הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

עוקבים: 578

החל מספטמבר 2010

הפוסט הזה מציע לכם להחליף את המשקפיים בהם אתם מתבוננים על העולם, לא עוד פרשנות נגדי! לא עוד פרשנות השופטת אותי! להתבונן שוב ושוב ולחפש פרשנות אחרת, לחפש מה עשיתי טוב, מה טוב בי, מה בסיטואציה לטובתי, לחפש על מה לטפוח לעצמי על השכם.

07/05/2011

ההרגל שאני רוצה לחלוק עמכם השבוע הוא להצליח לתת פרשנות שמעצימה אותי לכל ארוע בחיי.

פרשנות

בואו נתעכב על המילה ‘פרשנות‘, המושג הנ”ל נובע מהעובדה שאין מציאות אחת אובייקטיבית, אלא המציאות נקלטת על ידינו תוך כדי פרשנות.

בואו ניתן דוגמא: הסיטואציה: הגעתם לפגישה עם חבר בשעה 9, החבר הגיע ב9:30. זו העובדה נטו.

נראה מספר פרשנויות האפשריות לסיטואציה זו: 1. החבר אחר. 2. אני הקדמתי. 3. קרה לחבר משהו. 4. הוא תמיד מאחר. 5. הוא מזלזל בי. 6. אני לא יודע לחשב נכון את זמני ההגעה. 7. היתה אי הבנה לגבי שעת הפגישה. 8. איך לא למדתי, כשאני קובע איתו לבוא באיחור? 9. אין עלי שאני מגיע בזמן ולא מושפע מחברי. 10. כל כך רציתי קצת זמן לעצמי, אלוהים סידר לי. 11. אם להיות כנה עם עצמי, אולי החברות הזו כבר לא מתאימה לי יותר, אולי אני מוצא את עצמי יותר מתרוקן מאשר מתמלא ממנה.  ועוד ועוד…

אתם יכולים לראות שבתוך האפשרויות, יש פרשנויות שהן טכניות – ציון עובדה. יש פרשנויות שהן מעצימות אותי לדוגמא: “אין עלי שאני ממשיך להגיע בזמן…”, “כל כך רציתי קצת זמן לעצמי…” ויש פרשנויות שמורידות אותי לדוגמא: “הוא מזלזל בי”.

פרשנות מורידה

בתוך היומיום יש אינסוף אפשרויות לפרשנויות, לעיתים כל הפרשנויות רצות במוחנו בו זמנית כחלופות אפשריות, לעיתים ה’פרשנויות המורידות’ מאד מפתות, יש בנו מן סוג של התמכרות לתחושת היותנו ‘קורבנות’, ‘מנוצלים’ או ‘לא אהובים’, על ההתמכרות הזו, ראו הרחבה בפוסט: להיצמד לאור – הגמילה מהחושך.

תתחילו להתבונן בפרשנויות שאתם בוחרים לתת לדברים, שימו לב כמה פעמים אתם בוחרים בפרשנות שמישהו נגדכם ועושה לכם משהו בכוונה, שימו לב שניתן לראות שאותו האדם פשוט נוהג כך כי זה מי שהוא, הוא יכול להיות בתקופה בחייו בה הוא צריך להקדיש את האנרגיה שלו לעצמו, הוא יכול להיות בעל תפיסות שונות לחיים, הוא יכול לפעול מתוך העבר שלו וניסיון חייו, אך רוב הסיכויים שאין הוא עושה את הדבר בכוונה נגדכם.

להפסיק להיות קורבנות

האם אתם מסכימים להפסיק להיות קורבנות? האם אתם מסכימים להיפרד מכל הפרשנויות מהן יוצא שאתם קורבן? זה יכול להיות המדד שלכם אם בחרתם פרשנות מורידה – אם היא הופכת אתכם ואת תחושתכם לקורבן. קורבן מרגיש שדברים נעשים לו ואין ביכולתו לשנות אותם. יש רווח גדול ב’להיות קורבן’, יודעים מהו הרווח? הרווח הוא שאיני צריך לעשות כלום כי לכאורה הדבר אינו תלוי בי. בבחינת ‘עשו לי’.

עלי האחריות להעצים את עצמי!

פרשנות מעצימה בוחרת להסתכל על הדברים ולפרש אותם תמיד בצורה שתעצים אותי. אינני מבקשת מכם לעצום עיניים. אני מבקשת מכם לבחור לא להיות קורבנות, לבחור לפרש את המאורעות כבעדכם, כמעודדי צמיחה והתפתחות, אני מבקשת מכם לפרגן לעצמכם, לראות את הטוב במה שקורה בחייכם, להתחבר לחצי הכוס המלאה ולדייק עבור עצמכם איך החצי המלא מעצים את מי שאתם.

דוגמא ששמעתי רק היום, במיוחד בשבילכם: חברה בתפקיד בכיר, אשר מזה תקופה ארוכה מרגישה כי התפקיד שלה גדל וגדל, ואינה יכולה לעמוד לבד בכל המטלות הנדרשות. היא ניגשה לבקש שיקצו משרה נוספת לצידה על מנת שהעבודה אכן תתבצע כראוי. היא אפילו ידעה בראשה מי הבחורה המתאימה לעזור לה בעבודתה. אולם הארגון הינו ארגון גדול מאד, ומצריך התחשבות בגורמים רבים (משאבי אנוש, וותק, קידום עובדים ועוד), כך יצא שאותה חברה קיבלה לעזרה מישהי אחרת ולא את מי שדמיינה כמתאימה לתפקיד. חברתי נסערה מאד על כך, הרגישה שבהחלטה זו התחשבו בכל הגורמים מסביב ורק בה לא התחשבו, היא סערה מספר ימים הרגישה קורבן לסיטואציה, היא כעסה מאד על חוסר ההתחשבות בה ועוד ועוד… היא רק לא שמה לב לפרט אחד קטן: היא קיבלה סופסוף עזרה!! היא תוכל לצאת מהעבודה הרבה יותר שקטה, אולי אפילו לא תאלץ לענות לטלפונים מחוץ לעבודה, אולי אפילו תוכל להרשות לעצמה להתרווח קצת בשעות העבודה ולא לתזז בלחץ מדבר לדבר, היא לא שמה לב שבקשתה לעזרה נענתה! וזה ממש לא מובן מאליו! אני מכירה הרבה אנשים שעובדים קשה מאד סביב השעון ואיש לא מוכן להקצות משרה לעזרתם. תראו כמה פשוט לראות את הפרשנות המעצימה מבחוץ, אולם כשאנו בתוך התמונה, כשזה נוגע בנו, אנו טעונים רגשית כך שהטוב, הפרשנות המעצימה חומקת מעיננו.

שפיטה עצמית או העצמה עצמית?

כשהיינו קטנים, תפקיד העידוד הוטל על הורינו, להגיד לנו: ‘כל הכבוד’ על כל התקדמות ועל כל צעד שעשינו, לחבק אותנו ולהכיל כל כשלון או טעות. הורים לעיתים נשארים פעורי פה בהתלהבות מילדם רק מכיוון שהוא חייך… , נכון גם שיפוטיות רבה מקבלים לעיתים מההורים, שיפוטיות אשר עם הזמן מוטמעת והופכת לקול השני בתוכנו, הקול אשר כל הזמן מבקר אותנו על מעשינו, אשר מביא תמיד פרשנות מורידה לכל דבר שקורה.

אתם מכירים את המצב בו גם אם הצלחתם במשהו, אתם עדיין שופטים את עצמכם על שלא ביצעתם זאת טוב יותר, או מסתכלים על האחרים שביצעו זאת טוב מכם.

להסתובב בעולם עם תחושה ש’אני לא מספיק טוב’ או ש’אחרים יותר טובים ממני’ או ‘שהכל לרעתי’ / ‘איך זה קורה דווקא לי’ – אינה נעימה ואינה הוגנת כלפי עצמכם.

לראות תמיד את הטוב הקיים בכל סיטואציה, למצוא את הדרך לפרש את המקרים תמיד באופן שמעצים אותי זו אומנות. יש להתאמן עליה, לשכללה ולהפוך אותה לטבע השני שלנו.

היום כשאתם גדולים, תפקיד ההעצמה והעידוד שלכם – חל עליכם. שימו לב ודאגו לעשות זאת. דאגו לטפוח לעצמכם על השכם לפחות פעם ביום. תמיד תוכלו למצוא על מה לעשות זאת.

איזה אמא מדהימה אני!

לפני מספר שנים, נחשפתי ל’שיטת מגירות‘, שיטה מומלצת מאד ללקיחת אחריות על חיינו. מיכל המנחה, נתנה אז דוגמא שהולכת איתי, היא שאלה מדוע כשאנחנו עושות טעות כלשהיא עם ילדינו, אנו ‘טוחנות’ במוח את הטעות שוב ושוב ומורידות את עצמנו עד עפר. מדוע אנחנו מלבות בראש את הטעות ומוסיפות לה ‘דלק’ בצורת: ‘גם בעבר עשית טעות עם הילד’, ‘גם עם הילד השני את כל הזמן טועה’ ועוד ועוד…מדוע?, היא שאלה, איננו ‘טוחנות’ כך לעצמנו כאשר הילד, למשל, חוזר מבית הספר ואומר: “אמא הסנדביץ היום היה טעים”. מדוע אז איננו חוזרות שוב ושוב ומלבות את הטוב: ” איזה אמא תותחית אני, איזה סנדביץ טעים הכנתי לו! איך אני יודעת בדיוק מה הוא אוהב, איך אני קמה כל בוקר ועושה סנדביצים טעימים לילדים! איך אני דואגת שתמיד יהיה בבית כל הנדרש לסנדביצ’ים”, איך ואיך ואיך … מכל הטוב שאנחנו עושים. אתם מכירים את היכולת שלכם להעצים את השלילי, כמו כדור שלג שגדל וגדל? מדוע איננו מעצימים כך גם את החיובי בחיינו???

שיפוטיות אינה ביקורת בונה

יהיו מי שיגידו שאם כל הזמן נעצים את עצמנו – איך נתפתח? איך נראה את הפערים החסרים אותם עלינו למלא כדי להתקדם ולצמוח? אם אתם רוצים לתת ביקורת בונה לאחרים או לעצמכם, זו הדרך*: תנו לעצמכם 3 דברים טובים שאתם עושים בהקשר עליו מדובר ורק לאחר תוכלו להוסיף דבר אחד קטן בו אתם יכולים עוד להשתפר והסבירו כיצד בדיוק תוכלו לשפר אותו עם דוגמאות ברורות. ראשית 3 דברים טובים כדי שתזכרו כמה טוב ועוצמה יש בכם, לאחר דבר אחד קטן בו ניתן להשתפר ו – חשוב מאד! – פירוט ודוגמאות איך תעשו זאת אחרת. ללא דוגמאות אתם משאירים את עצמכם עם חלל גדול של תחושת כשלון וחוסר אונים באשר לסגירתו. כל ביקורת ללא דוגמא איך מבצעים זאת אחרת אינה רלוונטית!!!

להחליף את המשקפיים בהם אני מתבונן על העולם

הפוסט הזה מציע לכם להחליף את המשקפיים בהם אתם מתבוננים על העולם, לא עוד פרשנות נגדי! לא עוד פרשנות השופטת אותי! להתבונן שוב ושוב ולחפש פרשנות אחרת, לחפש מה עשיתי טוב, מה טוב בי, מה בסיטואציה לטובתי, לחפש על מה לטפוח לעצמי על השכם.

לחברה היקרה שלי שעוזרת בימים אלה להוריה – לראות את כל מה שאת כן עושה, כן נותנת, כן מתייצבת, כן נוכחת, לטפוח לעצמך על השכם על כל הנתינה והכבוד הגדול שאת נותנת להורייך גם בימים רגילים בביקורים, בשיחות הטלפון, וגם בימים אלה באכפתיות, במעורבות ובנוכחות שלך, זה לא מובן מאליו!

יום העצמאות שמח, יום העצמאות ממשיך באופן ישיר את היציאה מעבדות למלכות, מקורבנות ושפיטה לאהבה וקבלה עצמית. נתחיל בלפרגן לעצמנו ונמשיך בלפרגן לאחרים סביבנו. ככל שאני רואה את גדולתי קל לי לרומם ולהגדיל את האחרים סביבי. חג שמח!

___________________________________________________________________________________________________________________

*הדרך למתן ביקורת בונה מתוך שיטת מתן משוב של ‘הזרוקים’ – מרק זרוק ואביו.

___________________________________________________________________________________________________________________

שיעורי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע בימי ד’ בת”א, בין השעות 21:00-22:30.

התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ש”ח למפגש. השיעור הקרוב:

“להיצמד לאור – הדרך עלינו, התוצאות בידי שמיים.”

לפרטים נוספים – פנו אלי: [email protected]

להצטרפות ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק ליחצו כאן

___________________________________________________________________________________________________________________

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה