הבלוג של תמר פלג

למצוא את עצמי לדעת

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות, ובשנה האחרונה התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קוראת... +עוד

שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות, ובשנה האחרונה התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קוראת "תורשומון", שכן כמו ברשומון, אני "נכנסת לנעליים" של אחת מהדמויות בסיפור, כותבת מרחשי ליבה ומתוך נקודת המבט שלה על המתרחש משלימה את הפערים בסיפור. ההשראה לכתוב כך מגיעה מתוך תחום ההתמחות שלי: פסיכודרמה וביבליודרמה (חקירת סיפור מקראי באמצעות משחקי תפקיד וטכניקות פסיכודרמטיות). זה תחום שלמדתי באר"הב , שם התגוררתי תקופה ארוכה, וכיום כבר 3 שנים אני בארץ ומתגוררת בזכרון יעקב. אני אמא לבן בוגר וסבתא לנכדה מקסימה בת 11 (כמעט..) בשנה האחרונה איבדתי את אימי ואת הפוסט הראשון בבלוג שלי , שנקרא "למצוא את עצמי לדעת" הקדשתי לה, ביום המשפחה.

עדכונים:

פוסטים: 222

עוקבים: 8

החל מפברואר 2016

משנה לשנה קשה לי יותר “יום השואה” ואני לא יכולה לספוג יותר את סיפורי הזוועות. ולא חלילה מפני שאני לא מכבדת את זכרם של הנספים.

24/04/2017

טוביה ריבנר, מגיש  לנו שיר נוקב, שבו הוא בא חשבון עם אלוהים על הסתר פניו בזמן השואה.

הוא משתמש באלוזיה ,רמיזה  לסיפור מקראי, של יוסף וכתונת הפסים, ממנו עולה השוואה של כתונת איש המחנות וכתונת הפסים של יוסף.

והשוואה הזו כואבת ונוקבת  מאד:

 יוסף קיבל את כתונת הפסים  כמתת אהבה. היא סימלה את היותו הבן הנבחר והמועדף על ידי אביו.

“בני זקוניו” של האב הגדול בשמיים, בני העם הנבחר, קיבלו את כתונת הפסים כ”מתת” שנאה מ”אחיהם” הגרמנים. היא סימלה את מחיקת זהותם האישית, ואת היותם נדונים להפרדה ולמוות.

בשני המקרים הקנאה  הייתה המניע לרצח, אולם בעוד הרצח של יוסף היה מבויים, העם הנבחר נרצח ואלוהים, כך על פי השיר, אפילו לא הכיר את  הכותונת. נשאר אדיש.

כתונת איש המחנות/טוביה ריבנר

ולא קינאו בו האחים

על כתונת הפסים

שבה הלבישו גם אותם

כשהורדו מן הפסים

.

ולא חלם ולא פתר

ומן האלומה לא קם

ולא נגרע שעיר עיזים

בהיטבלה בדם.

ואביהם לא הכירה

כי רבו בני זקוניו.

ורק מילמל “חיה רעה”

ולראותם לא שב.

 יוניקורן 1

משנה לשנה קשה לי יותר “יום השואה” ואני לא יכולה לספוג יותר את סיפורי הזוועות. ולא חלילה מפני שאני לא מכבדת את זכרם של הנספים.

אתמול השתתפתי בטקס מסוג אחר, מעגל תפילה ושיח, שהונחה ברוב חן  ע”י  דפנה רוזנברג ועמיתה דורון.

 המשתתפים הוזמנו  לשתף במעגל  איך אני מתחבר ליום השואה?

עלו סיפורים אישיים על בני משפחה, עלו כעסים של אנשים על השימוש הציני שנעשה ע”י גורמים פוליטיים ביום השואה , או כפי שהיטיב לנסח זאת בפוסט משלו ידידי אלי שרון:

“לעזאזל עם מערכת החינוך, שמשתמשת עשורים על גבי עשורים בזכר השואה כדי לייצר אזרחים צייתנים ולטפח בהם מיליטריזם חסר גבולות…. לעזאזל עם כל הפוליטיקאים שמשתמשים בזכר השואה כדי להצדיק שלילת זכויות מעם אחר כבר עשרות שנים.”

אחר כך הוקרא קטע מספרה של אתי הילסום (השמיים שבתוכי” )שנספתה בשואה וספרה שהוצא לאור וגם תורגם לעברית, מתאר את התמודדותה הרוחנית רבת ההשראה בתקופה היותה המחנות.

על הארץ פוזרו פתקים עם ציטוטים נוספים מספרה,  אנשים נתבקשו לבחור פתק ולשוחח בקבוצות קטנות איפה זה פוגש אותם.

לבסוף מי שרצה הוזמן להדליק נר  ולציין לזכר מי או למען מה ( מהו האור שהוא רוצה להביא).

ברקע הנעימה לנו דפנה בקולה ובמיתריה שירי תפילה.

“שמעתי תפילתך, ראיתי דמעתך, הנני רופא לך”(מלכים ב’)

 אני הדלקתי נר למען התקווה שנצליח להגיע למודעות שריפוי קבוצתי של הפוסט טראומה,ברמה הקולקטיבית שלנו הוא הכרחי כדי להגיע לשלום.
לא הפוליטיקאים יובילו אותנו לשם וכל עוד נישאר בפוסט טראומה של השואה, ה”שדים” ימשיכו לנהל אותנו .

יצאתי מהערב הזה עם תחושה של אחוה, של שיתוף ושל משמעות. סוף סוף  טקס שלא גורם לי להתקפל מעצמת הזוועה או להרגיש אשמה, או להזדהות עם הקרבן , טקס שכיבד גם אותי וגם את אלו שלא שפר גורלם וחוו את התופת.

יהי זכרם ברוך.

יוניקורן 3

 #לזכור_אחרת

עוד מהבלוג של תמר פלג

תצוגה מקדימה

קדשה-רומן חדש

מיהי הקדשה ומה בדיוק היה תפקידה  בימים  הקדומים?  אם התשובה שקופצת לכם לראש היא  סתם זונה, אז תחשבו שוב.  איך תסבירו  שהכינוי קדשה (ד בצירה)  מורכב מאותיות השורש ק.ד.ש. שהם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מרשמלו-מופע למצויינות במחול

לריקוד שפה משלו. שפת התנועה, בדומה לשפת החלומות והדימויים ,לא חייבת להיתרגם לנרטיב מילולי. ה"מבחן"  לריקוד טוב בשבילי הוא לא אם "הבנתי" אותו בראש ואני יכולה עכשיו לספר את ה"סיפור" שלו אלא אם הוא השאיר בי רושם בקרביים.  אם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

Sure On This Shining Night

לעמוד. לשבת. לעמוד. לשבת. אני לא מבינה מה קורה פה. את השירות הצבאי שלי סיימתי לפני עידן ועידנים. הלו, אנחנו בחזרה של המקהלה, לא בטירונות.  חדור רוח תזזיתית ,משלח בנו חיצי...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה