שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות, ובשנה האחרונה התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קוראת... +עוד
שמי תמר פלג, אני אוהבת אנשים וסיפורים, ויש לי אהבה מיוחדת לסיפורי המקרא. אני כותבת לעצמי (למגירה הפרטית שלי) כבר שנים רבות, ובשנה האחרונה התחלתי להעלות לדף העסקי שלי בפייסבוק סיפורים בהשראת פרשת השבוע, להם אני קוראת "תורשומון", שכן כמו ברשומון, אני "נכנסת לנעליים" של אחת מהדמויות בסיפור, כותבת מרחשי ליבה ומתוך נקודת המבט שלה על המתרחש משלימה את הפערים בסיפור. ההשראה לכתוב כך מגיעה מתוך תחום ההתמחות שלי: פסיכודרמה וביבליודרמה (חקירת סיפור מקראי באמצעות משחקי תפקיד וטכניקות פסיכודרמטיות). זה תחום שלמדתי באר"הב , שם התגוררתי תקופה ארוכה, וכיום כבר 3 שנים אני בארץ ומתגוררת בזכרון יעקב. אני אמא לבן בוגר וסבתא לנכדה מקסימה בת 11 (כמעט..) בשנה האחרונה איבדתי את אימי ואת הפוסט הראשון בבלוג שלי , שנקרא "למצוא את עצמי לדעת" הקדשתי לה, ביום המשפחה.
עדכונים:
פוסטים: 229
החל מפברואר 2016
הרגשתי שאני מחזירה אותה אל הבית הטבעי שלה,אל התיאטרון, אל המקום ממנו התחילה את חייה היצירתיים המקצועיים, ושאותו אהבה בכל ליבה....
בתהליך הגדילה וההתפתחות שלנו אנחנו מפנימים דמויות, בעיקר דמויות משמעותיות, בוודאי דמויות הוריות, ובבוא הזמן, כשאנו מתבגרים אנו "שולפים" אותם מתיאטרון הנפש הפנימי שלנו כשצריכים להיכנס ל"תפקיד" ההורה בחיינו. זה תהליך שלרוב נעשה באופן לא מודע....
כל תחושת הביטחון של הילד באמא שלו, מקור ההזנה שלו, מתחילה להתפתח בנקודה ראשונית זו של סיפוק צרכי ההזנה שלו, ותשפיע מאוחר יותר על תחושת הביטחון העצמי שלו, הרגשת הwell being שלו והתחושה שהוא מוגן. (לא פלא שאוכל נתפס הרבה פעמים כביטוי להעניק אהבה.)...
להקשיב למישהו זה לראות אותו. זה לעשות לו מקום. זה להכיר בו ובסיפור שלו. זה להעצים אותו. זה ליצור אינטימיות וקירבה....
מה מונע מהם להשתחרר מאשמה? אולי נכון יותר לשאול-מי מונע מהם להשתחרר מאשמה?...
אולי אתם מכירים מחייכם את החוויה שאחרי עימות עם מישהו שאהבתם, במפגש הבא איתו, בעומק העומקים של ליבכם, מה שבאמת אתם רוצים זה לאהוב ולחבק ולהחזיר את ההרמוניה, אבל מה שיוצא לכם זה כעס, ציניות, ריב, התחשבנות והאשמה?...
חריקה פנימית ציווחה בתוככי תוכו כשהוא שמע אותה דוברת אליו: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת-אָבִיךָ, מְדַבֵּר אֶל-עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר. הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים, וְאֹכֵלָה; וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי. .. וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי–לַאֲשֶׁר אֲנִי, מְצַוָּה אֹתָךְ. לֶךְ-נָא, אֶל-הַצֹּאן,...
חייהם כזוג היו קצרים. קצרים מידי. בעודה מטופלת בשני ילדים קטנים חלתה דודתי איילה (איה) שהיתה צאצאית לדור משמנה וסלתא של תל אביב הקטנה, במחלת פרקינסון שגרמה לה לצליעה קשה. דודי אייב ז”ל לא חסך מאמצים ואמצעים כדי למצוא לה מזור, ונמצא הרופא המומחה שהציע ניתוח מוח שעשוי להועיל. הניתוח הראשון לא הצליח להביא את ...
איך יודעים מתי בחירה היא נקייה ומדוייקת ומתי היא מוכתבת, ע"י רישומים של זכרונות עבר כואבים? ...
תפקידנו , להבנתי, הוא לא לראות בה מוצג מוזיאוני ולהשאיר אותה בארון זכוכית כמו היפהפיה שנרדמה, אלא להעיר אותה בנשיקה.....