הבלוג של סטרומזה

stromz

34, כותבת. אוהבת. חושבת. לאו דווקא בסדר הזה.

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מספטמבר 2012

28/11/2012

קוראים לי סיוון סטרומזה ואני רווקה בת 30, כמעט 31. למה רווקה? כי ככה יצא. כי ככה זרמו החיים, הגורל, “המצב”, הנסיבות. לא, אין אצלי משהו “לא בסדר”, הכל מתפקד (חוץ מהבלקברי). לא, אני ממש לא דוגמנית, אני מטר וחצי ויש לי חזה קטן, אבל אני אעז ואומר שאני איכותית, ואולי אף יותר מהרבה בחורות צעירות ממני, “נורמליות” כאלה, שהתחתנו בגיל ה”נכון” או לפחות יש להן בן זוג.

**רווקה בת 30**

כמכורת ריאליטי, צפיתי הערב ב”דייט בחשיכה”. לא חשבתי שתכנית אקספיזם שכזאת תצליח לגרום לי לכל כך הרבה כעס ולעורר בי כל כך הרבה רגשות. רווק חרטטן בן 40, עם חרב ופוסטרים תלויים על הקירות, סולן של להקה לא מוכרת, מאוהב בעצמו, “לא מאמין” בארון בגדים, מצחצח שיניים בכיור של המטבח, כזה שמצהיר על עצמו שהוא כובש כל בחורה (ועודו רווק בן 40), נבהל לגלות מולו רווקה בת 36. רווקה, בת 36, משהו בטוח לא בסדר. והיא אפילו נראית כמו בת 36, רחמנא ליצלן.

הבחורה השמחה הזאת שישבה מולו, לשמחתי הרבה לא נפלה למילים היפות שלו ולידיים הכנראה נעימות שלו, ובחרה שלא להמשיך לפגוש אותו. הבחורה השמחה הזאת בכתה כשיצאה מהדייט איתו, אחרי ה”בהלה” שלו. היא הרגישה צורך “להסביר” את מחלת הרווקות שלה. היא העידה על עצמה שהיא רוצה זוגיות. קשר. היא רוצה את השקט הזה כבר. את הפינה. את המקום הנוח. היא רוצה, אבל הרצון לא תמיד מספיק כדי שהנס הזה באמת יתרחש.

אהבה דו צדדית היא נס, בעיניי. זה לא מובן מאליו שהיא תתרחש. היא לא “חייבת”. אם יש לכם אחת כזאת אז זכיתם. לא כי אתם יותר מוצלחים או יותר יפים או יותר חכמים ממני ומרווקים ורווקות “מבוגרים” שכמותי, אלא כי היה לכם הרבה מזל.

בשיעור סמנטיקה באוניברסיטה, המרצה דיברה על קונוטציות של מילים. כשהיא אמרה “גבר” אני אמרתי “נכה רגשית”. כשהיא אמרה “אישה” אני אמרתי “חופרת”, כשאמרו “רווקה” היא אמרה שזו מילה שקיבלה קונוטציה איומה ונוראית, שלא לומר קללה. בעיקר אם עברת את גיל 30, שאלוהים יעזור לך. לי.

אני רווקה (בריאה ואינטלגנטית) בת כמעט 31. יש לי משפחה תומכת ואוהבת, יש לי מלא חברים מכל מקום שהייתי בו בחיים, הגשמתי חלומות קטנים וגדולים שלי, אני יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי ואני יודעת מה אני מחפשת. אפילו טיפלתי עם הרבה כח וזמן בשריטות העמוקות שהיו לי בלב. אני רווקה שרוצה אהבה.

בחורה חכמה אמרה לי השבוע “מה שלא השגת עד עכשיו- תשיגי אחר כך”. לקחתי את המשפט הזה איתי כדי להרגיע את הקוצים בתחת שיש לי. אני רווקה בת כמעט 31, שעד לא מזמן עוד שאלו אותי אם אני רוצה כרטיסיית נוער או מבוגר. אני רווקה שמתחילה עם גברים, אני מעיזה, אני יוצאת, אני מכירה, לפעמים אני אפילו מצחיקה, אני מרגישה, אני כנה, למרות כל הפחדים שמגיעים עם כל האמונה המטופשת הזאת שלי באהבה.

אני רוצה זוגיות. קשר. רוצה את השקט הזה כבר. את הפינה. את המקום הנוח. רוצה, אבל הרצון לא תמיד מספיק כדי שהנס הזה באמת יתרחש. ואהבה, בעיניי, היא נס.

**אהבה היא נס**

עוד מהבלוג של סטרומזה

תצוגה מקדימה

הגברים שגרמו לי לבכות מרוב צחוק

לרכישת כרטיסים למופע הקרוב לחצו כאן... כסא בר, בקבוק מים, וילון אדום ומיקרופון. זה כל מה שיש על הבמה. מפחיד. אני בלחץ בשבילם. הלוואי שיהיה מצחיק. אני לא אוהבת סטנד אפ. אני מאוד אוהבת...

תצוגה מקדימה

הלילה בו התאהבתי במצפה רמון

בדרך למצפה רמון, כשהבניינים הגבוהים והכבישים הפקוקים מתחלפים בהרים בהירים וכביש ריק, דיברנו על מירוץ החיים, על השיגרה ועל עבודות ששוחקות את הנפש ולפעמים נשארים בהן בכל זאת. כשהגענו למצפה נזכרתי שיש גם חיים אחרים. את...

תצוגה מקדימה

להיות בת 30

לדמוע כשאת מדברת על סבתא שלך. לדמוע כשאחיין אחד קורא לך סיווני והשני צוחק ומשתולל כשהוא רואה אותך. לשמוח כשיש מבצעים בסופר, לקנות מוצרים של "המותג", להימשך לבחורים קרחים, כי גם ככה כולם בסוף יהיו כאלה. להבין כמה פעמים ביום...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה