הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

כמה נורות אדומות המציינות אי לקיחת 100% אחריות על חייכם: האשמת אחרים, צורך להוכיח שאני צודק, תחושת מרמור ותסכול, תחושת קורבנות – אם אחד מכל אלה מתעורר בכם – תדעו בוודאות שהשארתם כמה אחוזי אחריות על חייכם בחוץ! 100% אחריות היא משימה קשה מאד המצריכה עבודה רבה לביצועה, אולם היא הכרחית על מנת ליצור שינוי אמיתי בחיים כדי להיצמד לאור.

01/01/2011

את עומק המושג לקחת אחריות על חיי הבנתי לפני כשש שנים, ביום הראשון שלי בקורס ‘קואצ’ינג למנהלים ואנשי עסקים’ של טל רונן. מאז ומתמיד הייתי אדם מאד אחראי, מגיל צעיר סמכו עלי, וכך עד היום. אך לא על אחריות כזו מלשון ‘להיות אחראי’ אני רוצה לדבר אתכם היום.

היום אני מזמינה אתכם לאחריות חדשה אותה אני מכנה: 100% אחריות. האחריות החדשה נחוצה לכל מי שרוצה לעשות שינוי כלשהו בחייו. ואני מאמינה שזה: כולנו. היצמדות לאור – היא מחויבות לחיים פשוט טובים. וכל מי שעדיין לא שם, נדרש לבצע שינוי כלשהו בחייו.

מדוע נדרשת 100% אחריות בכדי לבצע שינוי? מהסיבה הפשוטה, לא ייתכן שהחיים הטובים שלנו יהיו תלויים במישהו אחר בחוץ. לא נוכל לבצע שינוי אם יש אדם אחר האחראי לחלק בחיינו וגם אם רק לאחוז אחד בודד. כל מקום בו האחריות לחיינו לא אצלנו, יחסום מאיתנו אפשרות לבצע שינוי.

אתן דוגמא, הקרובה לחיי, אשה כבת 35, אמא לשלושה ילדים ובעלת משרד פרסום מצליח. היא ממנכ”לת את המשרד יחד עם שותף. המשרד עובד סביב השעון, כל פעם שהיא מתכננת לצאת לחופש הדבר לא מתאפשר, העובדים זקוקים להכוונה, הלקוחות זקוקים לכתובת, היא נדרשת תמיד לחזור חזרה, חופשה אמיתית לא מתאפשרת עבורה. היא ממשיכה לצפות שהשותף שלה ימלא את מקומה בכל פעם שהיא מנסה לצאת לחופש, היא נדהמת שוב ושוב שהדבר לא קורה. הוא לא מצליח למלא את מקומה. היא מתוסכלת, אחרי עשר שנים של עבודה אינטנסיבית היא חשבה שתוכל לקחת קצת חופש לעצמה, לילדיה. היא אשה אחראית את זה כולם יודעים, אך האם היא לוקחת 100% אחריות על חייה? התשובה היא לא. כל עוד היא מתוסכלת וממורמרת, הדבר אומר שיש בחייה דברים התלויים בגורמים חיצוניים. הציפייה שלה שוב ושוב שהשותף ימלא את מקומה היא חוסר לקיחת אחריות!

האזור בחייכם בו אתם מאשימים את האחרים – הוא חוסר לקיחת 100% אחריות על חייכם!

האמת, שהרבה יותר קל להאשים אחרים מאשר לקחת 100% אחריות. מכיוון שלקיחת 100% אחריות מחייבת: עשייה – עשייה – עשייה.

אותה אשה היתה צריכה ללמוד שהשותף אינו יכול להחליף אותה, ומכאן אם היתה לוקחת 100% אחריות לגבי החופש שלה, היתה דואגת להביא לה מחליף שיעבוד עם השותף.

אני מדברת על 100% אחריות, מכיוון שלעיתים נראה לנו שאם אנחנו, למשל, שני שותפים, אזי האחריות מתחלקת 50% לכל אחד. לא כך הדבר. אם אנחנו שני שותפים או עשרים – יש לכל אחד מאיתנו – 100% אחריות!! אין שום מקום להעברת אחריות על חיינו החוצה.

הדבר אומר שאם ברצונכם חיים טובים, אתם נדרשים לקחת 100% אחריות על חייכם, כלומר להיפרד מיד מ: ‘אכלו לי’, ‘לקחו לי’, ‘עשו לי’, ‘שתו לי’, ‘לא נתנו לי’, ודומיהם…. כל אלה האחרונים הם: קורבנות.

קורבנות היא ההפך מלקיחת 100% אחריות

באותו קורס קואצ’ינג, בכל פעם שאחד התלמידים היה אומר משהו בסגנון ‘עשו לי’.. היה טל רונן מגיש לו פתק קטן עליו כתוב ‘סיפורך נוגע לליבי….’ אני בעד רגישות והבנת האחר, אולם כאן אני בשיחה שלכם מול עצמכם. אתם מול עצמכם, אם אתם באמת רוצים שינוי, באמת רוצים חיים פשוט טובים – אל תהיו קורבנות, התהלכו בעולם בגב זקוף, בשקט, מתוך ידיעה עמוקה שחייכם בידכם ולא בידי אף אדם אחר*.

אין זה אומר שלא תהיו במקום שאינו מושלם עבורכם, אך אתם תהיו בו מתוך בחירה, בידיעה מלאה שזו בחירתכם ולא בתחושה שמישהו אחר גורם לכם לעשות משהו שאינכם רוצים. ההבדל מתחיל בתפיסה.

אם אתם במקום עבודה שאינו ממלא את כל צרכיכם, אם אתם ממורמרים מהשכר / מהתפקיד / מהשעות – בדקו איפה לא לקחתם 100% אחריות. בדקו האם האמת היא שאתם מעדיפים להישאר שם מאשר להתמודד עם משהו חדש. בדקו אם אתם דווקא אוהבים להיות במקום עבודה שזקוק לכם כל כך הרבה שעות, אולי יש סיבה נסתרת שבגללה אתם נשארים במקום העבודה הזה ואם כך הוא – בחרו במקום הזה במקום להיות ממורמרים עליו. כלומר האפשרות במקום לא טוב עבורכם היא או שינוי או בחירה. כל השאר: מרמור, תסכול ושות’, הם קורבנות לשמה.

100% אחריות על ה’חולשות’ שלי

לכל אחד מאיתנו בורות המועדים לנפילה פנימה, 100% אחריות על חיינו מחייבת לקיחת אחריות גם על החולשות שלנו, מחייבת לייצר לעצמנו חיים טובים אליהם לא נכניס פיתויים שלא נצליח לעמוד בהם. הדבר דומה לאי הכנסת שוקולד, עוגות ודברי מתיקה הביתה מכיוון שקשה לעמוד בפניהם ברגעי משבר. לקיחת 100% אחריות היא הבנה שבתוך החיים יש עליות וירידות, ומשום כך, אין היא מאפשרת להכניס לחיים פיתויים אשר ברגע של ירידה לא נוכל לעמוד בפניהם. הרי כשהכל טוב, אנחנו יכולים לסרב לחתיכת עוגה אם אנחנו בדיאטה, אבל אם רבנו עם בן הזוג או חווינו קושי בעבודה, פתאום הפיתוי הופך חזק מאיתנו. באותו האופן עלינו ללמוד לקחת אחריות על כל המקומות בחיינו אשר ברגעי חולשה הופכים חזקים מאיתנו.

עלינו לחקור ולהכיר את עצמנו לעומק על מנת להבין איך קורה שאנחנו ‘נופלים’ בבור שאנחנו כרנו לעצמנו?

לקיחת 100% אחריות על חיי היא להימנע מלהיכנס למקומות שלא בטוח שאוכל לצאת מהם. זה אומר שאם אתה גבר נשוי בנשואים מונוגמים ואתה יודע שיש לך חולשה לנשים מסוימות, אל תחזיק אחת כזו כמזכירתך או כ’ידידה’.

היו אחראים גם על הרגעים בהם האחריות תישמט מידכם, בכך שלא תכניסו לחייכם את הבורות אליהם תוכלו ליפול ברגעי החולשה.

100% אחריות גם על הדברים שלכאורה לא זימנתי לחיי

התודעה שלנו בנויה כשלבים. שלב מעל שלב מעל שלב. כל עליה לשלב הבא בתודעה מאפשרת לנו לראות תמונה רחבה יותר של החיים. כמו טיסה ממטוס גבוה המאפשרת לנו תמונה רחבה של המציאות. אז שימו חגורות ובואו נעלה שלב בתודעת האחריות שלנו לחיינו.

שימו לב. אני טוענת שכל דבר הקורה בחיינו אנחנו יצרנו. באשר לחזון והתכוונות אתם כבר מכירים את האפשרות שלכם ליצור לעצמכם מציאות. אולם כעת אני רוצה לדבר איתכם על המציאות שאתם יוצרים לעצמכם באופן לא מודע. כוחות הפועלים מתוכנו מושכים אנרגטית אירועים שונים לחיינו. גם אירועים שאינם טובים. משיכת אירועים אלה היא על מנת שנתפתח ונגלה בתוכנו כוחות ועוצמות חדשים. עליכם לקחת 100% אחריות על כל אירוע בחייכם. לא כאשמה (לא שאתם אשמים שהתרחש) אלא אחריות שכנראה זימנתם אירוע זה באופן לא מודע על מנת לגלות כוחות חדשים בתוככם.

צפיתי בשבוע שעבר בסרט ‘שלושת הימים הבאים’, הסרט מספר על זוג צעיר עם ילד, אשר ביום אחד מתהפכים חייהם בכך שהאשה מואשמת ברצח על לא עוול בכפה. היא נכנסת למאסר עולם ובעלה נשאר לגדל את הילד לבד ולהתמודד עם הגשת ערעורים לשחרורה. בשלב מסוים, על סף ייאוש גדול, אומר הבעל לעצמו את המשפט שעבורי עשה את כל הסרט: ‘כל מצב שהתודעה שלי יצרה, התודעה שלי גם יכולה לפתור!’ (רק בשביל זה היה שווה ללכת לסרט : )  ואכן כך הוא הדבר, עלינו לזכור זאת היטב ברגעי הקושי הכי קשים: אנחנו יצרנו אותם בתודעתנו, באופן לא מודע, על מנת שנתפתח ונחצוב מתוכנו יכולות חדשות.

בסרט מאותו הרגע שהבעל הבין זאת, הוא עושה את הלא יאומן. כדאי ללכת לראות ולקבל השראה על לקיחת 100% אחריות על חייכם גם על מצב אליו לכאורה נקלעתם שלא באשמתכם (בסרט יכול היה הבעל בקלות להיות ‘צודק’, ‘מסכן’ ו’קורבן לנסיבות’)  אך הוא בחר אחרת, גם אתם יכולים לבחור ברגע משבר: ‘לא לוותר על החופש שלכם, לא לוותר על איך שחלמתם לחיות, לא לוותר על חיים טובים!’  גם אתם יכולים לקחת 100% אחריות על רגעי משבר ומעצם לקיחת האחריות תוכלו להפוך אותם לפריצת דרך בחייכם.

שנה אזרחית חדשה החלה היום שנת 2011, השנה ה-11 במאה ה-21, התדרים עולים, האנרגיה עולה, המודעות עולה ואיתם אינסוף אפשרויות חדשות נפתחות בפנינו, יש לזוז יותר מהר לכיוון האור, לכיוון חיים פשוט טובים. שתהא שנה אזרחית מצויינת!

הצטרפו ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק: לחיצה כאן תוביל לעמוד, שם תוכלו להצטרף אלינו.

________________________________________________________________________

*אני מציינת אף אדם אחר. כן אתם יכולים לדעת שחייכם תלויים בידי שמיים, אלוהים, היקום או כל מה שאתם מאמינים, אך לא בידי אדם אחר. וגם כאשר חייכם תלויים בידי כח עליון, עדיין 100% אחריות בידיכם. הרשות תמיד נתונה. 100% אחריות אינם עומדים בסתירה ל100% אמונה, הם חיים יחד בשלום.  איך? ראו בפוסט: ‘להיצמד לאור – הדרך עלינו, התוצאות בידי שמיים’.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה