הבלוג של טליה ברשטיין

אַחֶרֶת כלבים, אנשים, אוכל, חורף ואף פוסט שמתחיל במילים " הרגע הזה ש..."

עדכונים:

פוסטים: 21

החל מאוקטובר 2017

בלי הטפות מוסר על מה לאכול ומה לא, פשוט תכינו את האושר המתוק הזה שיעזור לכם לעבור את הקיץ עם מליון טעמים עדינים בפה

28/07/2019

הקיץ הזה לא בא לי בטוב, אם להודות על האמת גם את אלו שלפניו לא מאד אהבתי, אבל השנה עם הגננות המרביצות, הפוליטיקה שמכה עלבונות עילגים בתוך עצמה וגלי החום האירופיים שלא משכנעים את טראמפ שההתחממות הגלובלית לגמרי כאן, נראה שהקיץ רוצה לספר לנו משהו.

השעות האופטימיות של הקיץ הן בבוקר, מזכירות לי ולאוהבי החורף שהקיץ יסתיים מתי שהוא בסוף ספטמבר ויחזיר לאויר את הפילטר המנחם עם אורם הרך של העננים, מאפשרות לכלבים שלי לטייל על הדשא רחב הידיים והלב שלאורך הרחוב בו אנחנו גרים, שעות שמפגישות אותי עם יונים שיוצאות לשחק על המדרכה עם צל גדר שעדיין לא התלהטה, ועם איש טוב לב במיוחד שבכל בוקר מחלק ארוחה טעימה וטרייה לחתולי הרחוב. אלו מצידם מלווים אותו לאחר האוכל בדילוגים מכירי תודה כמו חיות היער אחרי שלגיה.

לעמוד בשלולית שיש בה עולם של שמים, עצים ומים

געגועים למאכלי חורף וגעגועים לבגדים החמים, לעולם ימשיכו ויזכירו לי את החורף בגן הילדים בו הייתי עומדת על ספסל עץ שקרבה הגננת אל החלון הגדול, מצמידה את האף אל הזגוגית הקרה ומתרגשת מהטיפות שמתאספות לשלוליות בחצר הגן.

מרגע שפסק הגשם, קשה היה לה לגננת הטובה לעצור אותי מלשעוט את החצר כדי לעמוד בתוך השלולית עם מגפי הגומי האדומות, לראות את העננים ואת צמרות העצים משתקפים בשלולית ולהרגיש שאני עומדת גם על האדמה, וגם בשמיים שבעולם הפרטי שנקווה באדמה הרוויה.

לזכותה של הגננת יאמר שהיא מעולם לא נזפה בי כשסיפרתי במפגש המסכם את היום, שהכי כייף היה לי לשוט על העננים שבשלולית, ולהציל שבלולים מטביעה על צמרות העצים המשתקפים על מי הגשם.

רגעים של אושר מוחלט בקיץ (צילום: טליה ברשטיין אַחֶרֶת)

שלוליות והשתקפויות

נדמה לי שימי החורף בגן, הם אלו שהפכו אותי ל”ציידת” השתקפויות. את העולם אני רואה דרך השתקפותו על שמשות מכוניות חולפות, על חלונות ראווה, חלונות בית, מראות וכל מה ומי שמחזיר את העולם שכבה על גבי שכבה או מכפיל אותה פעמיים.

השתקפויות- הסנונית הראשונה (צילום : טליה ברשטיין אַחֶרֶת)

 

על כן כשכתבה לי סבתא בריטית חביבה מצאה אותי באינסטגרם שהיא מבקשת את רשותי להדפיס עבורך נכדתה צילום של השתקפות שצילמתי בלונדון הייתי מאושרת.

 נדמה היה לי שממש כרגע היא שותה תה מספל פורצלן שתמונת המלכה האם מודפסת עליו, והתרגשתי כל כך . עניתי בחיוב.

זו היתה הסנונית הראשונה שאולי לא בישרה את בו הסתיו אבל בישרה בהחלט את החופש להוסיף חוקית עוד תחתום  לעיסוקים שלי. אחריה הגיע מייל מישראל עם בקשה דומה,

ואחרי הרצון להדפיס עוד ולהציע למכירה את ההשתקפויות שאני לוכדת במצלמה בכל מקום בו הן לוכדות את ליבי ואת עיניי.

איך זה קשור לכנאפה טבעוני? זה לא לגמרי קשור, מלבד העובדה שהיא כל כך טעימה הכנאפה הזו שיש בה עונג שכייף להעביר איתו את הצפייה לסתיו

כנאפה טבעוני עם מליון טעמים עדינים של אושר (צילום: טליה ברשטיין אַחֶרֶת)

מתכון לכנאפה טבעוני מהאגדות

 ? מה צריך

 300 גרם שערות קדאיף מופשרות

300 גרם טופו במרקם רך מפורר

4 כפות קנולה בטעם חמאה או שמן קוקוס

4 כפות שמן קנולה + כף

חצי כפית גרדת לימון

מיץ מחצי לימון סחוט

2 כפות סוכר

לסירופ:

 כוס מים

חצי כוס סוכר כפות סוכר

2 טיפות תמצית זהר או ורדים (ולא להתפתות ליותר כי יותר מדי מי זהר והכנאפה תהייה בריח של מטהר אויר )

מיץ מלימון שלם

* מחבת קוטר 22

מה עושים?

 בקערה מערבבים מיץ מחצי לימון, 2 כפות סוכר וטופו מפורר.

 בקערה גדולה נפרדת מפרידים עם הידיים שיערות קדאיף ומערבבים עם 4 כפות שמן קנולה. ממש מלטפים אותם כמו מסיכה לשיער עד שכולן משוחות בשמן.

 בסיר מחממים מים, סוכר ותמצית זהר ומבשלים עד שהסירופ יצטמצם מעט.

מחממים  במחבת על אש קטנה 2 כפות קנולה או 2 כפות שמן קוקוס

מסדרים את חצי מכמות שיערות קדאיף במחבת

ממתינים כ 2 דקות, מניחים את הטופו על שערות הקדאיף ומשאירים שוליים של 1 סמ.

על הטופו מניחים את שאר שערות הקדאיף, מהדקים עם כף עץ וסוגרים את השוליים שבין שתי שכבות הקדאיף.

לוקחים כף אחת של קנולה, מעבירים בזהירות בשולי המחבת כדי שתימס ותיזל מתחת לכנאפה,

מרימים מעט את הכנאפה עם סכין שטוחה כדי שהקנולה תגיע לתחתית המחבת .

אחר 8 דקות נוספות, תחתית הכנאפה זהובה. מורידים לרגע מהאש

הופכים בזהירות את הכנאפה על צלחת

מחזירים מחבת לאש, ממיסים 2 כפות קנולה או שמן קוקוס, (פחות בריא ויותר טעים ניסיתי בשתי הדרכים) ומחליקים בזהירות את הכנאפה עם הצד הלא אפוי על תחתית המחבת.

אחרי 5 דקות, מפזרים על הכנאפה בערך 2 כפות סירופ . כמות אחידה על כל הכנאפה.

ממתינים 5 דקות נוספות, בודקים שהתחתית שחומה ,מכבים אש וכשהכנאפה עדיין במחבת, מזלפים עליה את שארית הרוטב.

אוכלי- הכל בבית ( לא צמחונים ולא טבעונים) חיסלו את הכנאפה תוך רבע שעה והזמינו כזו מעתה והלאה עד שתגיעה ההמצאה הבאה או עד שיגיע הגשם הראשון.

 כמה דברים חשובים

* הכמות יצאה ל4 מנות שמנמנות ומנחמות

* הטופו לא יוצא מסטיקי כמו בכנאפה עם גבינה, אבל טעים ועדין ורך ומבושם.

* לא לשכוח לחשוב מחשבות שמחות ואוהבות בזמן ההכנה על כל מי שעומד לאכול את הכנאפה (וגם על מי שלא) אתם כבר יודעים שזה סוד ההצלחה והטעם המשובח.

טבעונית ומנצחת (צילום: טליה ברשטיין אַחֶרֶת)

בואו לבקר אותי בפייסבוק

בבלוג

ובאינסטגרם

עוד מהבלוג של טליה ברשטיין

תצוגה מקדימה

נו תמשיכי, היא אמרה בקולה המתכתי כשקצב הדיבור שלי האט

תמונות הגברים נעו כמו סרט אילם דרך זגוגית עין ימין אל הזגוגית השמאלית, ומשם המשיכו לשוט אל קצה מסגרת המשקפיים עד שנעלמו. "דברי כבר דידי" היא אמרה בחוסר סבלנות בזמן שהזדקפה מישיבתה הכפופה, והרימה את הראש, לא כדי להתבונן בי,...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

פלוגה ז' הישבע

דקות קודם לכן הם רקדו ושרו בקול החזק ביותר שיכלו להפיק מהגרון את שירי הגדוד שאליו שויכו לפני חודשיים ומאז פיתחו לא רק שרירים אדירים וגב משולש, אלא גם גאווה אל הגדוד ואל סמלו. הקולות של הילדים חיילים האלו הדהדו ברחבת הכותל...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

בלי קמח: קרקרים ביתיים מהירים ממכרים

מתי בפעם האחרונה נשמתם נשימה עמוקה? נכון שעד שקראתם את המשפט הזה שכחתם לנשום עמוק ולמלא את הריאות בכל האוויר שהן יכולות להכיל? סביר להניח שאם אתם לא מורים ליוגה התשובה היא 'כן'. יכול להיות שלאחרונה גם שכחתם להתרגש...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה