הבלוג של גליה לנגלי-ג'וטר

תיאבון בריא

גליה לנגלי-ג'וטר, מטפלת בהתנהגויות אכילה ויועצת לתזונה בריאה | תיאבון בריא - אפשר לאכול אחרת teavon-bari.blogspot.com ובפייסבוק www.facebook.com/teavon.bari

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מאוקטובר 2011

תירגול מודעות mindfulness אפשרי בכל מקום ובכל זמן. למרות שנראה לפעמים שצריך להקדיש לכך מרחב מיוחד, ניתן למצוא מקום – כל מקום – להקשיב לגוף ולזהות את אותות הרעב ביתר דיוק.

20/11/2011

“אף פעם לא הקדשתי לזה מחשבה”, הוא מתיישב, מחווה בידו אחורנית לעבר הדלת ומסביר “לחדרי-המתנה, הכוונה”.

“קודם כל, אני לא מוצא את עצמי יושב בכאלה” נפתח מונולוג לא צפוי “כאילו, איפה? אצל רופאים? אני כמעט אף פעם לא הולך וגם כשכן אני איכשהו מכוון להגיע בדיוק בזמן. פגישות אני תמיד קובע אצלי במשרד או בבתי קפה או במשרדים של אחרים. אם אני נאלץ להמתין אני לרוב יוצא החוצה, מתעסק בטלפון או מוציא לפטופ לעבוד על מסמך”.

“פתאום שמתי לב שאין מקום אחד שאני נמצא בו בלי לעשות כמה דברים במקביל” הוא ממשיך ברצף, עוצר רק רגע ללגום מכוס המים שעל השולחן “בנהיגה זה רדיו ותמיד איזו שיחת טלפון, בעבודה טירוף כל היום, גם בבית. כשאני כבר יושב לאכול בערב יש לי שתי בנות מקסימות שרוצות בדיוק להראות לי את היצירה מהחוג והריקוד משיעור המחול האחרון, אני בכלל לא שם לב מה יש על הצלחת. אישתי עם דיווחים על היום, הטלויזיה ברקע ולרוב עוד שיחות טלפון ומיילים עד אמצע הלילה”

“וככה זה כל יום” מלטף בלי-משים את זיפי הזקן, נראה מהורהר לרגע ואז מתעורר בחזרה “ובסופי שבוע יש משפחה ואורחים, וטיולים, וסידורים בבית, ותיקונים. ככה זה כבר שנים. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה פשוט ישבתי במקום ולא עשיתי כלום”.

“אז היום כשהגעתי לכאן, בריצה, כרגיל, מרוב מהירות השארתי את התיק בעבודה, והסוללה בנייד כמעט נגמרת” הוא מציץ שוב במסך מתוך הרגל “רק כשעליתי גיליתי שבעצם הקדמתי בטעות, ויש לי לפחות 20 דקות לחכות. בחוץ יורד גשם ואין כאן חנויות בסביבה. מצאתי את עצמי מתלבט בכניסה, אם להישאר בחוץ או לא. בסוף הקור הכריע”

“התיישבתי וממש הרגשתי את עצמי חסר מנוחה, איך אומרים? ‘הפרעת קשב מהלכת’. קראתי את הכיתוב מתחת לתמונה על הקיר שממול, ואת הספרות על השעון, חיפשתי עיתון לדפדף או משהו להתעסק בו, עד ששמעתי קול קטן בפנים אומר לי  ’שב בשקט’ ”

“וזה מצחיק, אני חושב שזה היה הקול של המורה שלי מכיתה ד’, מה פתאום נזכרתי בו עכשיו. וחשבתי על תרגילי המודעות שדיברנו עליהם בפגישות הקודמות, שגם ככה קשה לי להתחבר לכל קטע המדיטציה הזה” מגניב מבט מחוייך “ואיך אף פעם אני לא מצליח למצוא את הזמן לעשות את זה”

“אז ישבתי, ניסיתי להתגבר על הקולות העמומים מהחדר ליד ועצמתי עיניים, מה אכפת לי אם אני פה לבד… והשתדלתי להקשיב, כמו שאמרת,  למה שהגוף מספר לי. מהקצוות של הבהונות שהרגישו קצת רטובות כי אולי דרכתי בשלולית ולא שמתי לב, חגורת המכנסיים סביב המותן, הזזתי את הצוואר מצד לצד, ניסיתי למצוא מקום נוח לראש”

“ואז שמעתי את הבטן אומרת לי שאני רעב, אבל לא מאוד, קצת. ניסיתי לדמיין את עצמי במקום אחר. והבנתי שאם הייתי עכשיו בפגישת צהריים התפריט היה מגיע והייתי מזמין מנה עיקרית כמו כולם, ובטח גם משהו למנה ראשונה וקפה לקינוח. ועם כל הדיבורים בטח גם לא הייתי שם לב מה היה שם בדיוק על השולחן. ובעצם אני בכלל לא רעב לכל הדברים האלה כרגע. אם הייתי צריך לבחור הייתי מתחיל בכוס מים. ואולי בכלל לא מתאים לי לאכול צהריים עכשיו. וגם אם כולם היו מזמינים פסטה אולי הייתי מסתפק רק בקפה ואוכל יותר מאוחר”

הוא נושם עמוק, ונדמה שהוא מחזיר את עצמו מאותה מסעדה דמיונית אל החדר.

“אז זהו” הוא מניח את כפות ידיו על הברכיים , מזדקף ומישיר מבט “נראה לי שאני צריך יותר חדרי-המתנה בחיים שלי, מה את אומרת?”

* * *

הבלוג “תיאבון בריא” הוא לקט מחשבות וסיפורים קצרים, חלקי תמונות, שהם  פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות הוא מקרי בלבד, אך עם זאת הם משקפים גוונים שונים מעולם האכילה. בחרתי לתאר דמויות שונות במרחב הטיפולי, ולהציג את אופן ההתמודדות הייחודי של כל אחת מהן.

עוד מהבלוג של גליה לנגלי-ג'וטר

תצוגה מקדימה

נחשי מי באה לארוחת הערב?

כמה חינני לערוך שולחן לחברה דמיונית, כמו ילדיי אשר לא פעם בוחשים ומגישים תה בספלוני פלסטיק מקושטים מעל מפת שולחן מאולתרת מנייר טישיו. לפעמים דובי או בובה ישובים דוממים על הכסא הקטן ולעיתים הוא ריק. ניסיתי להיזכר אם גם לי...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

מעשה בלביבה

על חנה-זלדה כנראה עבר יום ארוך ומעייף, אך רבי-קלמן היה נחוש להנות ממעשי ידיה, מטעמי החנוכה. אחרי שנגמרו לה התירוצים (אין קמח, אין סוכר, אין שמן בבית, לא היה לי זמן לעשות סופר...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סימני מתיחה

"לא להאמין שאחרי כל כך הרבה שנים אני עוד זוכרת את זה, כאילו זה היה אתמול" היא מספרת על לידה ארוכה, מייגעת ומרובת-התערבויות רפואיות שהסתיימה בחדר הניתוח ובסופה הגיח בנה אל העולם. "כל כך הרבה תחושות גופניות, רגש, בלבול ותדהמה....

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה