הבלוג של טליה ברשטיין

אַחֶרֶת כלבים, אנשים, אוכל, חורף ואף פוסט שמתחיל במילים " הרגע הזה ש..."

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מאוקטובר 2017

דמיינו עיר זרה דוברת שפה שלא מזכירה שום דבר ששמעתם בעבר. גשם בדרגת מבול ורעמים מתגלגלים מצד אחד של שמי הפיח אל צידם השני, מרעידים את חלונות בית הקפה ואת שלושים מעלות החום הדביקות שעומדות באוויר

19/02/2019

 

תוסיפו לו חלה הוא ימחה כפיים ויבקש הדרן (צילום: טליה)

כוס הקפה שלי לא מתקררת, וקרום אפור של חלב סויה מתכווץ על שוליה. אני רואה את האנשים חסרי השקט שיושבים סביבי כמו מאחורי מסך חלבי, ומחליטה שאם תוך חצי שעה יקרה מה שיותר מכל דבר בעולם רציתי שיקרה, אני אהפוך מצמחונית ותיקה לטבעונית מסורה מעכשיו ועד עולם.

עשר דקות שדמו לרגעים שלפני המוות

נשמתי נשימה עמוקה עד כמה שאפשר כדי לדחוס לריאות עוד מאויר קצה העולם הסמיך מלחות ופיח. נזכרתי בילדה הנחושה שהייתי ובפעמים בהם ניסיתי לעשות הסכמים עם אלוהי הילדים והבטחתי לו הבטחות שאקיים אם יתבטל לי המבחן בחשבון או התור לרופאת השיניים. זה לא עבד אף פעם מלבד פעם אחת כשביקשתי שישלח לי אח צעיר והבטחתי שאם הוא יגיע אשמור עליו ואדאג לו כל חיי. האח הזה הגיע שלושים שנה מאוחר יותר. לא מאותם הורים, אבל אח יקר לכל דבר  שמבחינתי מהווה הוכחה משמחת שההוא שיושב שם על הירח מקשיב ומתחשב.

למחרת התחילו חיי הטבעוניים

עשר דקות ארוכות חלפו ונדמו לרגעים שלפני המוות, אם אכן ברגעים כאלו כל חייו של אדם חולפים לנגד עיניו. לנגד עיניי חלפו חיי מאז שהפכתי לאמא וככל שחלף הזמן הרגשתי שהאוויר הדביק הופך קשה יותר ויותר לשאיפה.

ואז הגיעה הבשורה שביקשתי, והריצה המהירה לאסוף את התיק ולפזר על מיטת בית המלון עשרות ממתקים בתקווה שילדיה של החדרנית ייהנו מהם, והחיבוק, ההמראה, הטיסה לחציו השני של הכדור בעיניים פקוחות לרווחה, ההחלטה שמלבד הטבעונית גם יהיה לי בלוג מצליח משלי, ולאט לאט לשגרה שדמתה לרגע לחייו של מישהו אחר.

סופי ארתור וגולדה ברשטיין (צילום: טליה)

למחרת אחרי טיול עם הכלבים, התלטפות מנחמת עם החתולה, והשלמה של שעות עבודה כששלושת הכלבים ישנים כאילו מעולם לא נעלמתי לשלוש יממות משוגעות, התחילו חיי הטבעוניים.

 המטבח שלי זכה להיות זירת המצאות מצטיינת, והחריימה הטבעוני המדויק הזה שהומצא בסוף האביב שעבר כיכב באותו שבוע על שולחן ארוחת שישי, ומאז מככב באופן קבע, גורף קולות גרגור והנאה ואת המילים המנצחות של קרניבריי המשפחה: “טעים הטבעוני הזה יותר מהאמיתי”.

מזל טוב IT”S A BLOG

שני דברים קורים עכשיו: האחד, מזל טוב IT’S A BLOG, ותהיו נחמדים תנו לי לדעת שהייתם וקראתם.

והשני: קבלו את המתכון לחריימה הטבעוני שניצח בהליכה את כל המתכונים המסורתיים.

 

תבחרו את אלו שמחייכים אליכם (צילום: טליה)

קציצות חריימה טבעוני

 מה צריך:

2 חבילות טופו פיקנטי של תנובה

2 צרורות מפנקים של כוסברה

4 פלפלים אדומים

4 פלפלים חריפים

6 עגבניות

1.1/2 קופסאות עגבניות מרוסקות MUTTI

2 רסק עגבניות קטן

מלח

פלפל פפריקה מתוקה

פפריקה חריפה

פנקו  או פירורי לחם רגילים

 10 שיני שום קלופות וקצוצות

2 כפות סילאן

1 כוס מים

1/2 כוס מים

שמן

 

מה עושים:

רוטב:

קוצצים דק 2 פלפלים אדומים, 2 פלפלים חריפים 4 עגבניות וצרור פטרוזיליה ומזהיבים עם שמן בסיר נמוך ורחב. כשכל הירקות מתרככים וכל הטעמים נהיים חברים, מוסיפים קופסה אחרת של עגבניות קצוצות, 6 שיני שום,רסק עגבניות, כוס מים, תבלינים וכף אחד של סילאן. מבשלים עם מכסה על אש נמוכה ומערבבים מדי פעם.

 מחממים תנור ל180 מעלות

מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה ומשמנים אותו בנדיבות.

קציצות

קוצצים גס בבלנדר מוט צרור פטרוזיליה, 2 חבילות טופו, 2 פלפלים מתוקים, 2 פלפלים חריפים, 4 שיני שום, 2 עגבניות.  מוסיפים פנקו, רסק עגבניות, 1/2 קופסת עגבניות מרוסקות, כף סילאן, 1/2 כוס מים, 4 כפות שמן. מערבבים ונותנים לתערובת לנוח 1/4 שעה. מוסיפים פפריקה מלח פלפל וסילאן, מערבבים, טועמים ועכשיו מתחיל הכייף:

עם ידיים משומנות יוצרים קציצות פחוסות בגודל שזיף בינוני ומסדרים על התבנית.

אופים למשך כ 20 דקות.

מורידים את הסיר עם רוטב החריימה מהאש

מכניסים לרוטב את הקציצות בעודן חמומת ומכסים את כולן ברוטב.

* אל תנסו להמשיך לבשל את הקציצות עם הרוטב כי הן יתפרקו.

* האינדיאנים הפרטיים שלי ואני מאד אוהבים חריף-אש. תבדקו את רמת החריפות של הפלפלים, תטעמו את הרוטב, ותתאימו את עוצמת המדורה למסוגלות הפרטית שלכם. שחקו עם התבלינים כמו שבא לכם, ועם הרוטב שלכם סמיך מדי דללו אותו במעט מים.

 

כמה דברים חשובים

1. אם תשדכו לקציצות החריימה חלה מתוקה ביתית טבעונית מבטיחה לכם שהבטן תמחא לכם כפיים ותבקש הדרן.

2. אל תשכחו לחשוב מחשבות שמחות כשאתם מבשלים. למה? ככה. כי אוכל תמיד יוצא טעים יותר כשמי שמבשל אותו שמח.

3. בעניין הפלפלים האדומים, אל תפשלו, תבחרו את היפים, אלו שמחייכים אליכם בשרניים ומתוקים.

4. אין במתכון הזה משום ניסיון להטיף לטבעונות, לגידול כלבים, או לנדירת נדרים, אבל אם תספרו לי שיצא לכם חריימה טעים אש אני אשמח. אם תספרו לי שגם תרמתם כמה שקלים לאס. או אס. לא תהייה מאושרת ממני.

5. למה אין תמונה של חריימה אתם שואלים? זה מפני שהחריימה הזה, ממש כמו אוכל הודי לא מצטלם יפה. המרפסת שלי אחרי הגשם לעומת זאת, ממש דוגמנית הבית.

 

דוגמנית הבית אחרי הגשם (צילום: טליה)

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של טליה ברשטיין

תצוגה מקדימה

נו תמשיכי, היא אמרה בקולה המתכתי כשקצב הדיבור שלי האט

תמונות הגברים נעו כמו סרט אילם דרך זגוגית עין ימין אל הזגוגית השמאלית, ומשם המשיכו לשוט אל קצה מסגרת המשקפיים עד שנעלמו. "דברי כבר דידי" היא אמרה בחוסר סבלנות בזמן שהזדקפה מישיבתה הכפופה, והרימה את הראש, לא כדי להתבונן בי,...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

פלוגה ז' הישבע

דקות קודם לכן הם רקדו ושרו בקול החזק ביותר שיכלו להפיק מהגרון את שירי הגדוד שאליו שויכו לפני חודשיים ומאז פיתחו לא רק שרירים אדירים וגב משולש, אלא גם גאווה אל הגדוד ואל סמלו. הקולות של הילדים חיילים האלו הדהדו ברחבת הכותל...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

פאי רועים טבעוני, מפלצת אחת ואהבה ושמה סופי

הארוחות המשפחתיות שלנו נראית ונשמעת כאילו היינו משפחה איטלקית שמחה ורעשנית, אף על פי שהמוצא שלנו לוקט מלא מעט ארצות באירופה אבל מאיטליה אף סבא או סבתא לא הגיעו. ...

תגובות

פורסם לפני 8 months

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה