הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

החומר יכול להיות בשירותינו. כך אמור להיות. החומר אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. החומר הוא אנרגיה. כסף הוא אנרגיה. מזון הוא אנרגיה, כל פרט וכל פריט הוא אנרגיה. אנחנו יכולים למנף את האנרגיה הזו לטובתנו.

08/01/2011

מה לא נאמר, מה לא נכתב על החומר. היום נראה איך למנף את החומר לטובתנו, איך לא ליפול לעבדות החומר.

להיצמד לאור היא תורה הקוראת לחיים ממש טובים, להיצמד לאור היא מחויבות שלנו, על מנת להיות מחויב לחיים טובים, אני צריך להיות ער לכל הדברים שנוגסים באושר הפנימי שלי, אני צריך לדעת למנף את כל האפשרויות הקיימות בעולם הזה על מנת לשדרג את חיי.

עבדות החומר

בתורה דיברו על עבדות אלילים, האלילים של היום התחלפו, אך הם עדיין הופכים אותנו פעמים רבות לעבדים.

רכישת בית גדול ויפה עם משכנתא כבדה הרובצת על ליבנו יכולה לעיתים להפוך אותנו לעבדים. העבדות תבוא לידי ביטוי בכך שלצורך תשלום המשכנתא נמצא עצמנו נשארים במקום עבודה שאינו משמח אותנו, נמצא עצמנו נשארים במקצוע שאינו ממלא אותנו בשמחה, החובות שלנו הם מחויבות שלקחנו לרמת חיים מסוימת. אך עלינו לשאול את עצמנו איזה מחיר אנו משלמים על המחויבות הזו, האם מחיר החופש הפנימי שלנו הוא מחיר הבית הגדול, השכונה הטובה בה בחרנו לגור? הג’יפ המפנק, החוגים לילדים, ועוד.. האם סיגלנו לעצמנו אורח חיים אשר מבלי לשים לב הכנסנו עצמנו לכלא שאינו מאפשר לנו מרחב פעולה?

האם על מנת לשמר את רמת החיים אנחנו נמנעים מלהקשיב לגופנו המבקש קצת מנוחה, האם על מנת לשמר את איכות החיים אנחנו נמנעים מלהקשיב לליבנו המבקש זמן נטו עם הילדים, זמן נטו עם הבן זוג, זמן נטו עם עצמי?

אני רוצה לספר לכם בקצרה את סיפור ‘העלמה נטולת הידיים’ מתוך הספר האהוב עלי מאד: ‘רצות עם זאבים*’.

“אי-פעם, ימים קשים פקדו את הטחון, והוא התרושש מכל נכסיו, לבד מעץ התפוח הגדול והמלבב שמאחורי ביתו. יום אחד, כשנשא את גרזנו לחטוב עצים ביער, הגיח איש זקן ומוזר מאחורי העצים. “אין כל צורך להתענות בחטיבת עצים”, שידל אותו הזקן. “אתן לך אוצרות וכסף רב אם רק תיתן לי את מה שעומד מאחורי ביתך.” “ומה עומד מאחורי ביתי, אם לא עץ התפוחים המלבלב” חשב לעצמו הטוחן והסכים להצעת הזקן. “בעוד שלוש שנים אבוא לקחת את שלי” ציחקק הזר ונעלם בין העצים.

בשביל החוזר לביתו, ראה הטוחן את אשתו רצה לעברו “בעלי, בעלי, השעון צלצל ואז הופיע על קיר ביתנו שעון יפה ממנו, הכיסאות התחלפו בכיסאות רפודי קטיפה, המזווה התמלא שפע בשר ציד, התיבה התמלאה מטבעות זהב, אנא אמור לי איך זה קרה?” ובעודה מדברת צצו טבעות זהב על אצבעותיה ושיערה נאסף בנזד זהב.  “זו מתנת הזר” התנשם הטוחן וסיפר לאשה את הסיפור שהיה ביער…. ואת ההבטחה לתת לזר את מה שעומד מאחורי ביתם, אל דאגה, רעייתי, נוכל לטעת עץ פתוחים אחר.” “אבוי, בעלי! התייפחה האשה, ונראתה כאילו הוכתה מכה ניצחת. – האיש במעיל השחור היה השטן, ומה שעומד מאחורי ביתינו הוא העץ, אך גם ביתנו עמדה שם וטיאטאה את החצר במטאטא זרדים”.

אני עוצרת כאן את הסיפור. בהמשך, לאחר שלוש שנים, מגיע השטן ולוקח את הבת, ההמשך בספר רצות עם זאבים, פרק 14.

בואו ניקח את המסר החשוב מכאן, בחיים שלנו היום, באינסוף האפשרויות הפתוחות לפנינו, אנחנו עלולים לעשות עסקה כזו עם השטן, כמעט כל יום, אינסוף פיתויים המכניסים אותנו למחויבויות כספיות שאת התוצאה ההרסנית שלהן על חיינו לוקח לפחות שלוש שנים לראות, אם לא חיים שלמים, הלחץ שבו אנו חיים יכול לפגוע בבריאותנו, התזונה שאנו אוכלים רק בגלל ש’אין לנו זמן’ יכולה לגרום נזק לגופנו, המהירות בה אנו נוסעים ‘כדי להספיק עוד משהו’ עלולה להסתיים בתאונה קטלנית. בואו נפקח עיניים ונראה מה היא העסקה האמיתית שאנו עושים כאשר אנו לכאורה ‘משדרגים את חיינו’. בואו נעצור ונשאל, אם אתחייב לעוד הוצאות, מה אצטרך לעשות כדי לעמוד בהם, על מה אני בעצם מוותר בעסקה הזו. בואו נבדוק מה ההעלאה שמציעים לנו במקום העבודה טומנת בחובה? בואו נבדוק מה טומנת בחובה קניית אביזרים מפנקים לביתנו, לילדינו, לאהובנו, לעצמנו…

עכשיו נתחיל שוב מההתחלה: מהצד השני.

החומר בשירותנו

החומר יכול גם להיות בשירותינו. כך אמור להיות. החומר אמור לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. החומר הוא אנרגיה. כסף הוא אנרגיה. מזון הוא אנרגיה, כל פרט וכל פריט הוא אנרגיה. אנחנו יכולים למנף את האנרגיה הזו לטובתנו.

איך?

הגשת ארוחה פשוטה בכלים יפים – תוסיף שמחה לאוכל. (אל תחכו לאורחים כדי לאכול בכלים הכי יפים, כדי להדליק נרות ולהפוך את האווירה לנעימה, אתם שווים זאת.)

בית יפה ומפנק – מביא הרבה שמחה, יצירת אוירה נעימה בבית מוסיפה אור לחיינו. לקנות לעצמנו פרחים פעם בשבוע, לדאוג לניקיון ולאסתטיקה בבית מעלה את האור בחיינו.

המזון שאנו אוכלים מוסיף אנרגיה או מוריד אנרגיה מגופנו – אפשר להשתמש בו נכון, ביום של חולשה לא להעמיס על הגוף אוכל לא בריא אשר מחליש עוד יותר את הגוף בעבודה לפרקו.

הבגדים שאנו לובשים מוסיפים לנו אנרגיה, בואו נשתמש בהם, צבעי הבגדים נותנים לנו אנרגיה, אדום מוסיף בטחון, כתום משדר גבולות, ירוק נותן חיות ועוד.. הסגנון של הבגדים יכול להוציא מאיתנו יותר רכות, או יותר קשיחות, הבגדים יכולים לתת לנו חוויה טובה עם עצמנו, בואו נשתמש בזה, לא צריך אירוע מיוחד כדי להראות טוב. כשאנחנו נראים טוב, אנחנו מרגישים טוב, זה מגיע לנו.

מגיע לנו חיים נוחים. נוחות היא דבר חשוב, יש לתת לכך את הדעת, גם אם לא לימדו אותנו איך לדאוג לנוחות שלנו, נלמד זאת את עצמנו, חיים טובים ונוחים מגיעים לנו. נשתמש בחומר כדי שיהיה לנו יותר נוח, לא בכדי שאנחנו נשרת את החומר (שמירה מוגזמת על הבית / הרכב וכד’), נוחות היא למשל לקיחת עזרה בהתארגנות עם הילדים, הבית, הבישולים…

חיים טובים ונוחים ללא מחירים. לא כאלה שמכניסים אותנו לחובות ולחצים. לא כאלה שהתשלום עליהם הוא בהעדר זמן לעצמי ולאהובי.

החופש שיהיה לי טוב.

להסכים שיהיה לי טוב = ללא מחירים! שימו לב – תודעת העבדות שלנו – גורמת לנו ליצור לעצמנו טוב עם מחירים קשים המשאירים אותנו קורבנות ועבדים.

להיצמד לאור = חיים פשוט טובים. פשוט אומר ללא מחירים, ללא לחצים, עלינו המשימה לקחת אחריות על ניהול חיינו, באופן שיהיה הכי טוב שאפשר וללא מחירים עתידיים. טוב בהווה וטוב בעתיד – יחד. חישוב תוצאות עתידיות של מעשים עכשוויים.

כדי להבחין בין ‘עבדות החומר’ לבין ‘החומר בשירותינו’ – אנו נדרשים לערנות מלאה, להיות ערים בכל רגע האם החומר משרת אותנו או האם הפכנו לשרת אותו, אין כללים, אין חוקים, בכל רגע נדרשת ערנות לתוצאות ‘העסקה’ שעשינו בחיינו.

שבוע מצויין. החומר בשירותינו. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. פשוט וטוב.

___________________________________________________________________________________________________

‘רצות עם זאבים’

ארכיטיפ האשה הפראית – מיתוסים וסיפורים

מאת קלאריסה פניקולה אסטס

הספר ‘רצות עם זאבים’ כה קרוב לליבי. ממליצה עליו בחום לנשים ולגברים כאחד. הספר מעביר את הקורא תהליך של חניכה אישית, ארוכה וממושכת. תהליך של התחברות למהות הפראית, החייתית שבתוכנו.

דבר המחברת:

בכולנו מפעמת הערגה אל הפראי. לכמיהה זו רק קומץ תרופות נגד שהתרבות מותירה. מלמדים אותנו להתבייש בתשוקה זו. צימחנו שיער ארוך, כדי להסתיר את ריגשותינו. אבל צילה של “האשה הפראית” עדיין אורב מאחורינו, בימינו ובלילותינו. ולא משנה היכן אנו, אין ספק שהצל הדוהר בעקבותינו הולך על ארבע.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה