הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

יש משהו בקילומטר האחרון, שלמרות שעד שעשינו את כל הדרך, ואנחנו כבר ממש מריחים את הסוף, הוא הקשה מכל!! פריצת דרך היא כל דבר אשר מצד אחד אינכם יודעים איך תוכלו לבצעו, ומצד שני שמתם לכם אותו כיעד ברור. פריצת דרך הינה אבן דרך, החיים אחריה כבר לא יהיו כפי שהיו לפני כן. פריצת דרך היא כמו טיפוס על הר גבוה מאד, היא כמו הגעה למקום בו מעולם לא הייתם. למרות הדרך הארוכה והמאד לא פשוטה, יש משהו בקילומטר האחרון שהוא כמו סינון סופי, מי להצלחה ומי לא, מי יכנס ל’ארץ המובטחת’ ומי לא.

27/08/2011

חוזרת לכתוב לכם לאחר שלושה שבועות של חופשה, חופשה מהחיבור הזה כאן לעצמי ואליכם, החלטתי לשוחח אתכם השבוע על הקילומטר האחרון בפריצת דרך בחיים.

קצת בגלל שאני בדיוק נמצאת בקילומטר האחרון של הכתיבה הזו פה אתכם, אשר ביום כיפור המתקרב ובא אסגור שנת כתיבה של שיעורי להיצמד לאור שיהפכו לספר. הרבה מאד בזכות כל התגובות והפידבקים לפוסטים שפירסמתי כאן שבוע לאחר שבוע.

יש משהו בקילומטר האחרון, שלמרות שעד שעשינו את כל הדרך, ואנחנו כבר ממש מריחים את הסוף, הוא הקשה מכל!!

עוד השראה לכתיבתי הזו אליכם קיבלתי מלימור דהאן, שמראיינת אותי מידי פעם ב‘משקפת’, שם באחת התוכניות הזכירה לימור את ‘המרגלים’ שנשלחו לתור את ארץ ישראל, ממש לפני הכניסה אליה, לאחר 40 שנה במדבר.

המרגלים

בני ישראל הלכו 40 שנה במדבר, 40 שנה!!! ואז כאשר כבר ממש הגיעו לפתח הארץ, נשלחו 12 המרגלים, (אחד מכל שבט) לבדוק אם הארץ ‘טובה או רעה’, כשחזרו המרגלים דיווחו 10 מהם כי הארץ טובה אך היושבים בה חזקים. ‘לא נוכל לגבור עליהם’ אמרו. רק שניים מבין המרגלים דיווחו אחרת, נוכל לגבור עליהם אמרו כלב בן יפנה ויהושע בן נון. בני ישראל בחרו להאמין לעשרת המרגלים, הם נבהלו מאד וביקשו לחזור חזרה למצריים! זאת ועוד בני ישראל ביקשו לרגום באבנים את כלב ויהושע שדיווחו כי ניתן להכנס ל’ארץ המובטחת’.

מהי ה’ארץ המובטחת’ שלכם?

זוגיות עליה תמיד חלמתם? משרה מיוחלת? משקל מיוחל? ילדים? בית? משפחה? להקים עסק עצמאי? אין סוף דברים יכולים לייצג עבורכם את ‘הארץ המובטחת’ בכל שלב ושלב בחיים.

אמנם הדרך ל’ארץ המובטחת’ הינה ארוכה ורבה, 40 שנה במדבר או 4 שנים לימודי תואר, 10 שנות הכרויות עד לחתונה, שנים של הכנה עצמית לקראת יציאה לעצמאות, שנה של ספורט ודיאטה עד להגעה למשקל המיוחל ועוד ועוד…

ולמרות הדרך הארוכה והמאד לא פשוטה, יש משהו בקילומטר האחרון שהוא כמו סינון סופי, מי להצלחה ומי לא, מי יכנס ל’ארץ המובטחת’ ומי לא.

10 המרגלים וכן כל דור המדבר אשר האמין להם וביקש לחזור חזרה למצריים, אכן לא נכנסו לארץ ישראל. הסיפור מספר שהם מתו במדבר ורק הדור שאחריהם זכה להיכנס יחד עם כלב בן יפנה ויהושע בן נון.

סיפור של תודעה

סיפור המרגלים הוא סיפור של תודעה. מי שלא מאמין כי יוכל להגיע לחלום – אכן לא יגיע. מי שמאמין ויעשה – יגשים. חלומו יהפך למציאות חייו. כך בדיוק זה עובד.

לפני מספר שנים, במהלך קורס קואוצינג, הלכתי לטיפוס על קיר בספורטק. עמדתי מתחת לקיר הגבוה, נראה מאיים, שאלתי את עצמי עד לאן אוכל לטפס, האמת – לא ראיתי את עצמי מסיימת את הקיר עד הסוף – וכך היה.

את הגבול ליכולות שלנו – אנו קובעים ואנו מציבים. התודעה שלנו הופכת למציאות.

לכן חשוב כל כך להרחיב את תודעתנו לעוד ועוד אפשרויות טובות בחיינו.

מה זה פריצת דרך?

פריצת דרך היא כל דבר אשר מצד אחד אינכם יודעים איך תוכלו לבצעו, ומצד שני שמתם לכם אותו כיעד ברור. פריצת דרך הינה אבן דרך, החיים אחריה כבר לא יהיו כפי שהיו לפני כן.

אני כותבת ‘כל דבר’ מכיוון שלעיתים יש דברים אשר לאחד הינם פשוטים ויומיומיים ולאחר הינם בבחינת ‘פריצת דרך’.

לדוגמא יש אנשים אשר מקימים מיזמים עסקיים כדרך טבע, עבור אחרים הקמת מיזם עסקי היא פריצת דרך, אשר אין להם מושג כיצד יבצעו אותו. או יש אנשים אשר עבורם לשמור על תזונה בריאה ונכונה זו פריצת דרך ועבור אחרים זה עניין שבשגרה….

רק אתם יכולים להחליט מהי פריצת דרך עבורכם. רק אתם יודעים מהו הדבר אשר אחריו חייכם כבר לא יהיו כפי שהיו לפניכן.

פריצת דרך היא כמו טיפוס על הר גבוה מאד, היא כמו הגעה למקום בו מעולם לא הייתם.

אז מה קורה שם בקילומטר האחרון?

אם אנחנו בטיפוס על הר מאד גבוה, אזי הקילומטר האחרון הוא תלול מאד!

בקילומטר האחרון יש לדווש ולדווש קדימה קדימה קדימה!

אין אפשרות להסתכל לאחור! יותר מכך, בקילומטר האחרון אסור לעצור! אסור להפסיק לדווש!

כל עצירה בשיפוע התלול הזה תהיה הידרדרות חזקה מאד לאחור!

שימו לב, קחו את המטפורה של ההר לפריצת הדרך בחייכם, אם אתם לפני פריצת דרך בקריירה, דעו כי אל לכם לעצור. עצירה תהיה נפילה חזקה למטה והיא יכולה לבוא בדמות מבחנים לא פשוטים. למשל, אדם  שרוצה להקים עסק חדש, אשר כבר עשה רבות למען הקמת העסק והגיע לקילומטר האחרון, להפסיק לדווש עבורו יהיה להפסיק לשווק, להפסיק לתאם פגישות, להפסיק לייצר מוצרים חדשים וכד’.

הפיתויים לחזור אחורה

תמיד בקילומטר האחרון יהיו פיתויים אינסופיים שיקראו לכם לשוב למצריים, לשוב לאחור, לבטל את החלום, לשוב ל’מוכר’ וה’נוח’….

לאחרונה עברתי דירה, אחרי 21 שנים באותו הבית, זו בהחלט היתה פריצת דרך עבורי, מרגע שחתמתי על הסכם הבית החדש, נכנסתי להילוך של ‘פריצת דרך’, עבורי זו היתה ועדיין פריצת דרך.

כמי שמכירה התנהלות של פריצת דרך, ידעתי למה לצפות.

ראשית הפחדים ניסו לגרום לי לסגת בכל דרך אפשרית מפחדים בחלומות ועד לסיבות הגיוניות ביותר… והסיבה ההגיונית מכל: כסף… המציאות החלה מהתלת בי, לרגע המהלך נראה נכון וברגע שאחריו כל הסיבות ל’למה לא לעשות’ מופיעות. מכירים???  תזכרו זאת ברגע האמת: לא להאמין למרגלים!!!

זאת ועוד, לא די בפחדים ובטלטלות, הגיעו גם המבחנים, אשר זימנו לי על מגש של כסף, אפשרות לבטל את העסקה ולחזור בי משדרוג הבית. אם לא הייתי מכירה את ההתנהלות של ‘פריצת דרך’, הייתי חושבת שזהו רמז ש’צריך לבטל את העסקה’. שימו לב! אם החלטתם על מהלך של פריצת דרך, לכו על המהלך עד הסוף! אין פרסות ואין חזרות אחורה, הדרך היחידה האפשרית היא: קדימה. קדימה. קדימה.

פריצת דרך דורשת אנרגיה רבה

דאגו למאגרי האנרגיה שלכם בזמן פריצת דרך. הפנו את כל האנרגיה לטיפוס במעלה ההר. שימו לב לדברים אשר מסיחים את תשומת לבכם מהמטרה והיעד אשר אמור להיות מושג ברגעים אלו, ברגעי הקילומטר האחרון.

מי שלומד כאן ב’להיצמד לאור’ יודע כי אני מאמינה מאד בעצירות במהלך היומיום, בסבלנות בדרך ליעדים, בגמישות והקשבה לזרימת החיים, ובכל זאת יחד עם כל אלה, יש משהו אחר בקילומטר האחרון עליו אני מדברת אתכם השבוע.

הקילומטר האחרון הוא כמו סוף מרתון ארוך, חישבו למשל על עבודה רבת שנים שעשיתם על עצמכם בהתפתחות מסוימת. לדוגמא טיפול פסיכולוגי בזיכרונות העבר שלכם, על מנת לייצר לעצמכם זוגיות בריאה, חישבו שלאחר עבודה רבה, הכרתם מישהו שממש עושה לכם את זה, שאיתו הרגשתם שתוכלו להגיע ל’ארץ המובטחת’, נניח שהתחלתם לצאת, להכיר, להתקרב…. הרגשתם שאתם עושים פריצת דרך בחייכם, שאתם מצליחים לבנות זוגיות אחרת, חדשה, דעו שבקילומטר האחרון יחכו לכם פיתויים רבים לחזור אחורה, פיתויים רבים לחשוב ש’זה לא זה’ או ‘כבר יותר טוב לבד’….

קחו את הדוגמא הזו לכל פריצת דרך אחרת בחייכם. נניח שאתם בדיאטה רצינית, החלטתם להשיל 20 קילוגרמים!!  עשיתם כבר כמעט את כל הדרך, שנה של שמירה ופעילות גופנית, 18 קילוגרמים כבר מאחוריכם, ואז בקילומטר האחרון, מגיעים כל הפיתויים, שורה של אירועי יומולדת, חתונות, בר מצוות, חגים ואינסוף פיתויים של אוכל ממש טעים… וש’לא נעים לא לאכול’… תתחילו לעלות חזרה במשקל, ואתם יודעים איך זה, כל חתיכת עוגה מושכת אליה חתיכות נוספות…. היזהרו!!! זו החזרה מצריימה!

לקילומטר האחרון דרושים משאבי אנרגיה רבים, כוחות פיזיים וכוחות נפש רבים. לעמוד אל מול הפחדים, לעמוד אל מול הפיתויים, לעמוד אל מול המבחנים, כוחות להמשיך לדווש קדימה בתוך הקשיים הכי גדולים ועוד לאחר שכבר עשינו והלכנו 40 שנה במדבר ( כל אחד והמדבר שלו : )

בקילומטר האחרון המלצתי לכם, להתפנות עד כמה שאפשר לטיפול בפריצת הדרך, לשים בצד דברים שבשגרה, להכיר בעובדה שאתם לא סופרמן, ושאתם לא ‘כל יכולים’, להסכים לוותר על הנאות קטנות בחיים ולאגור כוחות לסיום המשימה. למשל לוותר על יציאות ובילויים אשר יכולים לקצר את שנתכם ולקצר את צבירת הכוח שלכם, או להמעיט בשיחות עם מי שלא מאמין ביכולתכם (שוב המרגלים, אשר מחכים לנו בכל פינה), ומה שתמיד טוב: להקפיד על יותר עשייה ופחות דיבורים.

תנו כבוד לקילומטר האחרון של פריצת הדרך שלכם.

אני מכירה אנשים רבים שנמצאים בו שנים רבות, רק מהסיבה שאינם מסיימים אותו, הם מגיעים לקילומטר האחרון ובטעות עושים אחורה פנה, עד שהם מגלים שהם צריכים ללכת קדימה, הם כבר חזרו כמה קילומטרים לאחור. הם מתעשתים, שבים למסע קדימה במלוא הכוח, עד שהם מגיעים שוב לקשיים של הקילומטר האחרון, הו אז הם שוכחים את ה’קילומטר האחרון’, נבהלים, מתעייפים, או השד יודע מה גורם להם שוב לחזור לאחור.

בפעם הבאה שאתם על סף פריצת דרך, שהגעתם לקילומטר האחרון, שימו הכל בצד ו… תנו גז!!!

___________________________________________________________________________________________________________________

שיעורי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע

בימי ג’ בקריית טבעון, בימי ד’ בתל אביב

הלימודים מתקיימים בין השעות 21:00-22:30.

מתארגנת פתיחת קבוצה נוספת בת”א אחה”צ

התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ש”ח למפגש. 

לפרטים נוספים – פנו אלי: [email protected]

להצטרפות ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק ליחצו כאן

___________________________________________________________________________________________________________________

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה