הבלוג של טליה ברשטיין

אַחֶרֶת כלבים, אנשים, אוכל, חורף ואף פוסט שמתחיל במילים " הרגע הזה ש..."

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מאוקטובר 2017

זה היה הקול הצרוד של מפקד הפלוגה של האינדיאני, מעוטר במבטא צרפתי כבד שהפעיל את הגדוד ושלוש צעקות ‘אני נשבע’ רמות בקעו מגרונותיהם של החיילים

17/11/2011

דקות קודם לכן נם רקדו ושרו בקול החזק ביותר שיכלו להפיק מהגרון את שירי הגדוד שאליו שויכו לפני חודשיים, ומאד פיתחו לא רק שרירים אדירים וגב משולש, אלא גם גאווה אל הגדוד ואל סמלו ,הדהדו ברחבת הכותל הישר אל בית החזה שלי ועל רקע “היא תכבס לך מדים” של חיים משה, השיר הכי קיטצ’ והכי מדוייק לאותו מעמד עברה המצלמה שהגדילה את הטקס למסכי הענק והתמקדה באינדיאני שלי שהיה הראשון במחלקה ועמד עד אותו רגע זקוף וחייכן.

itoosh

הכומתה על ראשו הוסיפה גובה לאינדיאני הגבעולי. הוא הצמיד את הנשק ביד אחת ואת ספר התנ”ך אל החזה, ראיתי את החיוך של המפקד כשהעניק לו ‘פיצוץ’ אוהב לכתף וכשעל המסך הגדול החלה להעמיק גומת החן של האינדיאני ושריר קטן ומוכר ניסה בכוח לעצור את הצחוק המתגלגל של המבוכה  הוא הסתובב וחזר בריצה לעמוד בשורה, ואני קיימתי את הבטחתי מיום הגיוס והצפתי את רחבת הכותל בדמעות התרגשות.

אבא אחד שעמד לידי התקרב וביקש רשות להתחבק לרגע, ככה , בלי שנכיר ” כדי שאני לא ייבב פה לבד” הוא אמר. וכך עמדנו שנינו אמא ואבא של חיילים שלא מכירים אחד את השני צוחקים ובוכים יחד חולקים טישו שניסה להספיג דמעות שקפאו על הריסים בקור של ינואר בחגיגה של מחזור ‘נובמבר 10′ בטקס ההשבעה.

” אימוששש ככה צריך להראות בית”

האינדיאנית קראה לי מהמטבח שעות לפני שנסענו לירושלים אחרי שסדרה על השולחן במטבח בערימה את קופסאות העוגיות שהכנו יחד. ושתינו יחד עם כוסות קפה במידת אגרטל גדול חגגנו את נס עוגיות הפרח ריבה שלראשונה הכנו. ” אני אקח כאלו ביום ראשון  לבית ספר היא חייכה אלי , יש מתכונת במתמטיקה ואנחנו נהייה חייבות עוגיות נחמה”  אינדיאנית יפיפיה עם עיניים שחורות ואבקת סוכר על אצבעות האומן נראתה לי היצור הכי שמח ויפה לשעת הבוקר החורפית הזו.

“ואת לא מאמינה אמא”

האינדיאני בצע פיתה חמה בידיים גדולות וחזקות מעוטרות שריטות ומיץ ראבק ממסע תג יחידה וניגב באיטיות חומוס במסעדה באבו גוש כשעצרנו לאכול ולהפשיר, “תראי מה המפקד נתן לי ” הוא סובב את תג היחידה והראה לנו את ההקדשה החדשה שכתובה על צידו האחורי ” ל——- היקר באהבה והערכה מ——- ינואר 2011.”

הוא סיפר לנו איך המפקד קרא לו וביקש ממנו להוריד את התג ששעה קודם הוא קיבל עם שאר חבריו, ” תוריד יא צעיר” והאינדיאני הוריד את התג והתרגש לראות איך המפקד מוריד את שלו ומעניק לו את התג שקיבל בעצמו מהמפקד שפיקד עליו בטירונות.” וזה לא רק על החייל שאתה, זה על הבנאדם השמח שאתה שמשמח את כולם” ובפיצוץ לכתף הוא חתם את ההערכה שנוספה לקת המיוחדת שקיבל יומיים קודם לכן בזכות אותם כלים שכל עוד היה בבית ספר זיכו אותו בהשהיות חינוכית מחוץ לבית הספר.

ואני? בטח שאני מאמינה.

עוד מהבלוג של טליה ברשטיין

תצוגה מקדימה

נו תמשיכי, היא אמרה בקולה המתכתי כשקצב הדיבור שלי האט

תמונות הגברים נעו כמו סרט אילם דרך זגוגית עין ימין אל הזגוגית השמאלית, ומשם המשיכו לשוט אל קצה מסגרת המשקפיים עד שנעלמו. "דברי כבר דידי" היא אמרה בחוסר סבלנות בזמן שהזדקפה מישיבתה הכפופה, והרימה את הראש, לא כדי להתבונן בי,...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

חריימה טבעוני שטעים יותר מהדבר האמיתי

  כוס הקפה שלי לא מתקררת, וקרום אפור של חלב סויה מתכווץ על שוליה. אני רואה את האנשים חסרי השקט שיושבים סביבי כמו מאחורי מסך חלבי, ומחליטה שאם תוך חצי שעה יקרה מה...

תצוגה מקדימה

פאי רועים טבעוני, מפלצת אחת ואהבה ושמה סופי

הארוחות המשפחתיות שלנו נראית ונשמעת כאילו היינו משפחה איטלקית שמחה ורעשנית, אף על פי שהמוצא שלנו לוקט מלא מעט ארצות באירופה אבל מאיטליה אף סבא או סבתא לא הגיעו. ...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה