הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

בואו נתייחס לגוף שלנו כאל מיכל ענק, בואו נבדוק מה יש במיכל הזה, כמה מקום נותר בו, ומה אנו בוחרים להכניס לאותו המקום. תחושות הגוף, לא שכל, לא הגיון, לא ידע, לעיתים, הגוף שלנו העמוס באינסוף דברים שכבר מזמן לא רלוונטיים, יכול להפריע לנו לבצע שינוי בחיינו. לעיתים עשינו לכאורה הכל כדי לבצע שינוי אך הגוף שלנו תוקע אותנו ואינו מאפשר לחדש להופיע.

30/04/2011

השבוע אני רוצה לדבר איתכם על הגוף שלנו.

בואו נתייחס לגוף שלנו כאל מיכל ענק, בואו נבדוק מה יש במיכל הזה, כמה מקום נותר בו, ומה אנו בוחרים להכניס לאותו המקום.

להזכירכם, ולחדשים שהצטרפו לכאן, אנו פה בעניין של ליצור לעצמנו חיים ממש טובים. מי שחייו ממש טובים יכול לדלג על הבלוג הזה, מי שממשיך לקרוא, כנראה חש כי באזור מסוים בחייו, או בחלקים מסוימים בחייו אינו מסופק עדיין ויש בתוכו את הידיעה כי אפשרי ואף מגיע לו חיים יותר טובים.

חיים טובים אינם צורה חיצונית ואינם נוסחה קבועה, חיים טובים הם חוויה, תחושה, הם תודעה של שמחה, שקט ושלוה יחד עם עשייה ממלאת, רק אתם תוכלו להעיד אם חייכם ממש טובים או שעדיין לא.

כאן ב’להיצמד לאור‘, אנו עובדים על ערנות, על הסטת וילונות לשם חשיפת דברים המנהלים אותנו מבלי ששמנו לב. (ערנות = שימת לב) לשים את הלב = נוכחות מלאה בכל דבר שעובר בחיינו, זהו אתגר ומקום לשאוף אליו בשיפור מתמיד.

לעזוב לרגע את השכל

למרות שאני מתקשרת איתכם כאן באמצעות מילים, אני רוצה לבקש מכם לשים את השכל בצד לרגע, אני רוצה לדבר אתכם השבוע על הגוף שלנו. הגוף הפיזי. מה אנחנו מכניסים לתוכו, מה כבר קיים בו, איך הדברים הקיימים מושכים לתוכו סוג מסוים של דברים ולא אחרים.

תראו את כלי הזכוכית הענק הזה, פה בתמונה הוא ריק, בגוף שלנו, בכלי שלנו יש המון דברים, יש סערות רגשיות סוחפות, יש רכיבי מזון שונים שהכנסנו לתוכו, חלקם נדבקו לגוף מבפנים ומסרבים לצאת, לרובנו יש סוגי סמים שונים שאנו מכניסים באופן קבוע או לעיתים: קופאין, ניקוטין, אלכוהול וסמים נוספים… אלה מטשטשים את הגוף וגורמים לו לרצות להכניס עוד מהם לחלקים הריקים שנותרו בו, כך גם שוקולד, דברי מאפה, מתוקים, חטיפים פיצוחים, אתם מכירים את העובדה שדווקא לאחר שהתחלנו לטעום קשה יותר לעמוד בפיתוי?

מה שבתוכי הופך להיות אני

אם נשווה את הגוף לכלי הזכוכית הזה, נבין שהרצון של הכלי מתגמד לעומת חוזק הרצון של מה שיש בתוכו, כך קורה שככל שאנחנו מכניסים לתוכו דברים שאינם בריאים לנו, אנו דווקא רוצים עוד מאותם הדברים. הדבר עומד בסתירה לחוק האיזון שאמור להיות בטבע, לפיו אם הכנסתי רעל לגופי אני אמורה לאזן אותו בשתיית מים מרובים. אולם העובדה היא שכאשר אנחנו ממלאים את גופנו באוכל לא בריא אנחנו “מאזנים” זאת בשתייה בריאה עוד פחות ומקנחים בסיגריה או עוגה טובה…

לא על אוכל דווקא ברצוני לדבר איתכם היום, בואו נדבר גם על סוגי הרגשות שממלאים את גופנו, בואו נדבר על כעס, למשל, אם המיכל שלנו מלא בכעס ונותר בו רק מעט מקום, הרי היה מן הרצוי שתכנס בו קצת שמחה, אך לא כך הדבר, כשגופנו מלא בכעס הוא נמשך אוטומטי לעוד כעס, הוא יעשה הכל כדי להביא עוד מהמטעם הזה שנקרא כעס, הוא יחפש וימצא בקלות עם מי לריב ועל מי לכעוס. לעומת זאת מי שגופו מלא בשמחה, ימצא עוד שמחה ויראה עוד טוב בסביבתו וימלא גם את המקום הקטן שנותר בו בעוד שמחה.

מי שגופו מלא בתסכול, יימשך לעוד תסכול בסביבתו, מכירים את הצורה בה אנו מלבים את התסכול של האחר? לדוגמא אשה שמראה לחברתה עד כמה היא מנוצלת ע”י הבוס שלה, וזאת לא במטרה שהיא תעזוב את עבודתה, אלא פשוט לשם שיחת ‘מתוסכלת אל מתוסכלת’, כמו בבחינת צרת רבים חצי נחמה, כך אט אט החברה סופגת לגופה גם את תסכול חברתה.

לקחת שליטה

אל תתנו לזה להפעיל אתכם! אל תתנו לחומרים המזיקים שבתוך גופכם למשוך אליכם עוד מסוגם. תדעו שזהו המנגנון הטבעי שלהם, ותפעלו בערנות לכיוון הפוך! תפעלו בערנות ובעבודה מרובה לשנות את מאזן החומרים בגופכם, מרגע שתהפכו את המאזן ויהיה בגופכם יותר שמחה, שלווה, רוגע, יותר אוכל מזין, ויטמינים, מינרלים, יותר אמונה, יותר קלילות, מרגע שתהפכו את המאזן, יהיה לכם מעט מעט קל יותר להיות ערניים להמשך הדרך.

לרוקן את הכלי בכדי לאפשר לחדש להופיע

אחד הדברים החשובים הוא לרוקן את הכלי, הגוף שלנו. אם מה שיש בתוכנו מושך עוד ממנו – איך נבצע שינוי???? הרי הדבר אומר שמה שהיה הוא שיהיה שוב ושוב ושוב.

עלינו המחוייבות לייצר פלטפורמה לשינוי. עלינו המחוייבות להכין את גופנו להתחלת תהליך של שינוי.

בואו נדמיין שהגוף שלנו הוא תיק גב גדול, תיק שעמו אנו יוצאים לטיולים/מסעות שונים. נניח שהייתם בטיול בסופ”ש האחרון, חזרתם הביתה ואינכם מרוקנים את התיק. במקום לרוקן אותו אתם בוחרים לצאת איתו למחרת לעבודה, אתם מוסיפים לתוך התרמיל את צרכיכם לעבודה, ומיד מהעבודה אתם הולכים למכון כושר, שוב מבלי לרוקן אותו, אתם מוסיפים את צרכי המכון (חשבו שאתם ממשיכים להלך עם שאריות הטיול בסופ”ש, שאריות אוכל, בגדים מלוכלכים, אולי פנס, אולר, ועוד צרכי טיול למיניהם), מהמכון אתם עוברים ליציאת ערב, עדיין עם אותו התיק וכך יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, שנה לאחר שנה, אתם עם אותו התרמיל אשר מתמלא ומתמלא ללא התרוקנות. אולי אפילו בדרך מיזגתם אותו עם עוד תרמיל של שותף לחיים, ועתה אתם נושאים לכל מקום גם את התרמיל שלכם וגם את שאריות המסעות של שותפכם לחיים…

הבנתם כבר שהתרמיל הזה הוא גופכם, והחפצים בתוכו הם שאריות ממסעות חייכם הרבים, צלקות העבר, טראומות מחוויות שחוויתם, נכון יש גם שמחות של ניצחונות, ורגעי אושר ממלאים, אך יש גם שומני אוכל מזיק שנדבקו לתוכו, רעלים שונים שנכנסו וממשיכים להיכנס באופן קבוע, כעסים מהעבר, שגם אם היו המוצדקים ביותר עדיין אתם אלה הנאלצים לסחוב עמכם יום אחרי יום אחרי יום. אתם מכירים את המפגש עם סבתא מבוגרת שעדיין כועסת על משהו שארע לה לפני 50 שנה? חפשו אותה בתוככם, הרפו, סלחו, עזבו, וותרו וכל זאת רק בעבור הקלת המסע על גופכם, רק בעבור פינוי מקום בתרמיל שלכם הוא גופכם.

ריקון הגוף צריך להיעשות מכיוונים שונים, ריקון רכיבי תזונה בגוף יכול להיעשות ע”י ניקוי גוף בשיטות שונות (לדוגמא אפשרויות המוצעות באלומות*), ריקון כעסים ורגשות מזיקים יכול להיעשות באמצעות ציור אינטואיטיבי, תנועה אינטואיטיבית, ריברסינג, טיפולי NLP, ‘המסע’ ועוד.. לדוגמא אפשר להוציא כעס מהגוף ע”י שימוש בצבע פנדה שחור על פלקט ענק, תנסו את זה, זו חוויה מדהימה, גם הליכה/ריצה היא פתרון נפלא לשחרור כעסים מהגוף, גם צעקות באות בחשבון – אך לא על בן הזוג או הילדים! ( : אפשר ללכת לים ולצעוק סתם כך. וכמובן בכי הוא פורקן מצויין לעלבון, קושי, כאב ועוד..

חשוב שתבינו כעסים שנשארים בגוף מושכים לתוכו עוד מסוגם, הם מחפשים פורקן ואם לא נותנים להם הם יכולים ליצור פורקן הרסני כמו תאונה, מחלות ועוד. כך גם תסכול, עצב ועוד… אין ברצוני לייאש אתכם חלילה בפוסט הזה, חשוב לי להראות איך הדברים פועלים על מנת לאפשר לנו הזדמנות לפעול מולם אחרת.

שימו לב, האם אתם נמשכים לקבל את התחושות האלה גם מהאחרים, שימרו והציבו גבולות לא לקבל את הנ”ל מהסביבה, במקומם כן לקבל שמחה, פרגון, הערכה, אמונה, הצלחה.

הפסקת הדומה מושך דומה

שימו לב, האם אתם משוחחים עם אנשים החולקים עמכם הצלחות או כישלונות, החולקים עמכם שמחות או בעיות, פרגון או ביקורות? שימו לב מה אתם בוחרים לחלוק עם סביבתכם? היו סביבה מזינה ומפרה לאחרים.

לרוקן את התרמיל זה גם להיפרד מהעבר, להשאיר את העבר בעבר, אינני מתכוונת להתכחשות לעבר, אלא לקבל את העבר, מקום נפלא הוא להצליח להודות לו על שהביא אתכם להיכן שאתם נמצאים היום, ולו ליכולת לראות דברים מעט אחרת, לעזוב את העבר בעבר ולא לתת לו לנהל אתכם, זאת על מנת להפסיק לסחוב על גבכם יום יום את החפצים מילדותכם, מצעירותכם, מקשרים קודמים, מנסיונות קודמים. לדוגמא, אם נכוותם במערכת יחסים, עליכם המחוייבות לטפל בטראומה על מנת שלא תגרום לפחדים ביחסים הבאים שלכם. אם נכשלתם ביזמות עסקית, עליכם המחוייבות לשקם את אמונתכם וביטחונכם על מנת שלא תפחדו בטעות מיוזמה חדשה. אם יש במשפחתכם מחלות שונות, עליכם המחוייבות לדעת שהפוטנציאל למחלות אלה נמצא בגופכם – עליכם האחריות לא לספק לפוטנציאל הזה מזון שילבה אותו אלא לשים לב אילו רכיבי מזון אתם מכניסים לגופכם, ואיך אתם דואגים לפרוק רכיבים רעילים מגופכם (ע”י פעילות גופנית, טיפולים שונים ועוד).

תענוג להיות מיכל ריק

השבוע כשהייתי בשיעור גאגא, תנועה אינטואיטיבית, חוויתי את התענוג בתחושת הריקון, תחושה בה הגוף ריק וזמין לדברים חדשים. משם החלטתי לשתף אתכם בחוויות הגוף והשפעתן על המציאות שלנו. שימו לב, תחושות הגוף, לא שכל, לא הגיון, לא ידע, לעיתים, הגוף שלנו העמוס באינסוף דברים שכבר מזמן לא רלוונטיים,  יכול להפריע לנו לבצע שינוי בחיינו. לעיתים עשינו לכאורה הכל כדי לבצע שינוי אך הגוף שלנו תוקע אותנו ואינו מאפשר לחדש להופיע.

שבוע של הפסקת העומס ועבודת התרוקנות כדי שהחדש יכנס אט אט לחיינו. שבוע נפלא!

___________________________________________________________________________________________________________________

מפגשי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע בימי ד’ בת”א, בין השעות 21:00-22:30. התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ש”ח למפגש. במפגש הקרוב, נושא שרלוונטי לכולנו:להיצמד לאור – תפקיד הבורות בחיינו’. לפרטים נוספים – פנו אלי: [email protected]

להצטרפות ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק ליחצו כאן

___________________________________________________________________________________________________________________

* מצפה אלומות חוות בריאות והתחדשות

מצפה אלומות היא חוות בריאות ראשונה וייחודית בישראל, הנמצאת בקיבוץ אלומות אשר בגליל המשקיף על נופה המרהיב של הכנרת, החווה מציעה למתארחים חוויה ייחודית של מנוחה ובריאות במהלכה ייהנו מפסק זמן מטרדות היומיום בשילוב עם תזונה נכונה ובריאה המושתת על פילוסופיית ריפוי טבעית. ההרצאות והפעילויות החווייתיות. חוות הבריאות פתוחה לקהל לאורך כל ימות השנה ומידי שבוע נפתחת סדנה חדשה.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה