הבלוג של תמר מצפי

תמר המתקתקת

אני VISUAL STORYTELLER, מספרת סיפורים בתמונות. צלמת דוקומנטרית ומסעות. מתמחה בפורטרטים עיסקיים וצילומי תדמית. השתתפתי בתערוכות בארץ ובברזיל. תמונותי התפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם, ספרים ואתרי אינטרנט. בוגרת לימודי... +עוד

אני VISUAL STORYTELLER, מספרת סיפורים בתמונות. צלמת דוקומנטרית ומסעות. מתמחה בפורטרטים עיסקיים וצילומי תדמית. השתתפתי בתערוכות בארץ ובברזיל. תמונותי התפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם, ספרים ואתרי אינטרנט. בוגרת לימודי "פוטותרפיה" מרצה ומעבירה סדנאות בארץ ובחו"ל בנושא "הצילום כראי הנפש".

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מדצמבר 2017

על מחאת האתיופים, מצאתי עצמי אמש בנפש חצויה מצד אחד תומכת מצדדת ומזדהה עם האתיופים, כאבם ורצונם לזעזע כדי שישמעו אותם. מצד שני קשה היה לראות את מראות האלימות וההרס והכאוס ששרר בכבישים.

03/07/2019


אתיופים מפגינים

הרבה מחשבות ודילמות קשות התעוררו בי אמש, האם אני בעד או נגד הפגנות האתיופים.

האם אני מזדהה עם כאבם אך סולדת מהמחאה שלהם?

אמש כשראיתי את כל המראות הקשים את אלימות הוונדליזם, ואת האנשים התקועים בפקקים בלי יכולת לשוב לביתם או להגיע למקומות שתיכננו. כמו כלה לחתונתה, או עובדת של מסעדת שבזי בראש העין בשם אליה משה, עם אוטו מלא אוכל שהוזמן לארוע. במקרה שלה כשהבינה שלא תגיע לארוע היא הוציאה ופרשה מגשי אוכל, דוד ענק של מרק תימני, ירקות חתוכים, עופות, לחוח ופיתות  והזמינה את כולם לאכול בחינם. היו עוד מקרים, של חולים דחופים שנתקעו באמבולנסים ולא יכלו להגיע לבית חולים לטיפול. שלא לדבר על האימה שחשו היושבים ברכבים שהמפגינים עלו עליהם ואו שברו חלונות. כצלמת עיתונות ותיקה חשתי גם הזדהות עם חברי הצלמים המתרוצצים בחום הזה ממקום למקום חוטפים מכות מכל הכיוונים הן מהמפגינים שמשליכים אבנים ובקבוקים והן מהמשטרה שזורקים חזיזים ורימוני הלם ולא מבחינים על מי נזרק. וצלמים אכן נפגעו.

מאידך ההפגנה והמחאה מוצדקת, ואם לא תהיה חריפה ותזעזע את המדינה כולה לא ישתנה כלום.

גם כעת אינני מאמינה שישתנה משהו מכיוון שהמפגינים בעצם ההתנהלות האלימה שלהם איבדו את אהדת והזדהות הלבנים. המראות אמש הזכירו מראות שרואים בארצות אחרות כמו באמריקה פגנות של שחורים בלוס אנג’לס שגם שם הם חווים שיטור יתר, גם שם היד קלה על ההדק כשמדובר בשחורים.

חייבים לזעזע, כי בכל אחד מאיתנו חבוי גזען/ית קטן/ה. ולא מדובר רק בשוטרים שכשמתבצע פשע על ידי אתיופי מיד עוצרים את כל האתיופים בסביבה, או סתם נטפלים לילדים שישבו על ספסל בשכונה שלא שייכים אליה. ואבוי למי שאין תעודת זהות בכיסו. מיד נעצר. מדובר גם במקרים כמו אותה מיילדת מוכשרת ומסורה שמידי פעם עומדת מול יולדת שמסרבת לקבל טיפול ממנה כי היא שחורה. או באוטובוס שמידי פעם נהג זורק הערה גיזענית.

“אם שוטר מרגיש מאוים על ידי בחור בן 19, יש לזה רקע קודם”, אומר בכיר במשטרה לשעבר. “זה אומר שהשוטר הזה מזהה באנשים שחורים איום, באופן טבעי. זה אומר שאצלו בראש יש איזה גזען סמוי, שמבחינתו כל אתיופי הוא איום אפשרי. שוטרים כאלה, שלא מכירים ולא מבינים את הקהילה, מרשים לעצמם לפנות לנערים ולבצע להם תשאול באמצע הרחוב, סתם ככה כי הם ‘חשודים’. נראה לך שהם היו עושים משהו כזה בהרצליה?”.{התפרסם בYNET) כל זה מעורר הזדהות וכדי שלא נשב רק נצקצק בלשון  נזדהה לשעה קלה ונשכח והם ימשיכו לחיות מושפלים ומאוימים, הם חייבים לזעזע כן, וזה לא יבוא על ידי הפגנה שקטה ומנומסת.

חוזרת ושואלת את עצמי מה עמדתי בנושא  ולא יודעת להשיב. אני חצויה ועוד לא מצאתי תשובה , רוצה שהמשטרה תשנה את יחסה כלפי האתיופים שהם לא יהיו יותר ה”חשוד המיידי” אבל שגם אנחנו כחברה לא נתבונן בהם בהתנשאות, כי להיות אתיופי צריך להצטיין יותר כדי להצליח יש ביניהם מוצלחים מאד אך גם המוצלחים  ביותר שצבעם שחור לא נמלטים מהערות גזעניות ואי קבלה לעבודות שונות בגלל צבע עורם. אחרי כל מה שכתבתי מקווה לחזור הביתה מוקדם היום ולא להתקע שעות בפקק .

צילום: רויטרס וAFP

עוד מהבלוג של תמר מצפי

תצוגה מקדימה

איך צרחתי על חוסני מובארק וחזרתי בשלום, הפשלה שהעצימה אותי

אני רוצה לתת הרצאה מעל במת "TED" ויש לי סיפור לספר, סיפור על נחישות והעצמה . השנה 1993 תחילת דרכי כצלמת, עבדתי עבור סוכנות לצילומי עיתונות "ישראל סאן". יום אחד אמרו לי רוצי תעשי ויזה למצרים, את מצטרפת למטוס ראש הממשלה יצחק רבין,...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה