הבלוג של תמר מצפי

תמר המתקתקת

אני VISUAL STORYTELLER, מספרת סיפורים בתמונות. צלמת דוקומנטרית ומסעות. מתמחה בפורטרטים עיסקיים וצילומי תדמית. השתתפתי בתערוכות בארץ ובברזיל. תמונותי התפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם, ספרים ואתרי אינטרנט. בוגרת לימודי... +עוד

אני VISUAL STORYTELLER, מספרת סיפורים בתמונות. צלמת דוקומנטרית ומסעות. מתמחה בפורטרטים עיסקיים וצילומי תדמית. השתתפתי בתערוכות בארץ ובברזיל. תמונותי התפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם, ספרים ואתרי אינטרנט. בוגרת לימודי "פוטותרפיה" מרצה ומעבירה סדנאות בארץ ובחו"ל בנושא "הצילום כראי הנפש".

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מדצמבר 2017

הערבה המתחדשת מזמינה מתמיד, שפע של אפשרויות בילוי ונופש. צבעי המדבר והשקט מסביב משכנעים מספיק כדי לעצור לקחת פסק זמן לנשום ולהרגע.

28/11/2019

 

בית קטן בערבה

בית קטן בערבה

בשנות ה80 שאלת מישהו או משהיא מה עושים אמרו שעובדים על תסריט,היום תשאלו מישהו או משהיא מה עושים? עונים אני מייצרת תוכן, עורכת תוכן, או בתהליך כלשהוא.
אז גם אני החלטתי ללכת בעקבות התוכן.
בחיפוש אחר מקום נופש אחר, מקום שהוא לא רק לרבוץ מול הים, בטן גב.
הרשות לפיתוח הנגב ארגנה סיור, אמרו לי יחכה לך אוטובוס ובו גיל חובב שיתלווה אליכם. טוב לא זה המפורסם.חייבת לציין שגיל בדרך נעימה והומוריסטית הצליח לדחוס המון תוכן, תוך כדי נסיעה, או כל עצירה ועדיין עורר ענין והקשבה.
נסענו בדרך המובילה לאילת, בכביש הערבה. סטינו ימינה ושמאלה עצרנו פה ושם. גילינו עולם ומלואו.
מושבים וקיבוצים. כל ישוב והייחוד שלו וכל ישוב מציע חדרי אירוח/לינה כפרית, ברמה כזו או אחרת. אך לא בזה עסקינן. אנחנו כאמור בעקבות התוכן.

חולות הערבה1
הנוף בדרך היה מרהיב, הקפלים בצבעי צהוב אדמדם על הקרקע, הקימורים של ההרים, . עצי השיטה עם צמרתם השטוחה, נטועים באמצע שום מקום. עצים פוטוגניים במערומיהם מכונסים בתוך עצמם. פה ושם שיחים ירוקים שיודעים לאגור את הנוזלים בעליהם ממתינים לבוא טיפת הגשם הבאה. הדרך מעוטרת גם בהרבה מטעי דקלים כמעט כל ישוב בערבה עוסק בתעשיית התמרים.
המקום הראשון שעצרנו היה “המחצבה” אצל דובי רול שיזם והקים מתחם בדואי של אוהל פרוש עם אפשרות למקלחות פרטיות וארוחת בוקר . דובי דאג גם לשקעים של USB להטענת הסלולרי. המקום נמצא מעל בקע בקרקע שיצרה מחצבת הגבס, מסביב קירות מסותתים, ואגם קטן זכר לגשם האחרון . מקום נהדר לשבת ולהתבונן בשמים ולראות את הכוכבים בלילה. אין כתובת תכתבו המחצבה בWAZE.

מקווה מים ב"מנסרה"
בזמן שבמרכז הארץ חיים בצפיפות נוראית, נהנים אנשי הערבה ממרחבים אינסופיים, של שקט ושלווה. {הם יושבים על 20% משטח מדינת ישראל משמע הרבה קרקע}.
הערבה עוברת תהליך, הערבה מתחדשת.
הרשות לפיתוח הנגב שוקדת על פיתוח התיירות ועידוד אנשים לבוא לבקר ולהנות מההיצע העשיר של טבע יחד עם פעילות ייחודית מדברית.
ביקרנו בנאות סמדר, קיבוץ עם אג’נדה של שיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו בעשיה היומיומית. קיבוץ כמו של פעם לדבריהם. כלומר משתפים בכל. זהו קיבוץ צמחוני מתאים לאנשים שבאים לעבור תהליך של חיבור עם הטבע והאדמה. בלב הקיבוץ ראינו מבנה גדול וצבעוני נראה לא שייך. זה מרכז האומנות של הקיבוץ בנו אותו ותיקי הקיבוץ שחלקם בוגרי בצלאל ושם חולקים חדרים כל מיני אומנים ובעלי מקצוע יצירתי. אפשר לבוא וליצור איתם.

נאות סמדר_resize
עברנו לקיבוץ לוטן פה חיה קהילה אקולוגית כל הבתים נבנו מבוץ ושמן, שם לא זורקים כלום, ממחזרים הכל. לדוגמא רהיטים מצמיגים ועוד. כשמתהלכים בשבילי הקיבוץ מתעוררת הרגשה חזקה של חיבור לטבע, הצבעים של הבתים נטמעים עם הצבעים החומים של המדבר. גם לכאן אפשר לבוא עם ילדים ויש פעילויות שונות עם דגש על איכות הסביבה ואקולוגיה.

קיבוץ לוטן_resize
בסוף היום הגענו לאליפז שהוא קיבוץ מתחדש אני קראתי לו הפלורליסטי, כאן אין קהילה הומוגנית מגובשת אלא מכל וכל. פה יש גם בדואי חבר קיבוץ. הסתובבנו בשדה תירס ואכלנו הישר מהשיח, קטפנו {הרשו לנו} פומלות מהעץ הרגשנו כמו ילדים שמפלחים מהשכן. הפצירו בנו לגזור {עם מספריים} צמחי תבלין, לסייע ולרענן את הצמיחה.
אחרי ארוחת הערב נסענו לפארק תמנע. עמודי שלמה והפטריה. לא הייתי שם מאז כיתה ח’. מצאנו שם פארק מאורגן עם אפשרות להקים אוהלים אישיים או להשתמש באלה המוצעים במקום ואו ללון בקראוון. אל מול האגם המלאכותי .
בלילה האווירה שונה, יותר מסתורית, יותר אפלה. שם גם אין זיהום אור. החושך חשוך. רואים את הכוכבים במלוא הדרם ובעין בלתי מזוינת.

פארק תמנע_resize
עמודי שלמה ניצבים שם על תפארתם גבוהים מרשימים, מחזקים את אפסות האדם מול הטבע. והפטריה הענקית, ברגע שנדלק זרקור עליה באור שהפך להיות אדמדם נראתה כמו להבה ענקית. יכולתי להשאר שם כל הלילה מבלי להסיר את עיני מהשמיים.
למחרת נסענו לפארק הציפורים למדנו על נדידת הציפורים שמגיעות לאילת נחות ואוגרות מזון לקראת המסע הארוך דרך מדבריות אפריקה.

פארק ציפורים
קיבוץ איילות שנמצא 3 קמ’ מאילת מציע לינה למי שלא רוצה להתערבב עם ההמון הסוער באילת.
היינו בחוות האנטילופות שלרגע הרגיש כמו בסוואנה של טנזניה. הכל צהוב וצחיח, האנטילופות נטמעות בנוף ואפילו זברה אחת היתה שם.

אנטילופות
משם אל דרך הבשמים ומבצר מואה שבדרך. מושב צופר והאטרקציות שלו, יקב ומאלפת כלבים לרעיית צאן.
כאמור לכל ישוב יש את הפעילויות הייחודיות שלו הן לילדים והן למבוגרים. אפשר לבוא לבד להינות משקט ולנקות את הראש אפשר לבוא בזוג ואפשר עם המשפחה המורחבת. כל אחד ימצא כאן ענין או תוכן. בחורף מתקיימים פסטיבלים שונים. כמו פסטיבל סרטים, פסטיבל צילום. סדנאות ומרתונים. את כל המידע תוכלו למצוא באתר GO NEGEV .

ערבההערבה שופעת פעילויות ואטרקציות, יחד עם נופי בראשית ודממת עולם.
מומלץ להגיע בחורף לערבה החמימה והמזמינה, ואם מחפשים שקט וניתוק מוחלט זה המקום, בכל עונות השנה.

צילומים תמר מצפי©

עוד מהבלוג של תמר מצפי

תצוגה מקדימה

איך צרחתי על חוסני מובארק וחזרתי בשלום, הפשלה שהעצימה אותי

אני רוצה לתת הרצאה מעל במת "TED" ויש לי סיפור לספר, סיפור על נחישות והעצמה . השנה 1993 תחילת דרכי כצלמת, עבדתי עבור סוכנות לצילומי עיתונות "ישראל סאן". יום אחד אמרו לי רוצי תעשי ויזה למצרים, את מצטרפת למטוס ראש הממשלה יצחק רבין,...

תצוגה מקדימה

דעתי חצויה, על מחאת האתיופים.

הרבה מחשבות ודילמות קשות התעוררו בי אמש, האם אני בעד או נגד הפגנות האתיופים. האם אני מזדהה עם כאבם אך סולדת מהמחאה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה