הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

גדלנו להיות דור מבולבל כל כך, מתוך ניסיון לא להיות נוקשים כמו הדורות הקודמים (שהצליפו בחגורות), הפכנו למבולבלים, חסרי יכולת לשים גבולות ואפילו חסרי הבנה איזה גבולות יש לשים ומתי.

17/09/2011

למי שבינינו שקיבלו את התפקיד הגדול הזה ‘להיות הורה’, ולא תמיד ממש יודע ‘מה זה אומר’, אני מגישה השבוע את השקפת עולמי הפרטית על: להיות הורה.

הפוסט הזה הוא ה-50 ב’להיצמד לאור’ (נותרו עוד 2 מלבדו לסיום שנה של כתיבתי אליכם).

בלהיצמד לאור, אנו עובדים על ערנות, בכדי שנוכל לבחור איך אנו רוצים שחיינו יראו. היום נדבר על ערנות לתפקידנו כהורים.

הורה = מורה דרך

אני מאמינה כי באנו לעולם הזה לעשות דרך, דרך של התפתחות ותיקון. אני מאמינה שבחרנו להיוולד להורים אשר האינטראקציה עמם תחצוב מאיתנו יכולות והתפתחות משמעותית.

כך גם ילדינו בחרו אותנו, בחרו להיוולד לנו, בחרו לעשות באמצעותנו את ההתפתחות והתיקון שהגיעו לעשות.

כמורה דרך, עלינו להיות אוהבים, חמים ומקבלים את ילדינו ובו זמנית מאפשרים להם קרקע לצמיחה אישית.

בואו נדבר על ‘תיקון’?

תיקון, מן הסתם, אומר שאנחנו לא מושלמים, שיש לנו במה להשתדרג.

וואוו – האם אתם מאמינים שילדיכם אינם מושלמים?!? לוקח זמן להבין כי התינוק המדהים והיפה שנולד מתוכנו אינו מושלם (שלא נדבר על כמה זמן לוקח לנו להבין שגם אנחנו לא ממש מושלמים… אבל את זה נשאיר לשיחה אחרת אותה תוכלו לקרוא ב: ‘להיצמד לאור – מחול הדפוסים’, ‘להיצמד לאור – הגמילה מהחושך’ ועוד…)

בדיוק כמו שלנו יש צדדים טובים וצדדים פחות נעימים, מה שנקרא: ‘יצר טוב’ ו’יצר רע’, כך גם לילדנו יש צדדים מדהימים וצדדים שעליהם הם צריכים לעבוד על מנת להיות בני אדם טובים יותר. אלו הצדדים אותם עליהם ללמוד לנצח.

ההבנה הזו מביאה להבנת תפקידנו כהורים. עלינו מוטלת האחריות להדריך את ילדינו עד שיהפכו לבוגרים.

מה זה להדריך?

איני מדברת על הדרכה של ‘איך לעבור את הכביש’ וכד’.. אני מדברת על היות ההורה – מורה לדרך ההתפתחות של הילד.

אני רואה יותר ויותר הורים אשר עומדים חסרי אונים אל מול ילדיהם. אני רואה ילדים בני 3 המנהלים את הבית כולו !  איך? אם הם לא מקבלים כל מה שהם רוצים הם צורחים, נשכבים על הרצפה, רוקעים ברגליים, מציקים לאחיהם ומה לא. אני רואה ילדים בני 8 השולטים בהוריהם ביד רמה ! הם עושים זאת כבר בדרכים מתוחכמות יותר, הם מנצלים את רגשות האשם של ההורים, כל הורה ורגשות האשם שלו, שהוא לא מספיק בבית, שהוא לא מספיק רגיש, שהוא לא הורה מספיק טוב… הילדים חשים את רגשות האשם ורוכבים עליהם כדי להשיג את כל מבוקשם.

ילד בן 3, יכול להחליט איזו חולצה בא לו ללבוש, אך כאשר נותנים לילד בן 3 להחליט לגבי דברים עליהם המבוגרים צריכים להחליט, הוא מקבל מסר כי אין לו על מי לסמוך, הוא מבין כי הוא זה שצריך להחליט, והרי הוא לא באמת יודע איך נכון לנהוג, מכאן הוא מקבל תחושה שהעולם אינו מקום בטוח ויציב.

דוגמא אמיתית ששמעתי, ילדה בת 3 הוזמנה למסיבת יומולדת של חברתה, היא הגיעה למסיבה, נהנתה מאד ושיחררה את אמה, לאחר כחצי שעה מתקשרים מיום ההולדת לאם שילדתה מבקשת שתבוא לקחת אותה הביתה, האם מגיעה בריצה ולוקחת את הילדה הביתה, כאשר הן מגיעות הביתה אומרת הילדה לאם שהיא כן רוצה להיות ביום ההולדת, האם חוזרת איתה שוב למסיבה…   נשמע מוזר. חישבו כמה פעמים מצאתם עצמכם מבולבלים ומחוסר ידיעה מה נכון לעשות נתתם לילדכם לקבל החלטה.

למה הדבר דומה? חישבו עליכם כעל חייל בפלוגה באזור לא מוכר ולא ידוע, בסיטואציה אותה לא חוויתם מעולם, עכשיו תארו לעצמכם שעומד מולכם מפקד, אשר במקום להוביל אתכם, נותן לכם להוביל אותו, אתם תחליטו אם נכנסים למבנה נטוש או לא, אתם תיכנסו ואז אם תגלו שחשוך ומפחיד, תחליטו אם יוצאים או לא, כשתצאו אולי תבינו שבחוץ עוד יותר מפחיד ותחליטו להכנס שוב, חישבו כעת, איזו תחושה היתה מלווה אתכם? האם הייתם חשים בטוחים?  סביר להניח כי הייתם חשים מאד לא בטוח וזאת משתי סיבות, ראשית אתם באזור לא ידוע ובסיטואציה לא מוכרת, שנית גם המפקד שאמור להוביל אתכם אינו יודע מה נכון לעשות והוא עושה מה שאתם אומרים, ואתם – הרי יודעים אתם שאינכם יודעים מה נכון…..  עבור ילד בן 3 וגם עבור ילד בן 8 ו-10, יש סיטואציות רבות שהנן חדשות, יש אזורים רבים שהנם לא מוכרים ושאינם יודעים כיצד יש לפעול בהם. כאן נכנס תפקידנו כהורים-מדריכים.

התנהגות כזו של הורים שנותנים לילד להחליט והחושבים שהדבר מקנה לו תחושת בגרות ומסוגלות, אינם ערים לעובדה כי הדבר מקנה לו חוסר בטחון והעדר תחושת יציבות ש’יש על מי לסמוך’.

זוג חברים שלי הינם הורים לילד בן 8, הילד החליט שאינו אוהב לצאת לטיולים בשטח, בשל כל לא יצאה המשפחה לטיולים ולילד לא התאפשר אפילו להתנסות וללמוד את חוויית הטיולים בשטח. עד, עד אשר החליטו ההורים לקבל החלטה ולבצעה למרות אי הסכמתו של הילד, ואתם יודעים מה קרה? הילד נהנה כל כך מהטיול וחזר הביתה בתחושת ניצחון, נראה שניצח את הפחד מהלא נודע.

עוד דבר המערער את תחושת היציבות לילדים הוא חילוקי דעות בין ההורים לגבי התנהלות עם הילד. לעיתים המסר של יציבות וידיעה מה נכון עבורו חשובה הרבה יותר מההחלטה הספציפית עצמה, חישבו על זה..

איזה בלבול!!!

גדלנו להיות דור מבולבל כל כך, מתוך ניסיון לא להיות נוקשים כמו הדורות הקודמים (שהצליפו בחגורות), הפכנו למבולבלים, חסרי יכולת לשים גבולות ואפילו חסרי הבנה איזה גבולות יש לשים ומתי.

גבולות = יציבות = בטחון.

העדר גבולות = העדר יציבות = חוסר בטחון.

עלינו כהורים לשים גבול ליצר של הילדים, מה זה ‘יצר’? יצר הוא דחף, יצר זה לעשות מה ש’בא לי’, או לא לעשות מה ש’לא בא לי’.

אתם יודעים מה קורה למבוגר שעושה בחייו רק מה ש’בא לו’? אתם יודעים מה קורה למבוגר שלא עושה מה ש’לא בא לו’? אם בעבודתו הוא עושה רק מה ש’בא לו’ – סביר להניח שהתוצאה של כך תהיה: פיטורין. אם בנישואין הוא לא עושה מה ש’לא בא לו’ סביר להניח שהתוצאה של כך תהיה: גירושין. אם בכספים הוא נוהג רק איך ש’בא לו’ ייתכן שהתוצאה של כך תהיה: סגירת אשראי, עיקולים ועוד…

איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו

חשבתם שזהו סתם פתגם? לא זוהי העבודה כולה פה בעולם הזה, עבודה של התעלות ועשייה מעבר לדחף, מעבר ליצר, מעבר למה ש’בא לי’ או ‘לא בא לי’, מעבר למה שנוח לי……

תפקידנו כהורים בחינוך ילדינו הוא להיות התוצאה של מעשיהם. כאשר הם פועלים ממקום טוב עלינו לחזק את התנהגותם, לתת לה הכרה בקול רם, לתת להם תוצאה שמראה שהטוב משתלם. כאשר הם פועלים לפי דחף בלבד, לפי מה ש’בא להם’ או ‘לא בא להם’ מבלי להתחשב בסביבה – עלינו להיות התוצאה הלא נעימה למעשיהם..

עדיף שילד יקבל תוצאה לא נעימה שלכם כאשר הוא ילד מאשר שיגדל ויקבל את התוצאה הלא נעימה מהחיים עצמם.

לדוגמא, נניח שילדיכם מעליב או נוהג לא יפה בחבריו שבאים להתארח אצלו, בגיל הצעיר יתכן שילדים מחליקים ומעבירים את הדברים, אם ימשיך לנהוג כך יהיו לכך תוצאות לא נעימות בחייו כבוגר, אם אתם תהיו ‘התוצאה’ עבורו תחסכו ממנו סבל רב בעתיד, תוצאה יכולה להיות לא להרשות לו להזמין חברים במשך שבוע. שימו לב, זו התוצאה שממילא יכולה להתרחש בחייו אם ינהג כך, אלא שבגיל הצעיר היא לא נראית לעין אלא אם אתם תביאו אותה לחייו.

דוגמא נוספת, ילד שמשקר באופן קבוע, אולי הוא אפילו לא ממש משקר, אלא ממציא סיפורים דמיוניים, עם הזמן הוא עצמו יוכל להתבלבל מה קרה באמת ומה בדמיון, כמבוגר המציאות תתפח על פניו אם לא יבחין בין דמיון למציאות, כהורים אתם יכולים לומר לו בעדינות כאשר הוא מספר סיפורים “זה בדמיון, זה לא באמת קרה, נכון?”. אם ילד משקר לכם, חשוב מאד שידע שהאחרים יודעים שהוא משקר. אתם צריכים להציב את עובדת השקר מול עיניו ולא לתת לזה לעבור ולא להחליק את הדברים.

כשבני היה בן 6, שאלתי אותו ערב אחד אם הוא התרחץ, הוא ענה שכן, לי היה ברור שזה לא קרה. אמרתי לו, טוב אני אלך לבדוק אם המגבת רטובה, הוא רץ למקלחת לפני וכשהגעתי ראיתי אותו מרטיב אותה מתחת לברז….. הזדעזעתי לגלות ש-הבן שלי (!!)  יכול לשקר ולתחמן כך!! העובדה שבאתי לבדוק את המגבת, שראיתי אותו מרטיב אותה, העובדה שהשקר שלו התגלה ונחשף היתה תוצאה חשובה כדי שידע שאי אפשר לשקר מבלי שידעו. אל תחסכו מילדיכם את הבושה בחשיפת היותו משקר / גונב / ועוד..

הילד הזה העביר אותי עוד כמה שעורי התעוררות. התעוררות מהעובדה ש’ילדי מושלמים’…  כשהוא גנב מהסופר חוברת מבלי לשלם, התוצאה שנתתי לו היתה להכנס חזרה לסופר ולהשיבה למקומה ולכתוב במחברת ‘אסור לגנוב’ מספר פעמים. זה לא פשוט עבור ילדים להתמודד עם תוצאות אבל זה מחיר קטן מאד לעומת המחיר שישלם כהיותו מבוגר שלוקח דברים שאינם שלו.

עוד דוגמא, עברתי לגור עם זוגתי וילדיה. היא סיפרה לי שבנה לא שומע פעמים רבות את דבריה והיא צריכה לחזור שוב ושוב על הנאמר. בוקר אחד לאחר ארוחת הבוקר ביקשתי מכל הילדים להוריד את הצלחות שלהם מהשולחן, בנה של זוגתי רץ לטלוויזיה מבלי להוריד את הצלחת שלו. ביקשתי שוב שיוריד את הצלחת . שום תגובה. הגעתי לסלון וכיביתי את הטלוויזיה. “מה את עושה?!?” שאל בתדהמה. השבתי לו: ביקשתי משהו ולא התיחסת לדברי. “מה ביקשת?” שאל. עניתי: אמרתי כבר ואני לא אחזור על זה שוב. (זו היתה בדיקתי האם הילד אכן לא שומע כפי שזוגתי טוענת) הוא קם ניגש לשולחן והוריד את הצלחת שלו. (בדיקת השמיעה עברה בהצלחה : ). כעת אמרתי לו שאני לא אוהבת להגיד משהו כמה פעמים ושאנחנו לא נדליק את הטלוויזיה בשעה הקרובה, הראתי לו מה השעה, שמתי התראה לעוד שעה, אז אמרתי, תוכל לצפות בטלוויזיה. למי שהתוצאה נשמעת נוראית, חישבו מה תהיה התוצאה אם ינהג כך כמבוגר מול אשתו… נכון גם לי יכול היה להיות הרבה יותר קל להוריד את הצלחת במקומו, אני מאמינה שההתעקשות על הילד זו אהבה.

באופן כללי איני ממליצה לכם כהורים לחזור שוב ושוב על דבריכם. המסר שאתם מעבירים הוא שאתם בעצמכם אינכם מאמינים שהילד יבצע את אשר אמרתם.

ערנות

שימו לב שכילדים סביבת החיים מאד פשוטה, אך גם בתוכה ניתן לזהות חוסר כבוד לזולת, חוסר התחשבות באחר, מניפולציות ועוד…

ראיתי ילדים אשר מקללים את חבריהם שבאים אליהם להתארח וההורים אינם עושים דבר מלבד לנסות להסביר להם שזה לא יפה.

הסברים אינם מספיקים.

ילדים לא יכולים ללמוד מהסברים, הם לומדים ממעשים. ראשית הם לומדים רבות מכם, מההשראה שאתם מהווים עבורם, מהדוגמא האישית שלכם. שנית הם לומדים מתוצאות שאתם תתנו למעשיהם.

עונשים?

גם בחיים איני מאמינה שיש עונשים. מה שיש זה תוצאות. לדוגמא אדם שאינו מכבד את אשתו – אשתו תעזוב אותו – זה לא עונש, זו תוצאה של מעשיו. ואם חכם הוא, באשה הבאה ינהג כבר אחרת.

כאשר ילד נוהג לא יפה עליכם לתת לו את התוצאה על מנת שילמד לנהוג אחרת. על מנת שילמד מגיל צעיר ולא ישלם מחירים כבדים בחייו כבוגר.

הכוונה

באיזה עולם הייתם חולמים לחיות? דמיינו לכם עולם מושלם? מה היה בו? איך היו מתנהגים בו האנשים? חנכו את ילדיכם להיות ילד מהעולם הזה.

מכירים את המצב בו ילדים לא אומרים שלום כשהם מגיעים או כשהם הולכים? מכירים מצב בו ילד אינו מכבד את האחרים, או אינו מרשה לאחרים לשחק במשחקים שלו? מכירים מצב בו ילדים מחרימים ילדים אחרים בכיתתם? מכירים מצב בו ילדים צוחקים על חולשות ילד אחר? מכירים מצב בו ילדים מתעללים ומציקים לילדים אחרים? האם הייתם רוצים לחיות בעולם של מבוגרים כאלה? אם לא – תפעלו כדי שילדיכם ינהג אחרת. אל תעריצו את ילדיכם בעיניים עצומות, היו ערניים גם לתיקונים שילדיכם צריכים לעשות ותנו להם הכוונה מלאה כיצד יש לנהוג בן אדם לרעהו.

השראה

יש כל כך הרבה מה לכתוב על הורות, לא אוכל לכתוב כאן הכל. בכל זאת אסיים בהיותנו ‘השראה’ לילדינו.

מכירים את ההורים שלא העיזו ללכת על החלומות שלהם ובכל זאת בוחרים להטיף לילדים ש’הכל אפשרי’.

פגשתי אמא אשר חולקת חייה עם בת זוג, הילדים יודעים כמובן, אך מול רוב האנשים היא עדיין בארון, היא הסבירה לי שהיא מגדלת את הילדים שלה לחופש מלא, שהם ידעו תמיד שהם יכולים להיות מי שהם וכד’….

עניתי לאותה אם, כי הילדים לא לומדים מהסברים וסיפורים, הם לומדים ממה שהם רואים וחווים. החוויה שאמא שלהם מתביישת במי שהיא, חזקה הרבה יותר ומוטבעת בהם הרבה יותר מההסברים.

בדקו איזו מורשת אתם רוצים להעביר לילדיכם והיו אתם הדוגמא החיה לכך.

אז מה היה לנו?

להיות הורים, לאהוב, לחבק, לקבל. להיות מורי דרך, להכיר בעובדה שילדינו לא מושלמים, להדריך ולכוון אותם, להציב להם גבולות, לעזור להם להתגבר על ה’יצר’, לתת ‘תוצאות’ למעשיהם, להוות השראה עבורם.

הרבה עבודה – להיות הורה.

אכן. התפתחות רבה מאד שלנו נעשית תוך כדי היותנו הורים. למעננו ולמען הדורות הבאים.

לעולם טוב יותר.

___________________________________________________________________________________________________________________

שיעורי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע

השבוע מתקיימים שני מפגשים חגיגיים לכבוד השנה החדש

ביום ג’ בקריית טבעון – ‘להיצמד לאור – הסוף הספק’

ביום ד’ בתל אביב – ‘להיצמד לאור – חוכמת הבחירה’

השיעורים מתקיימים בין השעות 21:00-22:30.

מתארגנת פתיחת קבוצה נוספת בת”א אחה”צ

התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ש”ח למפגש. 

לפרטים נוספים – פנו אלי: [email protected]

להצטרפות ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק ליחצו כאן

___________________________________________________________________________________________________________________

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה