הבלוג של תמר פלג

למצוא את עצמי לדעת

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות. בשנים האחרונות התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קראתי... +עוד

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות. בשנים האחרונות התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קראתי "תורשומון", שכן כמו ברשומון, אני "נכנסת לנעליים" של אחת מהדמויות בסיפור, כותבת מרחשי ליבה ומתוך נקודת המבט שלה על המתרחש משלימה את הפערים בסיפור. ההשראה לכתוב כך מגיעה מתוך תחום ההתמחות שלי: פסיכודרמה וביבליודרמה (חקירת סיפור מקראי באמצעות משחקי תפקיד וטכניקות פסיכודרמטיות). זה תחום שלמדתי באר"הב , שם התגוררתי תקופה ארוכה, וכיום כבר 6 שנים אני בארץ ומתגוררת בזכרון יעקב. אני אמא לבן בוגר וסבתא לנכדה מקסימה בת 14. את הפוסט הראשון בבלוג שלי "למצוא את עצמי לדעת" הקדשתי לאמא שלי שהלכה לעולמה לפני 4 שנים..

עדכונים:

פוסטים: 258

החל מפברואר 2016

אף ילדה לא צריכה לסחוב את האבא שלה על הגב שלה..

16/08/2017

Mountain Goat הוא קרא לה. MG  זה היה שם החיבה שלה בפיו.

יחס עמוק ומיוחד במינו שרר בין MG  לאביה. הרבה אהבה הייתה שם. והיה עוד משהו, שהלך והתברר  לעיני הצופה ככל שהעלילה נפרסה לעינינו בסרט “טירת הזכוכית”.

לפני שצפיתי בסרט ועוד לפני שידעתי מה קו העלילה, האסוציאציות שלי לשם המתורגם בצורה מדויקת מאנגלית, היו:

סינדרלה עם נעלי הזכוכית שלה ( תמיד תהיתי למה הפייה נתנה לה דווקא נעלי זכוכית כדי לרקוד איתן בנשף.. כל כך לא נוח ולא פרקטי..)

ו”פעמון הזכוכית” –ספרה המפורסם של המשוררת סילביה פלאת, שמתארת בו  מצבים ש”חנקו” אותה תחת פעמון זכוכית. שלא אפשרו לה לנשום..

אחרי שצפיתי בסרט, מצאתי כל כך הרבה סמליות בשם שלו, שמבטא למעשה את כל הזויות האפשריות למתרחש בו:

חלום ילדות, דבר שברירי ולא יציב, דבר קר ונוקשה, דבר חסר גבולות (בין הפנים לחוץ), אשלייה.

 sphere_01

חלומות הם חומר דלק לנפש. אי אפשר לנו לחיות ולתפקד בלעדיהם.

מה הופך חלום לדבר שמניע אותך במציאות לפעולה קונסטרוקטיבית?

מה הופך אותו לדבר שמניע אותך לבריחה מהמציאות, להולכת שולל עצמית ואף של הסביבה?

מה קורה כשהחלום שלך משתלט על המציאות ומעוות את שיקול הדעת?

מה, או, מתי  הופך חלום לסיוט?

 החלום של רקס אבי המשפחה, לבנות למשפחתו טירת זכוכית שתשקיף אל הטבע, ושלתקופה מסוימת מזין את עולם הפנטזיות של ילדיו, מעניק להם תקווה לחיים טובים יותר שיהיו להם בעתיד, מספק להם אמון באבא כל יכול שמבטיח הבטחות גרנדיוזיות, הופך לסיוט  ככל שהם מתבגרים, ומבינים את האשלייה שהם נאחזו בה.

הסרט מבוסס על סיפור אמתי ומסופר מנקודת מבטה של MG , הבת השנייה במשפחה בת 4 ילדים, והמצלמה עוקבת אחר הדברים בסדר התרחשותם.

אבי המשפחה רקס וולס,גבר בעל כריזמה בלתי נדלית,  כנראה עבר בילדותו התעללות מצד אמו (יש רמזים לכך בסרט).

מהרגע שעזב את הבית (“אי אפשר לנשום כשאתה בתוך ח—”) הוא נמצא בבריחה מתמדת: בריחה מהפחדים שלו (רק על ערש דווי הוא מוכן להודות בכך),  בריחה אל עולם של פנטזיות, אל אלכוהוליזם, אל נישואיו לאמנית יפהפייה המושקעת כולה בציוריה ומעדיפה את העיסוק בם על פני טיפול בילדיה, בריחה אל הקמת משפחה שמספקת לו אשליה של נורמליות, אך מבלי יכולת לתפקד בה כאדם בוגר ואחראי, כאבא וכבעל.  בתוכו הוא נשאר ילד פצוע ופגוע ופצעי ילדותו מנהלים אותו וגורמים לו לפגוע בילדיו .

הורים כמו רקס ואשתו צריכים רישיון לגדל ילדים…

 הילדים עוברים מידי יום התעללות רגשית ופיסית, לעיתים קרובות הולכים לישון רעבים, אינם מבקרים במוסדות חינוך, “החיים הם בית הספר הכי טוב” אומר רקס, והם עוברים “דירה” חדשות לבקרים,(פולשים למבנים נטושים ברחבי המדינה) כשהם בורחים כל פעם מפחד נושים, או מהסתבכויות עם החוק, או מפיטורין של האב ממקום עבודה זמני.

 סיפור הכיסוי של רקס אל ילדיו הוא- שהנה הפעם הוא מצא את המקום המתאים לבנות את הטירה..

MG היא הראשונה להתפכח מהאשליה ולהבין שנהפכו סדרי עולם. שהם הילדים (ובעיקר היא) מטפלים בהוריהם במקום שההורים יטפלו בם, והיא אומרת לאחיה בפיכחון קר כזכוכית (כמדומני שהיא כבת 10 באותה תקופה):

הם לעולם לא יטפלו בנו. אנחנו חייבים לטפל בעצמנו. ללכת ללמוד בבית ספר, ללמוד איך להרוויח כסף כדי שבבגרותנו נוכל לעזוב ולעמוד על הרגליים שלנו.

הסיום של הסרט נוגע ללב, כי יש בו איזו נימה מפייסת, כשהאבא על ערש דווי  מתוודה ובעצם מבקש סליחה מ MG  כשאומר לה:

את חזקה! אף ילדה לא צריכה לסחוב את האבא שלה על הגב שלה..

(חשוב לציין שאני לא קראתי את הספר ולכן הפוסט שלי נכתב מבלי להשוות לספר).

עוד מהבלוג של תמר פלג

Thumbnail

קדשה-רומן חדש

מיהי הקדשה ומה בדיוק היה תפקידה  בימים  הקדומים?  אם התשובה שקופצת לכם לראש היא  סתם זונה, אז תחשבו שוב.  איך תסבירו  שהכינוי קדשה (ד בצירה)  מורכב מאותיות השורש ק.ד.ש. שהם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
Thumbnail

מרשמלו-מופע למצויינות במחול

לריקוד שפה משלו. שפת התנועה, בדומה לשפת החלומות והדימויים ,לא חייבת להיתרגם לנרטיב מילולי. ה"מבחן"  לריקוד טוב בשבילי הוא לא אם "הבנתי" אותו בראש ואני יכולה עכשיו לספר את ה"סיפור" שלו אלא אם הוא השאיר בי רושם בקרביים.  אם...

תגובות

פורסם לפני 4 years
Thumbnail

Sure On This Shining Night

לעמוד. לשבת. לעמוד. לשבת. אני לא מבינה מה קורה פה. את השירות הצבאי שלי סיימתי לפני עידן ועידנים. הלו, אנחנו בחזרה של המקהלה, לא בטירונות.  חדור רוח תזזיתית ,משלח בנו חיצי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים