הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

תגובה היא כמו אינסטינקט. מכירים את האזור בברך שלחיצה עליו גורמת לקפיצה לא רצונית של הרגל? כך מסתבר אינסוף דברים בחיינו גורמים לקפיצה לא רצונית שלנו. בואו נתעורר מכל אותם ‘גורמים מקפיצים’ אשר מנהלים אותנו במקום שאנו ננהל את עצמנו מבחירה חופשית.

12/02/2011

זהו הפוסט ה-22 בנושא ההיצמדות לאור. להיצמד לאור, כפי שאני חוזרת ואומרת זו מחויבות שלנו לעצמנו. זו מחויבות הבאה מבחירה. היום נדבר על דבר נוסף שחוסם אותנו מלהיות בעלי יכולת בחירה.

אני סומכת על כך שכאשר אדם בוחר, בחירה חופשית, הוא יבחר באור, בחיים, יבחר בכל מה שיביא לחייו עוד אור.

הבעיה מתחילה שברוב הזמן אין לנו כבני אדם בחירה חופשית. שם מנהלים אותנו אינסוף דברים חיצוניים ולא יצר החיים הפנימי שלנו.

היום נדבר על: ‘לא להיות בתגובה’.

תגובה

תגובה היא כמו אינסטינקט. מכירים את האזור בברך שלחיצה עליו גורמת לקפיצה לא רצונית של הרגל?

כך מסתבר אינסוף דברים בחיינו גורמים לקפיצה לא רצונית שלנו.

בואו נתעורר מכל אותם ‘גורמים מקפיצים’ אשר מנהלים אותנו במקום שאנו ננהל את עצמנו מבחירה חופשית.

לדוגמא: קמתם לבוקר של אור, הכל מתנהל בנעימים, יצאתם ליום עבודתכם על פניכם חיוך מרוח אל מול השמש הנעימה, נכנסתם לרכב, בדרך לעבודה, פתאם בדרככם, מישהו חותך אתכם בבוטות, אתם מרגישים בשנייה את השינוי בכל הגוף, כל גופכם נדרך, בא לכם להרוג את ‘החותך’, אתם מגיבים אליו כמו מתוך אינסטינקט, מי בקללה, מי בצעקה.

מה קרה? איפה החיוך שהיה על פניכם רק לפני רגע? מי מנהל את היום שלכם? האם אתם או האם אדם זר שנקרה בדרככם???

הדבר הופך להיות מסובך הרבה יותר כאשר אתם מכירים את מבצע הפעולה ש’פגעה’ בכם, וכאשר מבצע הפעולה לא חותך אתכם בכביש אלא ‘חותך’ אתכם בעבודה עם אמרה לא נעימה כלפיכם, או כאשר זה אחד מחברכם או מבני משפחתכם.

לא משנה אם זה אדם זר או מוכר, אהוב או לא, אל תתנו לאיש לנהל את הפנימיות שלכם!

לא ייתכן שאנשים חיצוניים ינהלו את הבחירות שלכם בחייכם.

בחרתם שהיום זה יום שמח. למה שתתנו למישהו לקחת זאת מכם? אירועים מפתיעים קורים תמיד, אם ניתן להם להשפיע עלינו לעולם לא יהיה לנו ‘פשוט יום שמח’. ‘פשוט טוב’.

איך עוצרים את התגובה?

ראשיתמתחייבים. התחייבו לעצמכם שמגיע לכם פשוט טוב ושמח. ושאתם רוצים להפסיק להגיב (באופן הזה) לכל עובר ושב בחייכם.

שנית – זהו את התגובה שלכם. היו ערניים לתחושות בגופכם, לרגע הזה שכל הגוף נדרך, לשינוי המתרחש בגוף ממקום רגוע, נעים ושמח לדריכות וכעס.

שלושעצרו. עצרו את התגובה. תלמדו להיות בתחושה הלא נעימה שעלתה בגופכם מבלי לפעול מיד. עלינו לדעת כי הסיבה לכך שאנו מגיבים היא על מנת לפרוק את התחושה הלא נעימה שהצטברה בגופנו. אולם האבסורד הוא שהצעקות, פגיעה חזרה, קללות ועוד… אינם באמת עוזרים לפרוק את התחושה, נהפוך הוא הם מלבים את התחושה וגורמים לכם להיכנס ללופ שקשה הרבה יותר לצאת ממנו.

עצירת התגובה היא מידת איפוק. היא מידה של אצילות. האבירים יודעים לא להגיב, יש להם יכולת ספיגה גבוהה, יכולת ספיגה היא יכולת לשהות במצב לא נוח מבלי להיות מוכרחים להגיב מיד.

ארבעהזכירו לעצמכם למה אתם מחוייבים היום. אם בבוקר יצאתם ליום שמח. הזכירו לעצמכם שזהו יום שמח, ואל תתנו לאיש לקחת זאת מכם.

חמשהתחילו את היום מההתחלה. הרי גם לאחר יום גרוע, יש בוקר חדש ויום חדש, הרי יש בנו את היכולת להתחיל מההתחלה, לעזוב את מה שהיה ביום הקודם ולקום שוב בבוקר עם חיוך ואופטימיות. (גם אם אתם עושים זאת פעם בשבוע או פעם בחודש, או אף שנה, יש בכם את היכולת הזו של ‘להתחיל מחדש’) אני למדתי שאפשר להתחיל את היום מחדש גם באמצע היום. לא צריך לילה שלם של שינה כדי להתחיל מההתחלה שוב. אפשר לבחור להתחיל את היום מחדש בכל רגע, גם עשר פעמים ביום.

ששהיו השראה לסביבתכם. פעלו בשונה מהתגובה הרצויה אינסטינקטיבית. בחרו במקום להגיב. אני מזכירה לכם שתגובה היא ההפך מבחירה, תגובה היא אוטומטית ללא הפעלת שיקול דעת ובחירה היא מתוך הפעלת שיקול דעת, מתוך התכוונות, מתוך ערכים ומתוך לקיחת התוצאות של המעשה בחשבון. לדוגמא אדם שחתך אתכם בחוסר תשומת לב, האטו תנו לו לעבור, זו אצילות. במקום להרגיש קורבנות תרגישו מלכים. דיברו אליכם לא יפה במשרד, תוכלו להישאר באור ובשמחה שלכם, תקרינו אותה החוצה היא תשמור עליכם מפגיעות אפשריות. היא תחזק את העוצמה הפנימית שלכם בהיותכם מקור המשפיע על הסביבה, היוצר אדוות גלים של אהבה לסביבה. כשאור יוצר מכם החוצה, שום דבר לא יכול להגיע אליכם ולפגוע, אתם כמו מוגנים בחומות של אור.

שרשרת התגובות

למדתי כי תגובה יוצרת תגובה יוצרת תגובה…. כלומר כשהיום משתבש באמצע, אם לא עוצרים ומשנים, הדבר יוצר שרשרת תגובות שהורסות כל דבר טוב במהלך היום, זה יכול להרוס פגישה חשובה בגלל האנרגיה עמה הגעתם. לאחר חוויה לא נעימה, הקושי שלכם יכול לצאת על בן הזוג או על הילדים וליצור אווירה לא נעימה, ועוד ועוד.

שלא לדבר על התגובות של כל האחרים כלפיכם לאחר שאתם תהיו אלה ש’תחתכו’ אותם.

אתם מבינים עד כמה זה נראה אבסודר מבחוץ, בתמונה הרחבה, מלמעלה. אדם אחד קם בבוקר קצת הפוך, הוא חתך אתכם בכביש, אולי אפילו בלי ששם לב, הוא הפך אתכם, אתם נכנסתם למשרד וזרקתם הערה לא יפה לעמיתכם, הוא התהפך גם כן, והוריד איזו אמירה לא נעימה לבת זוגו בטלפון, זו יצאה לפגישה חשובה ומרוב שנפגעה, הרסה מבלי לשים לב את כל הפגישה והחמיצה לקוח פוטנציאלי חשוב…….

היו אתם מקור ולא תגובה. היו אתם אלה שעוצרים וסופגים את שרשרת התגובות הזו, למען כולנו. נכון לא תמיד יש לנו יכולת לספוג, יש ימים שבהם אנו עייפים או בקצה גבול היכולת שלנו, שם אנו מנוהלים ע”י הסביבה כמו בובת מריונטה. מושכים לי פה – אני מיד מגיב. דרכו עלי שם – אני מיד מגיב. אולם יש ימים בהם אתם יכולים לנקוט באיפוק. בהם אתם יכולים לספוג ולא להגיב מיד, שם היו מקור ולא תגובה. אם נדע כולנו להיות מפעם לפעם מקור ולא תגובה. יהיה בכל יום מי שיעצור את שרשרת התגובות הללו, ויזכיר גם לאחרים סביבו ש’אפשר אחרת’.

התאמנו על ‘לא להגיב’. עם הזמן, תוכלו לבחור להישאר בטוב גם אל מול חוויות יותר ויותר מאתגרות. וגם אם נפלתם לתגובה, סילחו לעצמכם במהירות האפשרית והתחילו שוב, מחדש. לא להיות תגובה לדוח שקיבלתם, לא להיות תגובה לרכילות, לא להיות תגובה להפסד במכרז, לא להיות תגובה להערה מעליבה, לא להיות תגובה לפיטורין, ועוד.. אינני מדברת על התכחשות לאירועים.

איך תדעו שאתם אכן ‘לא מגיבים’ אך גם ‘לא מתכחשים’

  1. הכחשה מאד מסוכנת, הכחשה היא ההפך המוחלט מערנות, הכחשה יכולה לגרום לכך שלא תשימו לב למשהו שחשוב שתיקחו לתשומת לבכם ותפעלו לפתרון בעיה.
  2. הסימן שיהיה לכם אם אתם בבחירה ולא בהכחשה הוא ליבכם. כאשר אתם בבחירה הלב פתוח ומלא אתם בערנות מלאה לתחושה הלא נעימה ואתם מלאים מהניצחון וההתעלות על תחושה זו. כאשר אתם בהכחשה אתם מנותקים מהלב, זה יהיה הסימן עבורכם, הוא לא פשוט לקליטה כי הלב בתרדמת. עם הזמן תגיעו למצב בו תהיו ערים לכך שליבכם מנותק. זה אפשרי.

שבוע של בחירות, שבוע של השפעה לטובה על הסביבה, שבוע של לב פועם, שבוע טוב!

_______________________________________________________________________________________________________

מפגשי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע בימי ד’ בין השעות 21:00-22:30. התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ₪ לאדם. המפגש הקרוב: ‘להיצמד לאור – הגמילה מהחושך’. לפרטים נוספים פנו אלי.

זהו הפוסט ה21 בנושא ההיצמדות לאור. להיצמד לאור, כפי שאני חוזרת ואומרת זו מחויבות שלנו לעצמנו.

זו מחויבות הבאה מבחירה. היום נדבר על הדבר הראשון שחוסם אותנו מלהיות בעלי יכולת בחירה.

אני סומכת על כך שכאשר אדם בוחר, בחירה חופשית, הוא יבחר באור, בחיים, יבחר בכל מה שיביא לחייו עוד אור.

הבעיה מתחילה שברוב הזמן אין לנו כבני אדם בחירה חופשית. שם מנהלים אותנו אינסוף דברים חיצוניים ולא יצר החיים הפנימי שלנו.

היום נדבר על: ‘לא להיות בתגובה’.

תגובה

תגובה היא כמו אינסטינקט. מכירים את האזור בברך שלחיצה עליו גורמת לקפיצה לא רצונית של הרגל?

כך מסתבר אינסוף דברים בחיינו גורמים לקפיצה לא רצונית שלנו.

בואו נתעורר מכל אותם ‘גורמים מקפיצים’ אשר מנהלים אותנו במקום שאנו ננהל את עצמנו מבחירה חופשית.

לדוגמא: קמתם לבוקר של אור, הכל מתנהל בנעימים, יצאתם ליום עבודתכם על פניכם חיוך מרוח אל מול השמש הנעימה, נכנסתם לרכב, בדרך לעבודה, פתאם בדרככם, מישהו חותך אתכם בבוטות, אתם מרגישים בשנייה את השינוי בכל הגוף, כל גופכם נדרך, בא לכם להרוג את ‘החותך’, אתם מגיבים אליו כמו מתוך אינסטינקט, מי בקללה, מי בצעקה.

מה קרה? איפה החיוך שהיה על פניכם רק לפני רגע? מי מנהל את היום שלכם? האם אתם או האם אדם זר שנקרה בדרככם???

הדבר הופך להיות מסובך הרבה יותר כאשר אתם מכירים את מבצע הפעולה ש’פגעה’ בכם, וכאשר מבצע הפעולה לא חותך אתכם בכביש אלא ‘חותך’ אתכם בעבודה עם אמרה לא נעימה כלפיכם, או כאשר זה אחד מחברכם או מבני משפחתכם.

לא משנה אם זה אדם זר או מוכר, אהוב או לא, אל תתנו לאיש לנהל את הפנימיות שלכם!

לא ייתכן שאנשים חיצוניים ינהלו את הבחירות שלכם בחייכם.

בחרתם שהיום זה יום שמח. למה שתתנו למישהו לקחת זאת מכם? אירועים מפתיעים קורים תמיד, אם ניתן להם להשפיע עלינו לעולם לא יהיה לנו ‘פשוט יום שמח’. ‘פשוט טוב’.

איך עוצרים את התגובה?

ראשיתמתחיבים. התחייבו לעצמכם שמגיע לכם פשוט טוב ושמח. ושאתם רוצים להפסיק להגיב (באופן הזה) לכל עובר ושב בחייכם.

שנית – זהו את התגובה שלכם. היו ערניים לתחושות בגופכם, לרגע הזה שכל הגוף נדרך, לשינוי המתרחש בגוף ממקום רגוע, נעים ושמח לדריכות וכעס.

שלושעצרו. עצרו את התגובה. תלמדו להיות בתחושה הלא נעימה שעלתה בגופכם מבלי לפעול מיד. עלינו לדעת כי הסיבה לכך שאנו מגיבים היא על מנת לפרוק את התחושה הלא נעימה שהצטברה בגופנו. אולם האבסורד הוא שהצעקות, פגיעה חזרה, קללות ועוד… אינם באמת עוזרים לפרוק את התחושה, נהפוכו, הם מלבים את התחושה וגורמים לכם להיכנס ללופ שקשה הרבה יותר לצאת ממנו.

עצירה התגובה היא מידת איפוק. היא מידה של אצילות. האבירים יודעים לא להגיב, יש להם יכולת ספיגה גבוהה, יכולת ספיגה היא יכולת לשהות במצב לא נוח מבלי להיות מוכרחים להגיב מיד.

ארבעהזכירו לעצמכם למה אתם מחויבים היום. אם בבוקר יצאתם ליום שמח. הזכירו לעצמכם שזהו יום שמח, ואל תתנו לאיש לקחת זאת מכם.

חמשהתחילו את היום מההתחלה. הרי גם לאחר יום גרוע, יש בוקר חדש ויום חדש, הרי יש בנו את היכולת להתחיל מההתחלה, לעזוב את מה שהיה ביום הקודם ולקום שוב בבוקר עם חיוך ואופטימיות. (גם אם אתם עושים זאת פעם בשבוע או פעם בחודש, או אף שנה, יש בכם את היכולת הזו של ‘להתחיל מחדש’) אני למדתי שאפשר להתחיל את היום מחדש גם באמצע היום. לא צריך לילה שלם של שינה כדי להתחיל מההתחלה שוב. אפשר לבחור להתחיל את היום מחדש בכל רגע, גם עשר פעמים ביום.

ששהיו השראה לסביבתכם. פעלו בשונה מהתגובה הרצויה אינסטינקטיבית. בחרו במקום להגיב. לדוגמא אדם שחתך אתכם בחוסר תשומת לב, האטו תנו לו לעבור, זו אצילות. במקום להרגיש קורבנות תרגישו מלכים. דיברו אליכם לא יפה במשרד, תוכלו להישאר באור ובשמחה שלכם, תקרינו אותה החוצה היא תשמור עליכם מפגיעות אפשריות. היא תחזק את העוצמה הפנימית שלכם בהיותכם מקור המשפיע על הסביבה, היוצר אדוות גלים של אהבה לסביבה. כשאור יוצר מכם החוצה, שוב דבר לא יכול להגיע אליכם ולפגוע, אתם כמו מוגנים בחומות של אור.

שרשרת התגובות

למדתי כי תגובה יוצרת תגובה יוצרת תגובה…. כלומר כשהיום משתבש באמצע, אם לא עוצרים ומשנים, הדבר יוצר שרשרת תגובות שהורסות כל דבר טוב במהלך היום, זה יכול להרוס פגישה חשובה בגלל האנרגיה עמה הגעתם. לאחר חוויה לא נעימה, הקושי שלכם יכול לצאת על בן הזוג או על הילדים וליצור אווירה לא נעימה, ועוד ועוד.

שלא לדבר על התגובות של כל האחרים כלפיכם לאחר שאתם תהיו אלה ש’תחתכו’ אותם.

אתם מבינים עד כמה זה נראה אבסודר מבחוץ, בתמונה הרחבה, מלמעלה. אדם אחד קם בבוקר קצת הפוך, הוא חתך אתכם בכביש, אולי אפילו בלי ששם לב, הוא הפך אתכם, אתם נכנסתם למשרד וזרקתם הערה לא יפה לעמיתכם, הוא התהפך גם כן, והוריד איזו אמירה לא נעימה לבת זוגו בטלפון, זו יצאה לפגישה חשובה ומרוב שנפגעה, הרסה מבלי לשים לב את כל הפגישה והחמיצה לקוח פוטנציאלי חשוב…….

היו אתם מקור ולא תגובה. היום אתם אלה שעוצרים וסופגים את שרשרת התגובות הזו, למען כולנו. נכון לא תמיד יש לנו את יכולת לספיגה, יש ימים שבהם אנו עייפים או בקצה גבול היכולת שלנו, שם אנו מנוהלים ע”י הסביבה כמו בובת מריונטה. מושכים לי פה – אני מיד מגיב. דרכו עלי שם – אני מיד מגיב. אולם יש ימים בהם אתם יכולים לנקוט באיפוק. בהם אתם יכולים לספוג ולא להגיב מיד, שם היו מקור ולא תגובה. אם נדע כולנו להיות מפעם לפעם מקור ולא תגובה. יהיה בכל יום מי שיעצור את שרשרת התגובות הללו, ויזכיר גם לאחרים סביבו ש’אפשר אחרת’.

התאמנו על ‘לא להגיב’. עם הזמן, תוכלו לבחור להישאר בטוב גם אל מול חוויות יותר ויותר מאתגרות. לא להיות תגובה לדוח שקיבלתם, לא להיות תגובה לרכילות, לא להיות תגובה להפסד במכרז, לא להיות תגובה להערה מעליבה, לא להיות תגובה לפיטורין, ועוד.. אינני מדברת על התכחשות לאירועים.

איך תדעו שאתם אכן ‘לא מגיבים’ אך גם ‘לא מתכחשים’

  1. הכחשה מאד מסוכנת, הכחשה היא ההפך המוחלט מערנות, הכחשה יכולה לגרום לכך שלא תשימו לב למשהו שחשוב שתיקחו לתשומת לבכם ותפעלו לפתרון בעיה.
  2. הסימן שיהיה לכם אם אתם בבחירה ולא בהכחשה הוא ליבכם. כאשר אתם בבחירה הלב פתוח ומלא אתם בערנות מלאה לתחושה הלא נעימה ואתם מלאים מהניצחון וההתעלות על תחושה זו. כאשר אתם בהכחשה אתם מנותקים מהלב, זה יהיה הסימן עבורכם, והוא לא פשוט לקליטה כי הלב בתרדמת.

שבוע של בחירות, שבוע של השפעה לטובה על הסיבה, שבוע של לב פועם, שבוע טוב!

מפגשי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע בימי ד’ בין השעות 21:00-22:30. התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ₪ לאדם. המפגש הקרוב: ‘להיצמד לאור – הגמילה מהחושך’. לפרטים נוספים פנו אלי.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה