הבלוג של טליה ברשטיין

אַחֶרֶת כלבים, אנשים, אוכל, חורף ואף פוסט שמתחיל במילים " הרגע הזה ש..."

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מאוקטובר 2017

והכוונה היא לממש ממש מהירים ועם מינימום כלים מלוכלכים. לאפות להתמכר ולרוץ לאמץ את סטיץ’

21/02/2019

מתי בפעם האחרונה נשמתם נשימה עמוקה?

נכון שעד שקראתם את המשפט הזה שכחתם לנשום עמוק ולמלא את הריאות בכל האוויר שהן יכולות להכיל? סביר להניח שאם אתם לא מורים ליוגה התשובה היא ‘כן’.

יכול להיות שלאחרונה גם שכחתם להתרגש ולהתמלא בשמחה מאין ספור דברים שיש סביבכם והם משמחים, קיימים, לא מוצגים בפרסומות, לא מצריכים נסיעה לשום מקום ולא עולים כסף, כמו הריח של הגשם הראשון, או משב רוח שמביא איתו ריחות של כביסה מהמרפסות.

פריכים ממכרים וללא קמח (צילום: טליה)

הריכוז שלי הלך ונשאב אל שיחה בין שתי נשים

וזה לא שבחרתי לטרחן כאן מילים רוחניקיות מהסוג שמעורר בי חוסר סבלנות מוחלט. זה הרגע הזה שהיה היום בסופר כשחיכיתי לתורי בקופה. ביד אחת החזקתי שש שקיות קטנות שבתוך כל אחת מהן זרעים שיהיו מאוחר יותר קרקרים כפריים מפנקים.

הריכוז שלי נשאב אל שיחה בין שתי נשים שעמדו מאחוריי וחלקו האחת עם השניה את בעיות הפרווה שיש לכלבי הפומרניאן הגזעיים שלהם, ואת התסכול על כך שגידול כלב שעלה עשרת אלפים שקלים כרוך בהוצאות גדולות לווטרינר ולתערוכות כלבים.

חשבתי על השטות האכזרית שברכישת כלבים גזעיים, תהיתי מה היה קורה אם שתי הנשים היו יודעות מה עובר על הכלבות שממליטות את הגורים האלו והופכות למפעל חי ואומלל שמכניס כסף לבעליו חסר הלב. ואז בלי שום קשר הגיוני חזר אלי צלול וחד זכרון בוקר אחד מעבר לים.

דברים שקורים בזמני שקרני שמש דוחפים הצידה את העננים

הילד האינדיאני שלי שכבר מזמן לא ילד, ישב מולי בחדר האוכל של בית מלון. חיפשתי במהירות של מאתיים קמ”ש את המילים  המדויקות לומר אחרי מסע שחזרנו ממנו שעות קודם לכן. ארטילריה של מחשבות וחוויות שעדיין לא הספיקו להתקפל אל מדפי הלב והמוח, לא נתנו לי באותו בוקר למצוא את המילים הנכונות, אבל גם כשמצאתי אותן הם לא התחברו למשפטים. הסתכלתי על כפות הידיים שלו שפעם לפני יותר משני עשורים היו שמנמנות ומנוקדות בגומה מעל כל אצבע, ועכשיו הן ידי גבר חזקות ורגישות שמפליאות לנגן על פסנתר, וכל מה שהצלחתי להגיד לו שזה שאני אוהבת אותו ושמחה שהוא בחר להיוולד לי, והזכרתי לו שעות צהריים של יום שישי חורפי אחד לפני שנים כשקרני שמש דחפו הצידה את העננים ויצאנו שלושתנו, הוא האינדיאנית ואני אל השביל הרטוב לחפש פרחי מקור חסידה ולראות איך הזרעים שלה מתברגים בחום של השמש. המדרכות שנצצו בשמש וזרעי מקור החסידה שהתלפפו על הסוודרים שלהם היו התגשמות השמחה והאופטימיות.

הודעה קולית שצבעה את העולם באור אופטימי, וכלב אחד שנכנס ישר ללב

וכאילו מישהו מושך בחוטים ומארגן תפאורה וסאונד למחשבות שלי, שני דברים קרו בזמן שנכנסתי הביתה כששלושת הכלבים קיבלו את פני בשמחה שלא תלויה בדבר. הדבר הראשון הוא האינדיאני שעומד להתגורר עם שאהבה נפשו ושאהבה נפשי לא פחות, שהשאיר לי הודעה קולית מהסוג שצובע את העולם כולו בגוון האופטימי ביותר שקיים,  הדבר השני שהתרחש היה פוסט של עמותת אס או אס עם תמונתו של סטיץ’, כלב שנמסר מביתו, שמראה עיניו מצלק את הלב, וסיפור הבובה שהוא לא נפרד ממנו ממלא את אותה צלקת באהבה ורצון לרוץ מהר ככל האפשר ולאמץ אותו אל חייכם ואל לבכם.

ואם נדמה לכם שכלב בוגר לא כייף לאמץ, אתם טועים טעות גדולה, ההוכחה לכך היא סופי בת הארבע עשרה וחצי שהצטרפה אל שני הכלבים הוותיקים שלנו רק לפני שנה ומכונה בביתנו הסבתא סופי. האהבה שהיא מפזרת בנדיבות והלבבות שהיא מחממת בכל רגע נתון שווים הרבה יותר מכל גור גזעי אחר.

קוצו לחבק אותו, אמצו אותו ותזכו לאהבה ושמחה שאינן תלויות בדבר (צילום: יח"ץ אס או אס)

השקיות מהסופר הגיעו עם בעליהן הביתה  והפכו לקרקרים הכי טעימים בעולם, שהומצאו בשיטת הניסוי והתהייה אחרי אותו מסע שהחזיר אותי טבעונית אל אותם חיים שמחים. אבל לפני הכל תקפצו לראות את סטיץ’, תוכלו לקרוא עליו, ולקבל פרטים על אימוץ ממש כאן.

ומובטח לכם שאם תאמצו אותו לא רק שאשלח לכם בצנצנת מלאת קרקרים, גם תקבלו הדרכה סבלנית שתעזור לכם להפוך את תהליך האימוץ לקל ומפנק.

עכשיו לקרקרים הכי טעימים פריכים, ממכרים ומשמחים את הבטן שאכלתם אי פעם:

הכי טעימים שיש: טוחנים, מוסיפים מים, תבלינים ואהבה (צילום: טליה)

מה צריך:

150 גר זרעי חמנייה

150 גר’ זרעי דלעת

200 גר’ אגוזי מלך

150 גר’ זרעי פשתן

150 גר’ שומשום

200 גר’ קוואקר

3 כפות שמן זית

כף נדיבה מלח

2 כפות סילאן

מעט פלפל שחור

כפית פפריקה מתוקה

2 כוסות מים

מה עושים:

מחממים תנור ל 180מעלות בתכנית טורבו.

פורסים נייר אפייה בשתי תבניות של תנור ומשמנים אותם בתרסיס שמן.

טוחנים את כל המרכיבים היבשים טחינה גסה. גיליתי שהנינג’ה טוחן אותם נהדר,  מוסיפים שמן זית, סילאן מים ותבלינים.

בכל תבנית משטחים חצי מכמות העיסה ומפזרים מעל מעט שומשום , זרעי פשתן או גם וגם.

אופים למשך 15 דקות.

מוציאים וחותכים באמצעות סכין חד או גלגלת למלבנים.

 מחזירים לתנור לחמש עזרה דקות נוספות.

הקרקרים האלו נשמרים טריים ופריכים בקופסה סגורה לפחות ארבע ימים.

כמה דברים חשובים

- העיסה צריכה להיות רכה אבל לא מימית, כזו שמזכירה בלילה של עוגה בחושה.

- אפשר וכדאי לגוון עם זרעי קימל, קצח או כוסברה. מניסיון זה יוצא נפלא.

- תחשבו מחשבות שמחות על כל מי שעומד לאכול את הקרקרים האלו. אתם כבר יודעים למה, מבטיחה לכם שזה לא רק יוצא יותר טעים, אתם תראו טוב יותר אחי מחשבות כאלו.

 

 

 

עוד מהבלוג של טליה ברשטיין

תצוגה מקדימה

נו תמשיכי, היא אמרה בקולה המתכתי כשקצב הדיבור שלי האט

תמונות הגברים נעו כמו סרט אילם דרך זגוגית עין ימין אל הזגוגית השמאלית, ומשם המשיכו לשוט אל קצה מסגרת המשקפיים עד שנעלמו. "דברי כבר דידי" היא אמרה בחוסר סבלנות בזמן שהזדקפה מישיבתה הכפופה, והרימה את הראש, לא כדי להתבונן בי,...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

פלוגה ז' הישבע

דקות קודם לכן נם רקדו ושרו בקול החזק ביותר שיכלו להפיק מהגרון את שירי הגדוד שאליו שויכו לפני חודשיים, ומאד פיתחו לא רק שרירים אדירים וגב משולש, אלא גם גאווה אל הגדוד ואל סמלו ,הדהדו ברחבת הכותל הישר אל בית החזה שלי ועל רקע...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

פאי רועים טבעוני, מפלצת אחת ואהבה ושמה סופי

הארוחות המשפחתיות שלנו נראית ונשמעת כאילו היינו משפחה איטלקית שמחה ורעשנית, אף על פי שהמוצא שלנו לוקט מלא מעט ארצות באירופה אבל מאיטליה אף סבא או סבתא לא הגיעו. ...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה