הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

‘ואהבת לרעך כמוך’ אומר שהמחוייבות לחיים טובים שלי כוללת בתוכה מחוייבות שלאחר יהיה טוב, כשאני פועל ממקום של טוב לאחר, אני מרגיש תמיד יחד, אני בו זמנית עושה טוב לאחר ומנטרל את תחושת הבדידות שלי, כשאכפת לי מהאחר כפי שאכפת לי מעצמי אני חווה תחושה חזקה מאד של אהבה ממלאת, של אחדות, יש הרבה מאד אור בביחד, זה אחד היישומים המאד לא פשוטים, אבל בתוכו אנו גדלים, מרחיבים את ליבנו, להכיל את השונה האחר, לקבל ולאהוב ללא תנאי, ואין זה אומר שאנו אמורים לקבל התנהגויות לא הולמות כלפינו, שם בא הגבול העוזר לשמור על אורנו ממי שעדיין לא נכנס ל’חוזה הביחד’, ממי שעדיין פועל כאילו הוא לבד בעולם ושומר על עצמו, ותוך שכך אינו שם לב שפוגע בסביבתו.

03/10/2010

אחד הצרכים הכי עמוקים של כל אחד ואחת מאיתנו היא לחוש שאנחנו לא לבד, תחושת בדידות היא חושך מאד גדול ששואב לתוכו הרבה מהאור שהשגנו בדברים אחרים. האמת היא שאנחנו לא לבד.

הלבד הוא אשליה, אשליה שקשה מאד להיפטר ממנה, לעיתים ה’אנושיות’ של האחרים נתפסת אצלנו כנגדנו, ומחזקת את תחושת הלבד שלנו. על מנת להישאר באור, אנחנו חייבים לנטרל את אשליית הלבד, והדרך הטובה ביותר שאני מכירה היא לפעול מתפיסה של יחד, “ואהבת לרעך כמוך” זה לא ביטוי, זו הלכה למעשה. (ובכלל כל תורת ההיצמדות לאור היא תורת מעשים!)

‘ואהבת לרעך כמוך’ אומר שהמחוייבות לחיים טובים שלי כוללת בתוכה מחוייבות שלאחר יהיה טוב, כשאני פועל ממקום של טוב לאחר, אני מרגיש תמיד יחד, אני בו זמנית עושה טוב לאחר ומנטרל את תחושת הבדידות שלי, כשאכפת לי מהאחר כפי שאכפת לי מעצמי אני חווה תחושה חזקה מאד של אהבה ממלאת, של אחדות, יש הרבה מאד אור בביחד, זה אחד היישומים המאד לא פשוטים, אבל בתוכו אנו גדלים, מרחיבים את ליבנו, להכיל את השונה האחר, לקבל ולאהוב ללא תנאי, ואין זה אומר שאנו אמורים לקבל התנהגויות לא הולמות כלפינו, שם בא הגבול העוזר לשמור על אורנו ממי שעדיין לא נכנס ל’חוזה הביחד’, ממי שעדיין פועל כאילו הוא לבד בעולם ושומר על עצמו, ותוך שכך אינו שם לב שפוגע בסביבתו.

יחד עם זאת כאנשים המחוייבים להיצמד לאור, יש עלינו גם תפקיד של מנהיגים, שמביאים אור לסביבתם וזאת באמצעות השראה. “בהיותם השראה לסביבתם, בהתנהגותם, בשקט שלהם, בשמחה שלהם, בעשייה שלהם, הם הופכים לתזכורת מהלכת לסביבה שאפשר לחיות אחרת”. ומתוך שכך, כמנהיגים, עלינו להרחיב את יכולות החמלה שלנו ולאפשר לאנשים לחוות דרכינו חוויות מתקנות שיזכירו להם שהם לא לבד.

יש לזכור תמיד כי התנהגויות של האחר הפוגעות בנו, באות מחולשה שלו, מההיסטוריה והעבר שלו, מחוסר האמון ומפגיעות שהוא חווה מ’האחרים שלו’. אם לא נרים את הכפפה לחיים אחרים, הם לא יקרו מעצמם. אנחנו נדרשים לקחת כאן כיוון ביחד. כיוון לאור קולקטיבי שהוא הכרחי על מנת להעצים את האור שלי. ‘חוזה הביחד’ כולל ידיעה עמוקה שכל ההתפתחות שלנו נעשית בתוך היחד, ואינה מספיקה אם היא בינך לבין עצמך לבד, כל החיצוני לנו הם מראות המאפשרות לנו שיקוף ושדה לעוד התפתחות, שתביא עמה עוד אור.

מדובר פה במחוייבות מאד גבוהה, במחוייבות גם לאור של האחר, הדבר קשה עוד יותר, כי עדיין לא ממש למדנו לשמר את אורנו שלנו, ואנו נדרשים מיד ותוך כדי לתרגל וליישם גם שמירה על אורו של האחר.

אני והאחר אחד הם

רוצים להיצמד לאור? רוצים עוד טוב בחייכם?, עשו טוב לאחרים, שמרו על האור של האחרים, אולי נשמע כמו קלישאה שגורה, אולם אנחנו חיים בתוך סביבה תחרותית שמבלי לשים לב, לעיתים אנו מעלים את ערכנו, פשוט ע”י הורדת ערך האחר, וכך בטעות אנו חושבים שנוכל להגדיל את אורנו ע”י כיבוי האחר, עד כאן, הכל ידוע ומוכר, אולם אם נרד לעומק ונבין מה מכבה את אורו של האחר, נבחין שיש אינסוף מעשים, שגוזלים אנרגיה, שפוגעים, שנעשים בחוסר רגישות משווע, שאם היו נעשים לנו, אורנו היה כבה ולו גם במעט, לחתוך מישהו בכביש – מוריד את אורו, בודאי לרכל ולומר דברים מאחורי גבו.

כשאני ב’חושך’ במקום נמוך ולא טוב, אני נדרש להישמר לא להדביק את האחרים, אני נדרש לא לשאוב מהאחרים יותר ממה שיש להם לתת לי, המשחק על הגבול הדק בין היכולת לקבל תמיכה, אהבה, פרגון לבין שאיבת אנרגיה ואור מהאחר. זה מה שנקרא: רקמה אנושית אחת. רקמה עדינה של אנשים המכוונים יחד להביא יותר אור לעצמם, לחייהם ולעולמם. אחדות. אנחנו אחד, כולנו על אהובנו, על אויבנו ועל כל מי שביניהם, הדבר חשוב מאד לשמירה על הטוב האישי שלי, הטוב שלי, האור שבתוכי לא יכול להתקיים אם אינני מאיר את האחר, אם אינני עושה טוב לאחר, הדבר עובד באופן אנרגטי, כך שמעשה שאני עושה ופוגע באחר, בסופו של דבר גורם לי תחושה לא טובה ולעיתים אף תוצאות גרועות בחיי. אפילו מחשבות שליליות על האחר בראשונו מעבירות תדר שמוריד את האור שלו.

אנחנו נדרשים לקחת אחריות על כל מעשה ועל כל מחשבה!

שוב חזרנו לדרישה לערנות מלאה, ערנות להשפעה של מעשינו ושל מחשבותינו על האחר. הדבר המדהים הוא שכאשר אני מוריד את אורו של האחר, מיד גם האור שלי יורד, כשאני פוגע בטוב של האחר – משמע אני פוגע גם בטוב שלי. ואני חוזר לחוויה של בדידות שמכניסה הרבה חושך לחיי. את הנוסחא הזו אנחנו חייבים לשנן ולהפנים בתורת ההיצמדות לאור, אלה חוקי המשחק החדשים. מי שעד היום היה רגיל לחשוב שאם יש משהו לאחר הוא על חשבונו, או שנשארו לו פחות אפשרויות, חייב לשנות את צורת חשיבתו ולהבין שההפך הוא הנכון, ככל שאני מעלה את אורו של האחר כך גם האור שלי עולה. ניסיתי לקחת משהו ממישהו אחר (וכאן כוונתי לא רק לחומר אלא לגזל של רוח, גזל של מחמאה, גזל של יצירה, גזל של מקום-מרחב, גזל של חברים, גזל של בן זוג, ועוד… – כל אותם דברים השייכים לאחר ואני חושק בהם – לוקח אותם ומספח אלי. לדוגמא: ציטוט של דבר מה שהאחר אמר שמבלי להזכיר את שמו) כל אלה מורידים את האור וחוסמים את הטוב מחיי וגם אם היו במחשבה בלבד (לחמוד) ולא בוצעו.

כל חשיבה בדרגה נמוכה של חוסר – אוטומטית מורידה את האור שלי, כל חשיבה בדרגה גבוהה של שפע – אוטומטית מעלה את האור שלי.

כל חשיבה ממקום של יחד מכניסה אור גדול לחיי.

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה