הבלוג של תמר פלג

למצוא את עצמי לדעת

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות. בשנים האחרונות התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קראתי... +עוד

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות. בשנים האחרונות התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קראתי "תורשומון", שכן כמו ברשומון, אני "נכנסת לנעליים" של אחת מהדמויות בסיפור, כותבת מרחשי ליבה ומתוך נקודת המבט שלה על המתרחש משלימה את הפערים בסיפור. ההשראה לכתוב כך מגיעה מתוך תחום ההתמחות שלי: פסיכודרמה וביבליודרמה (חקירת סיפור מקראי באמצעות משחקי תפקיד וטכניקות פסיכודרמטיות). זה תחום שלמדתי באר"הב , שם התגוררתי תקופה ארוכה, וכיום כבר 6 שנים אני בארץ ומתגוררת בזכרון יעקב. אני אמא לבן בוגר וסבתא לנכדה מקסימה בת 14. את הפוסט הראשון בבלוג שלי "למצוא את עצמי לדעת" הקדשתי לאמא שלי שהלכה לעולמה לפני 4 שנים..

עדכונים:

פוסטים: 258

החל מפברואר 2016

כשהיבשה מתגלה בתוך הים זה למעשה רגע מכונן שבו הנסתר הופך לגלוי!

11/02/2020

כשאת שומעת “קריעת ים-סוף” מה זה מעלה בך?
בשפה שלנו התקבע הביטוי “קשה כמו קריעת ים סוף”.
ואני שואלת למה בעצם?
הרי לאלוהים ולמשה לא היה קשה.
אלוהים נתן הוראה, משה ביצע, היטה מטהו על המיים והופ! הנס התרחש.
אולי לבני ישראל היה קשה? – לא נראה לי, הלא התרחש להם נס:
הים נחצה, הם עברו ביבשה שבתוך הים אל העבר השני של הים וחייהם ניצלו.
אז למה נקשר התיאור “קשה” לחצית ים-סוף?
בואו נעשה זום-אין לנס חצית ים סוף:

וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם.
וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.

חצית ים סוף (1)
זאת התמונה.
תעצמו רגע עיניים ותדמיינו אותה. מה אתם רואים?
מה הדבר הבולט בתמונה שאתם מעלים לנגד עינכם?
לרוב כשמדמיינים את הנס הזה אנשים מתמקדים בשני דברים:
בחומות המיים שנעמדו מימין ומשמאל, ובכך שבני ישראל עברו בשלום לצד השני.
ואיזו תחושה נלווית לתמונה הזו?
הקלה. תחושת רווחה. זה היה כמעט אסון- והם ניצלו.
קל לנו להזדהות עם זה. למי אין רגעים כאלה בחייו של כמעט משהו נורא ואז, הצלה?
העובדה שהים הפך ליבשה, איכשהו מתמסמסת, ולא ניתנת לה מספיק תשומת לב.
ופה טמון לדעתי, סוד הקושי.
בואו נעבור לרגע לרמה הסמלית:
(בתודה לאוהד אזרחי שגילה את עיני ביחס לסמל הזה במיתוס יציאת מצריים):
מה מסמל הים? ומה מסמלת היבשה? ומה מסמל היחס ביניהם?
ים מסמל בדרך כלל את עולם הרגשות הלא -מודעים. את הלא-מודע. את מה שמתחת לפני השטח. את קצה הקרחון המוסתר.
הדגים וחיות הים למיניהן- מסמלים על פי הפסיכולוג יונג כל מיני חומרים שצפים בתוך הלא-מודע.
והיבשה היא המודע. מה שנראה, מה שגלוי, עמה של פני השטח.
כשהיבשה מתגלה בתוך הים זה למעשה רגע מכונן שבו הנסתר הופך לגלוי!
הים חשף את היבשה שבמעמקיו = הלא-מודע (מעמקי הים) הפך למודע (יבשה).
כשאדם מצליח להביא חלקים מהלא מודע שלו למודעות- הוא זוכה לגאולה.
הוא נגאל משלטונו של הבלתי מודע.
הוא חושף את את המניעים הסמויים והלא מודעים שהחזיקו אותו ב”גלות” מעצמו האותנטי.
וזה לרוב קורה בתהליך.
בדרך אל המודעות אנחנו פוגשיפ פה צדפה, שם דג, לפעמים אפילו לוויתן..
אבל להגיע לקרקעית? זה מהלך של חיים שלמים ואפילו אז לא כולנו זוכים.
ואם זה קורה בבת אחת -זה יכול להיות קשה ואפילו מפחיד מאד.
כשזה קורה בבת אחת, היכולת להכיל ולשמר את הגילוי שעשוי להביא לטרנספורמציה, לגאולה, -עלולה להישבר, להיסדק, ואז ניאחז חזרה בדפוסים הישנים.
פסיכולוג טוב יודע לשקף למטופל שלו אמת רק במידה שהוא מסוגל להכיל באותו רגע, ושאם יתפתה לעבור את המידה ,שכרו יצא בהפסדו והמטופל יכנס לרגרסיה, “יחזור אחורה” בטיפול.
האם זה מה שקרה לעם העברים אחרי שחצו את ים סוף?
אני אתייחס לרמה הקןלקטיבית הלא- מודעת שלהם, כעם ולא כבודדים.
אולי הם לא יכלו להכיל את ההתגלות של היבשה בתוך הים,את המראות שצפו מנבכי הלא -מודע, ואת ההבנה שנלוותה להם: את הגילוי של היותם צלם אלוה ממעל, היותם עם חופשי, עמו הנבחר של האלוהים ולא עם -עבדים?
ואז מהר מאד נפלו וחזרו אחרוה לדפוס הישן של תלונות,
של משאלה לחזור לסיר הבשר, של פחד שלא יהיה להם די אוכל ושתיה,
ופעלו מתוך דחפים הישרדותיים ראשוניים רגרסיביים?

אני מברכת את כולנו שנצליח, כל אחד מאיתנו לחצות את ים סוף הפרטי שלנו בתהליך מוצלח, שיאפשר לנו להכיל את הגילויים ולהחזיק בהם שנמצא את המפתח שלנו לחופש.

עוד מהבלוג של תמר פלג

תצוגה מקדימה

קדשה-רומן חדש

מיהי הקדשה ומה בדיוק היה תפקידה  בימים  הקדומים?  אם התשובה שקופצת לכם לראש היא  סתם זונה, אז תחשבו שוב.  איך תסבירו  שהכינוי קדשה (ד בצירה)  מורכב מאותיות השורש ק.ד.ש. שהם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מרשמלו-מופע למצויינות במחול

לריקוד שפה משלו. שפת התנועה, בדומה לשפת החלומות והדימויים ,לא חייבת להיתרגם לנרטיב מילולי. ה"מבחן"  לריקוד טוב בשבילי הוא לא אם "הבנתי" אותו בראש ואני יכולה עכשיו לספר את ה"סיפור" שלו אלא אם הוא השאיר בי רושם בקרביים.  אם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

Sure On This Shining Night

לעמוד. לשבת. לעמוד. לשבת. אני לא מבינה מה קורה פה. את השירות הצבאי שלי סיימתי לפני עידן ועידנים. הלו, אנחנו בחזרה של המקהלה, לא בטירונות.  חדור רוח תזזיתית ,משלח בנו חיצי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה