הבלוג של swift

חוזרת לעצמי

סטודנטית נצחית שחושבת הרבה מידי ורחוק מידי...

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מיולי 2012

את השעות הגשומות האחרונות העברתי בעדכונים בפוסט חדש, יש לי היום יום שקט במיוחד שעובר עלי בהרבה מחשבות והתלבטויות. את ההתלבטות העיקרית אני לא מצפה מאף אחד לפתור לי, אבל אולי לפחות תעזרו לי לפתור את בעיית המים בתוך המגפיים…:)

04/12/2012

חלף זמן רב מאז הפוסט האחרון. הייתי עסוקה מאוד, עסוקה בהמון דברים מרגשים וחדשים. השנה עומדת להיות שנה מאתגרת ומלאת התנסויות טיפוליות. התקבלתי לשלושה מקומות עבודה ואני מתחילה הכל בהדרגה, לאט לאט. כי ככה זה, מסתבר, בתחום הטיפולי – צריך לעבוד בכמה משרות כדי לשרוד כלכלית אבל לפחות הכל מתנהל בקצב אחר, רגוע יותר – עוברים הדרכות מקיפות, מדברים על דברים, מעבדים. אף אחד לא זורק אותי למים ובשום מקום לא מצפים לתוצאות מידיות. טוב לי עם הקצב הזה אחרי שהייתי כל כך רגילה לתזזיתיות של התעשייה, מרגיע לי פתאום.

ואז לפני חודש צלצל הטלפון, באמצע נסיעת אוטובוס בדרך לאחד המטופלים שאני מדריכה. ובצד השני מנהלת מחברת כוח אדם ששלפה את קורות החיים שלי והציעה לי הצעה מדהימה, הצעה למשרה ניהולית במוסד גדול, הצעה שלפני שנה הייתי רק חולמת עלייה. זה החמיא לי מאוד, אבל עכשיו אני נמצאת במקום אחר. יש לי מטרה לנגד עיני, כבר מצאתי את מה שעושה לי טוב. כבר התחלתי להתרגל לרעיון שבשנים הקרובות ארוויח פרוטות, כבר התגברתי על האגו וביקשתי עזרה מהורי. האינסטינקט הראשוני שלי היה לסרב, אך הסקרנות וההפתעה הביאו אותי להקשיב לתנאים…והתנאים…והספרות הנוצצות גרמו לי להתחיל לפנטז על האוטו החדש שאקנה אם אתקבל ועל לגור בדירה ללא שותפים…אמרתי לה שתעביר את קורות החיים שלי הלאה ונראה אם זה יכול להסתדר. וכמו כל מוסד גדול, עבר כבר יותר מחודש, עם כמה ראיונות טלפונים עם מאיישי עמדות שונות בהפרשים של שבועות ורק אתמול קבעו לי ראיון לעוד שבוע.

בחודש הזה הספקתי לא רק להקשר למטופלים שלי, שעם כל הקשיים שעולים גורמים לי לקפוץ מהמיטה כל בוקר ולהתחיל יום עבודה בחיוך, אלא גם להקשר לגמישות שבעבודות טיפוליות, למגוון, לעניין ולאפשרויות הבלתי מוגבלות. ומצד שני…יש את היוקרה והכבוד. האם אוכל למצוא דרך לשלב בין השניים? לרקוד על שתי החתונות? את זה אגלה בראיון כנראה, כשאשמע יותר בפרוט על התנאים. אני יודעת שהורי היו רוצים שאקח את המשרה, כדי שאוריד מהם נטל כלכלי וכדי שיוכלו ללכת בחזה נפוח על ביתם המוצלחת. החבר כבר הצהיר שלא אכפת לו שתהייה לו sugar mama (ממש גברי וסקסי, אה?!). אבל השנה אני מנסה ללכת לפי צו ליבי ולא לפי ציפיות של אחרים. כבר עשיתי כברת דרך, עשיתי השנה הקרבות רבות כדי להגיע לאיפה שאני. לא עבדתי כמעט בכל זמן המתא”ם וזה הוכיח את עצמו בציון. עכשיו כל מה שנותר להשיג זו המלצה טיפולית טובה, ואני כבר במסלול הנכון אליה. ועדיין אני מנסה להשיג הכל בבת אחת – סיפוק וכסף, הגשמת חלומות ומימוש ציפיות הסביבה. כנראה שעדיין לא הגעתי למקום המספיק בטוח שבו אוכל לנפנף את כל המצפים והמצפות ולומר “עכשיו אני דואגת רק לי!”

ובהקשר אחר לגמרי – מבול יורד מחוץ, והפעם רק בזכות המטרייה המטורפת שלי הגרביים לא נרטבו לי בתוך המגפיים. יש שטוענים שמגפי עור ב-800 שקלים לא אמורות להתרטב מבפנים, אבל אני עוד לא נתקלתי במגף שהוא לא מגומי ועדיין נשאר יבש בשלוליות והרוחות העזות של גוש דן. אם מישהי יכולה להמליץ על מגף טוב, אודה לה מקרב לב :)

בינתיים שיהיה המשך שבוע חורפי ומהנה

עוד מהבלוג של swift

Thumbnail

שאלות קיומיות

הנה אני מתחילה בגיל 28 את הכל מחדש לפחות ככה זה מרגיש עכשיו. לפני כמעט חודשיים שמתי קץ למערכת יחסים של 3.5 שנים, לאחר הרבה סבל ובכי והמון התלבטויות שנמשכו בערך כמשכה של מערכת היחסים הזו... זה לא הדבר היחידי ששמתי לו קץ...

תגובות

פורסם לפני 8 years
Thumbnail

גבר רגיש

ישנתי כל כך טוב הלילה, כמו שכבר הרבה זמן לא ישנתי. למרות שאתמול עבר עלי יום קשה ומתיש של מלא טקסטים לא מוצלחים, תסכולים ויאוש של משבר אמצע קורס והתמודדות עם תגלית לא נעימה שצבטה לי את הלב (אוף, למה אני לא מתנתקת כבר...

תגובות

פורסם לפני 8 years

אם מישהו רק היה אומר לי...

"כדי להצליח צריך לעבוד קשה" זוגיות זה לא משהו שבא בקלות - צריך לעבוד בשביל זה" "אם לא תחפשי לא תמצאי" "אם לא תתאמצי לא תצליחי" * קומץ משפטים שעלו לי לראש ומסמלים את החינוך היהודי/פולני שגדלנו עליו (אם מישהו חושב על עוד...