הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

פחות הצהרות ויותר מעשים – יצמצמו את הפער בין ‘מילים’ ל’מעשים בפועל’ ויעלו את האמון שלכם בעצמכם, ביכולת שלכם לבצע את מה שהצהרתם, ביכולת שלכם להפוך את חייכם למה שחלמתם.

22/01/2011

יש לי כמה שאלות אליכם, נא ענו לעצמכם. מ-1 עד 10

עד כמה אתם מאמינם לעצמכם

עד כמה אתם סומכים על עצמכם

עד כמה כשאתם מצהירים הצהרה לגבי דבר מה – אתם משוכנעים שהוא אכן יקרה

להיצמד לאור היא מחויבות והסכמה ליצירת חיים פשוט טובים. רבים דיברו ומדברים על היכולת שלנו ‘ליצור מציאות’, היום אני רוצה ללכת לצעד אחד קטן לפני הרבה הצהרות גדולות. אינטגריטי = אני המילה שלי

רבים פונים אלי בעקבות הפוסטים השבועיים, הם קוראים, מקבלים השראה, רוצים את הדברים עליהם אני מדברת, ובסוף שואלים: אבל איך? איך עושים את זה

התשובה שלי תמיד היא צעד, צעד, לאט לאט אבל עם הרבה מחוייבות וכיוון ברור

הצעד של היום יהיה צעד קטן אך משמעותי מאד, והוא ללמוד להאמין למילה שלי, ללמוד לסמוך על העובדה שמה שאני אומר אכן קורה

כמה פעמים מצאתם עצמכם מצהירים הצהרות עם כוונה טובה אך ללא קשר למציאות? אני מאמינה שהיכולת לחיות בשלום עם הצהרות ללא כיסוי מתרחשת לאט לאט, אולי אפילו מגיל צעיר, אמרנו משהו שהתכוונו לעשות ולא עשינו, הפלא ופלא - ראינו שלא קרה כלום. שוב הצהרנו כוונה, שוב לא ביצענו, זו יכולה היתה להיות כוונה פשוטה כמו להגיד לחברה: ‘אקפוץ אליך הערב’ ולא לבוא, ככה סתם, יש שיגידו שזה נקרא ‘לזרום’ או שזה ‘קולי’ או שההצהרות האלה לא באמת היו כוונה אלא כך ‘נהוג לדבר’… אולם מה שקרה לנו הוא שהפכנו להיות אדישים לעובדה שאנחנו אומרים דברים ולא עומדים במילה שלנו. אמנם הנזק מדבר אחד בודד שאמרנו לא ביצענו, אינו כה נורא, אז אמרנו שנתחיל דיאטה ולא התחלנו, אז אמרנו שנצא בערב ולא יצאנו, אז אמרנו שנתחיל ללמוד ולא התחלנו, אז אמרנו שנרים טלפון ולא צלצלנו, כל זה אינו נורא אל מול המחיר האמיתי של העדר עמידה במילה שלי: המחיר האמיתי הוא ערעור האמון שלי בעצמי. (כמו שעל אחרים אתם לומדים אט אט לא לסמוך אם אינם עומדים במילותיהם) כך קורה גם בינכם לבין עצמכם, באופן לא מודע, המחיר הוא: ערעור האמון שלכם ביכולתכם ליצור מציאות. זה כבר מחיר כבד וקריטי לעניין ההיצמדות לאור

נכון, זה לגמרי אנושי לא לעמוד בכל המילים שאנו מצהירים, אולם זה גם מאד אנושי לחיות בחושך. אז איפה הגבול? איך נתחיל להעביר את המושכות על חיינו לידינו

הצעתי אליכם השבוע היא: ראשית אל תצהירו הצהרות שאין בכוונתכם לבצע, מהסיבה הפשוטה שהן פוגעות ביכולת שלכם ליצור מציאות, הן פוגעות באמון שלכם בעצמכם וביכולתכם. שנית, היה והצהרתם דבר מה – עשו הכל על מנת להוציאו לפועל. אל תוותרו לעצמכם, אל תעשו לעצמכם הנחות, מכאן תלמדו שני דברים: 1. תלמדו לעמוד בגבורה מול כל הגורמים המונעים מכם לבצע את הצהרותיכם. תכירו אותם, תראו איך הם ‘מספרים לכם סיפורים’ על ‘למה לא לעמוד בהצהרות’, תלמדו לנצח אותם. 2. מתוך העמידה בקושי בקיום הצהרתכם תלמדו לשקול שוב בעתיד האם להצהיר כל כך בקלות על כוונות

בסופו של דבר פחות הצהרות ויותר מעשים, יצמצמו את הפער בין ‘מילים’ ל’מעשים בפועל’ ויעלו את האמון שלכם בעצמכם, ביכולת שלכם לבצע את מה שהצהרתם, ביכולת שלכם להפוך את חייכם למה שחלמתם

אינני מבקשת מכם נוקשות, לא שתהיו אנשים נוקשים אשר עושים כל דבר בכח וללא הקשבה פנימה, כן הקשיבו לגופכם, למה אתם מסוגלים לעשות ומה לא, אך יחד עם זאת אל תיקחו את ההקשבה הזו לטובת וויתור ו’הנחות’ לעצמכם. איך עושים את שני הדברים יחד: ‘הקשבה פנימה’ ו’עמידה במילים שהצהרתי’? התשובה הקבועה שלי אליכם: ערנות. ערנות לכל מילה שיוצאת מכם, ערנות לכל מחשבה שעוברת בראשכם לגבי ביצוע המעשה, ערנות למחיר הירידה באמון שלכם בעצמכם

השבוע הפוסט קצר כמו המסר

פחות מילים – יותר מעשים – בכדי שנבנה מחדש את האמון שלנו בעצמינו

שבוע של צמצום הפער בין ‘מילים’ ל’מעשים’. שבוע טוב

_____________________________________________________________________________________________________

הצטרפו ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק: לחיצה כאן תוביל לעמוד, שם תוכלו להצטרף אלינו

____________________________________________________________________________________________________

מפגשי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע, בימי רביעי, בין השעות 21:00-22:30, התשלום לפי היכולת והרצון של כל משתתף – עד 30 ₪ למפגש. המעוניינים בפרטים, נא פנו אלי

יש לי מספר שאלות אליכם, נא ענו לעצמכם, מ1 עד 10:

עד כמה אתם מאמינם לעצמכם?

עד כמה אתם סומכים על עצמכם?

עד כמה כשאתם מצהירים הצהרה לגבי דבר מה – אתם משוכנעים שהוא אכן יקרה?

להיצמד לאור היא מחויבות והסכמה ליצירת חיים פשוט טובים. רבים דיברו ומדברים על היכולת שלנו ‘ליצור מציאות’, היום אני רוצה ללכת לצעד אחד קטן לפני הרבה הצהרות גדולות. אינטגריטי = אני המילה שלי.

רבים פונים אלי בעקבות הפוסטים השבועיים, הם קוראים, מקבלים השראה, רוצים את הדברים עליהם אני מדברת, ובסוף שואלים: אבל איך? איך עושים את זה.

התשובה שלי תמיד היא צעד, צעד, לאט לאט אבל עם הרבה מחוייבות וכיוון ברור.

הצעד של היום יהיה צעד קטן אך משמעותי מאד, והוא ללמוד להאמין למילה שלי, ללמוד לסמוך על העובדה שמה שאני אומר אכן קורה.

כמה פעמים מצאתם עצמכם מצהירים הצהרות עם כוונה טובה אך ללא קשר למציאות? אני מאמינה שהיכולת לחיות בשלום עם הצהרות ללא כיסוי מתרחשת לאט לאט, אולי אפילו מגיל צעיר, אמרנו משהו שהתכוונו לעשות ולא עשינו, הפלא ופלא - ראינו שלא קרה כלום. שוב הצהרנו כוונה, שוב לא ביצענו, זו יכולה היתה להיות כוונה פשוטה כמו להגיד לחברה: ‘אקפוץ אליך הערב’ ולא לבוא, ככה סתם, יש שיגידו שזה נקרא ‘לזרום’ או שזה ‘קולי’ או שההצהרות האלה לא באמת היו כוונה אלא כך ‘נהוג לדבר’… אולם מה שקרה לנו הוא שהפכנו להיות אדישים לעובדה שאנחנו אומרים דברים ולא עומדים במילה שלנו. אמנם הנזק מדבר אחד בודד שאמרנו לא ביצענו, אינו כה נורא, אז אמרנו שנתחיל דיאטה ולא התחלנו, אז אמרנו שנצא בערב ולא יצאנו, אז אמרנו שנתחיל ללמוד ולא התחלנו, אז אמרנו שנרים טלפון ולא צלצלנו, כל זה אינו נורא אל מול המחיר האמיתי של העדר עמידה במילה שלי: המחיר האמיתי הוא ערעור האמון שלי בעצמי. (כמו שעל אחרים אתם לומדים אט אט לא לסמוך אם אינם עומדים במילותיהם) כך קורה גם בנכם לבין עצמכם, באופן לא מודע, המחיר הוא: ערעור האמון שלכם ביכולתכם ליצור מציאות. זה כבר מחיר כבד וקריטי לעניין ההיצמדות לאור.

נכון, זה לגמרי אנושי לא לעמוד בכל המילים שאנו מצהירים, אולם זה גם מאד אנושי לחיות בחושך. אז איפה הגבול? איך נתחיל להעביר את המושכות על חיינו לידינו?

הצעתי אליכם השבוע היא: ראשית אל תצהירו הצהרות שאין בכוונתכם לבצע, מהסיבה הפשוטה שהן פוגעות ביכולת שלכם ליצור מציאות, הן פוגעות באמון שלכם בעצמכם וביכולתכם. שנית, היה והצהרתם דבר מה – עשו הכל על מנת להוציאו לפועל. אל תוותרו לעצמכם, אל תעשו לעצמכם הנחות, מכאן תלמדו שני דברים: 1. תלמדו לעמוד בגבורה מול כל הגורמים המונעים מכם לבצע את הצהרותיכם. תכירו אותם, תראו איך הם ‘מספרים לכם סיפורים’ על ‘למה לא לעמוד בהצהרות’, תלמדו לנצח אותם. 2. מתוך העמידה בקושי בקיום הצהרתכם תלמדו לשקול שוב בעתיד האם להצהיר כל כך בקלות על כוונות.

בסופו של דבר פחות הצהרות ויותר מעשים, יצמצמו את הפער בין ‘מילים’ ל’מעשים בפועל’ ויעלו את האמון שלכם בעצמכם, ביכולת שלכם לבצע את מה שהצהרתם, ביכולת שלכם להפוך את חייכם למה שחלמתם.

אינני מבקשת מכם נוקשות, לא שתהיו אנשים נוקשים אשר עושים כל דבר בכח וללא הקשבה פנימה, כן הקשיבו לגופכם, למה אתם מסוגלים לעשות ומה לא, אך יחד עם זאת אל תיקחו את ההקשבה הזו לטובת וויתור ו’הנחות’ לעצמכם. איך עושים את שני הדברים יחד: ‘הקשבה פנימה’ ו’עמידה במילים שהצהרתי’? התשובה הקבועה שלי אליכם: ערנות. ערנות לכל מילה שיוצאת מכם, ערנות לכל מחשבה שעוברת בראשכם לגבי ביצוע המעשה, ערנות למחיר הירידה באמון שלכם בעצמכם.

השבוע הפוסט קצר, כמו המסר:

פחות מילים – יותר מעשים – בכדי שנבנה מחדש את האמון שלנו בעצמינו.

שבוע של צמצום הפער בין ‘מילים’ ל’מעשים’. שבוע טוב.

מפגשי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע, בימי רביעי, בין השעות 21:00-22:30, התשלום לפי היכולת והרצון של כל משתתף – עד 30 ₪ למפגש. המעוניינים בפרטים, נא פנו אלי.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה