הבלוג של סטרומזה

stromz

34, כותבת. אוהבת. חושבת. לאו דווקא בסדר הזה.

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מספטמבר 2012

הם נכנסים לך לחיים, חודרים לך אל מתחת לעור, אל המקומות העמוקים ביותר והרגישים ביותר של הנפש. הם מסתכלים לך בעיניים. הם מחבקים חזק כאילו לעולם לא ירצו לשחרר. לעולם לא יתנו לך ללכת. הם אומרים את הדברים הנכונים, או לא אומרים דבר, והשתיקה שלכם מספיקה. הם באים ונוטעים בך- שוב- את האמונה והתקווה שהדבר האמיתי באמת קיים בעולם הזה. והרי עמוק בלב את יודעת שזה קיים, פעם אפילו זכית להרגיש את זה. די מזמן.

** זכית להרגיש **

הם נכנסים לך לחיים ואת נדהמת מטוב ליבו של היקום, או אלוהים, או הגורל שהביא אלייך את הבחורים האלה. כמה מזל יש לך. זכית. הם יפים או מצחיקים, קשוחים או שאפתנים, מקשיבים או אינטליגנטים, או הכל ביחד. הם נכנסים לך ללב כי את כזאת רגישה. כזאת תמימה. מאמינה בכל פעם מחדש. מאמינה להם, מאמינה באהבה, למרות שכבר זרתה חול בעינייך לא פעם. את מניחה שבגלל שהיו לך כבר די והותר פעמים שזה לא היה זה, כבר הגיע הזמן שלך שזה יהיה הדבר הנכון. הגיע הזמן שלך.

הם נכנסים לך לחיים, חודרים אל מתחת לעור, אל הבפנים של הלב. הם גורמים לך להרגיש את ההתרגשות הזאת בגוף שתמיד מדברים עליה. הם גורמים לך לחכות בציפייה להודעה ולחייך מאוזן לאוזן כשאת מקבלת אותה. הם גורמים לך לנחת. נחת מרגשת. נחת עם אדרנלין. את מספרת לחברות, ולכמה רגעים את נזכרת כמה זה כיף, גבר בחיים. חיבוק. הודעה אחרונה של היום. הודעה ראשונה בבוקר. כמה זה כיף.

את הרי מחבבת אותך כבר זמן מה. כבר הכרת במעלות שלך, אלה שפעם לא ידעת שקיימות. את הרי מחבבת אותך, גם כשאין לך כסף בחשבון וגם כשעלית בחזרה את ארבעת הקילוגרמים שהורדת. את יודעת שמגיע לך מישהו שיחבב אותך בחזרה. מישהו שגם את תחבבי, רצוי. את בוחרת לעצמך רק את אלה שבאמת נכנסים לך ללב. אלה שאת לא צריכה להתאמץ כדי להתרגש מהם. אלה שמעיפים אותך מחד, וגורמים לך להרגיש בבית מאידך. אלה שעושים לך חיוך כשאת איתם. את יודעת שיש לך שריטות משלך, וגם הם לא נקיים מפציעות, אבל זה חלק מהחבילה. מהמציאות.

יש אנשים שפרפרים בבטן, או אולי אפילו אהבה, זה מיתוס עבורם. קלישאה שקרית. את, לעומתם, מאמינה בזה. הרי הרגשת את זה פעם. את רק רוצה להרגיש את זה שוב. את נותנת להם להיכנס לך לחיים, לחדור לך אל מתחת לעור. להשתלט לך על חדרי הראש ולהתמקם במסדרונות הלב. את שמחה. את מאמינה להם. מאמינה באהבה.

ואז הם נעלמים.

עוד מהבלוג של סטרומזה

תצוגה מקדימה

הגברים שגרמו לי לבכות מרוב צחוק

לרכישת כרטיסים למופע הקרוב לחצו כאן... כסא בר, בקבוק מים, וילון אדום ומיקרופון. זה כל מה שיש על הבמה. מפחיד. אני בלחץ בשבילם. הלוואי שיהיה מצחיק. אני לא אוהבת סטנד אפ. אני מאוד אוהבת...

תצוגה מקדימה

הלילה בו התאהבתי במצפה רמון

בדרך למצפה רמון, כשהבניינים הגבוהים והכבישים הפקוקים מתחלפים בהרים בהירים וכביש ריק, דיברנו על מירוץ החיים, על השיגרה ועל עבודות ששוחקות את הנפש ולפעמים נשארים בהן בכל זאת. כשהגענו למצפה נזכרתי שיש גם חיים אחרים. את...

תצוגה מקדימה

רווקה זקנה

קוראים לי סיוון סטרומזה ואני רווקה בת 30, כמעט 31. למה רווקה? כי ככה יצא. כי ככה זרמו החיים, הגורל, "המצב", הנסיבות. לא, אין אצלי משהו "לא בסדר", הכל מתפקד (חוץ מהבלקברי). לא, אני ממש לא דוגמנית, אני מטר וחצי ויש לי חזה קטן, אבל אני...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה