין באמירה זו משום איום אלא חיזוק העמדה ההורית הבסיסית המנהיגה ואינה נגררת.

ג. גיוס תומכים - כאמור לעיל, ההשגחה ההורית אינה פועלת במסתרים אלא היא שקופה, מוצהרת וגלויה לעיני הילד לעיני כל בני הבית ולעיני כל גורם חיצוני. עקרון זה חשוב ביותר מכיוון שהוא משדר נוכחות הורית שאינה מתנצלת או מתבלבלת אלא נחושה ובטוחה בצדקת דרכה. בנוסף לכך, שקיפות ההשגחה ההורית מעניקה בידיכם כלי משמעותי נוסף והוא גיוס חברים קרובים, בני משפחה ומורים שיסייעו לכם בתיווך מאבקכם הצודק על ידי שיספקו לכם גיבוי מוסרי ויאפשרו פורקן לילד בעת הצורך. שימוש בתומכים כאלה עשוי להוות גם תחליף קונסטרוקטיבי לשעות השימוש באינטרנט. על התומכים ליצור באופן עצמאי קשר עם הילד (באמצעות טלפון, מייל, מכתב כתוב או פגישה) ולהודיע לו שהם תומכים בהוריו שהחליטו לעשות ככל שביכולתם, מלבד להפעיל כל גילוי של אלימות, בכדי לצמצם את השימוש באינטרנט ולאסור עליו לגלוש לאתרים בעלי תכנים לא ראויים לטובתו האישית. מעצם היותם גורמים חיצוניים למערכת היחסים בין ההורים לילדם, מהווים התומכים כר נוח להתייעצות ולמציאת משענת רגשית של הילד בתקופות שבהן היחסים נעשים מתוחים בבית.

סיכום

במאמר הנוכחי נסקרו הסכנות האורבות לילדים ולבני נוער באינטרנט ובראשן שימוש יתר במחשב, חשיפה לתכנים פוגעניים וכן יצירת קשר עם גורמים מפוקפקים. אל מול סכנות אלו, ניצבת ההשגחה ההורית ככלי ראשון במעלה שתפקידה להבטיח לצמצם ככל הניתן את הסכנות הטמונות ברשת. במאמר נסקרו ארבעה אתגרים עיקריים ליישום השגחה הורית ופורטו פתרונות לאתגרים אלו. לסיום, חשוב להדגיש כי השגחה הורית באינטרנט הינה מצב קבוע ולא פעילות זמנית הנובעת מאירוע קונקרטי. במילים אחרות, כל עוד יש אינטרנט, חייבת להיות השגחה הורית תואמת ש”לא תירדם בשמירה”. עם זאת, האינטנסיביות של ההשגחה ההורית עשויה להשתנות על פי תחושתכם כהורים כי ילדכם מתנהג בצורה בטוחה יותר במסגרת הגלישה. הרמה הבסיסית הינה שיח חופשי וגילוי לב המתרחש באופן שגרתי ומתבטא בתקשורת ספונטאנית בין הילד להורים, במיוחד כאשר קיימת נכונות ואמון גבוהה של ההורים בילדם. במצבים שבהם ההורה מרגיש כי השגחתו באמצעות השיח החופשי הינה רופפת, עליו לבצע תשאול ממוקד יותר אודות מעשיו ברשת (כאשר המטרה אינה לאסוף פרטים מדויקים כי אם להביע התעניינות ונוכחות בלתי מתפשרת). רמת ההשגחה הגבוהה ביותר הינה ביצוע פעולות חד צדדיות כמו למשל קביעת שעה לסגירת המחשב ואף ניתוק האינטרנט. פעולות אלו מחייבות בדרך כלל גיוס תומכים כדי להיעשות בהצלחה.

ליצירת קשר בקרו באתר שלנו: http://www.telem.org.il

התחברו איתנו ב- Facebook

הצטרפו אלניו ב-Linkedin

צפו בנו ב-Youtube

מקורות מידע

למיש, ד. וריבק, ר.(2007, פברואר). ילדים ישראלים גולשים, מחקר שהוצג בכנס איגוד  האינטרנט הישראלי, לוד.

עומר, ח. (2000). שיקום הסמכות ההורית. מודן.

עומר, ח. (2002). המאבק באלימות ילדים. התנגדות לא אלימה. מודן.

עומר, ח. (2009). הסמכות החדשה. מודן.

Barber, Brian K., & Harmon, Elizabeth Lovelady. (2002). Violating the self: Parental   psychological control of children and adolescents. Barber, Brian K. (Ed),  (2002). Intrusive parenting: How psychological control affects children and  adolescents., (pp. 15-52). Washington, DC, US: American Psychological  Association.

Bargh, J. A., & McKenna, K. Y. (2004). The Internet and social life. Annu. Rev. Psychol.55, 573-590.

Cao , F. Su, L. Liu , T. & Gao, X. (2007). The relationship between impulsivity and internet addiction in a sample of Chinese adolescents, European Psychiatry, 22, 466-471.

Davis, R.A. (2001). A cognitive-behavioral model of pathological internet use, Computers in human behavior, 17, 187-195.

Duerager, A., & Livingstone, S. (2012). How can parents support children’s internet safety?.

Eijnden, R. Meerker, G. Vermulst, A. Spijkerman, R. & Engels, R.(2008). Online communication, compulsive internet use, and psychosocial well-being among adolescents: A longitudinal study, Developmental Psychology. 44 (3), 655–665.

Gray, M. R., & Steinberg, L. (1999). Unpacking authoritative parenting: Reassessing a multidimensional construct. Journal of Marriage and the Family, 574-587.

Hughes, R., & Hans, J. D. (2001). Computers, the Internet, and Families A Review of the Role New Technology Plays in Family Life. Journal of Family Issues22(6), 776-790.

Kowalski, R. M., Limber, S. P., & Agatston, P. W. (2012). Cyberbullying: Bullying in the digital age. Wiley-Blackwell.

Moreno, M. A., Jelenchick, L., Cox, E., Young, H., & Christakis, D. A. (2011). Problematic internet use among US youth: a systematic review. Archives of pediatrics & adolescent medicine165(9), 797.

Orleans, M. & Laney, M.C. (2000). Children’s computer use: isolation or sociation? Social Science computer review, 18 (1), 56-72.

Quayle, E., and Taylor, M., (2002). Paedophiles, Pornography and the Internet. British Journal of Social Work. 32: 863-875.

Saunders, P. L., Chester, A. (2008). Shyness and the internet: Social problem or panacea? Computers in Human Behavior. 

Steinberg, L., Lamborn, S., Dombusch, S., & Darling, N. (1992). Impact of parenting practices on adolescent achievement: Authoritative parenting, school involvement, and encouragement to succeed. Child Develop-ment, 63, 1266-1281.

Subrahmanyam, K., & Šmahel, D. (2011). When Is It Too Much? Excessive Internet Use and Addictive Behavior. In Digital Youth (pp. 157-178). Springer New York.

Thomee, S. Eklof, M. Gustafsson, E. Nilsson, R. & Hagberg, M. (2007). Prevalence of perceived stress, symptoms of depression and sleep disturbances in relation to information and communication technology (ICT) use among young adults- an explorative prospective study, Computers in Human Behavior, 23, 1300-1321.

Weiser, E. B. (2001). The functions of Internet use and their social and psychological consequences. CyberPsychology & Behavior, 4, 723–743.

Widyanto, L. McMurran, M. (2004). The psychometric properties of the internet  addiction test, CyberPsychology and Behavior, 7(4),443-450

Williams, A. L., & Merten, M. J. (2011). iFamily: Internet and Social Media  Technology in the Family Context. Family and Consumer Sciences Research  Journal40(2), 150-170.

Young, K.S. (1999). Internet Addiction: Symptoms, Evaluation and Treatment, In L.  VandeCreek & T. L. Jackson (Eds.), Innovations in Clinical practice,  Sarasota, FL: Professional Resource Press. , pp. 19-31

Young, K. S. (2008). Internet sex addiction: Stages, risk factors, and treatment. In K. Doyle (Ed.) American Behavioral Scientist; Psychology and the New Media (vol 52(1), pp. 21–37).

עוד מהבלוג של הבלוג של ת.ל.מ

״הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם-נוֹעָדוּ...״ / גיורא בלטר

״הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם-נוֹעָדוּ...״ (עמוס, ג', 3) מאת גיורא בלטר, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות בסניפי ת.ל.מ רעננה וחדרה "אם אתה רוצה לדעת אם להתחתן עם האשה הזו...": אמר לי, ספק בהלצה,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

בין קו למעגל / יותם פוטוק

בין קו למעגל מאת יותם פוטוק, פסיכולוג ומאבחן בסניף ת.ל.מ רעננה רבות התקדמנו מאז נחשב עולמנו לשטוח. אנו יודעים היום להגיד שאם נחצה את קו האופק לא ניפול אל תהום הנשייה. הפיזיקה והגאוגרפיה אינם שונים מאוד מהפסיכולוגיה....

תגובות

פורסם לפני 5 years

איך משפיעה הזוגיות על הצלחת האימוץ / מאיה שטיין

איך משפיעה הזוגיות על הצלחת האימוץ  מאת: מאיה שטיין, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית מומחית, מנהלת ת.ל.מ באר-שבע. שאול ומיכל אימצו תינוקת בת יומה. כשהילדה הייתה כבת 6 הם פנו לטיפול ודיווחו על קשיים שהם חווים בגידול ובחינוך...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה