הבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני... +עוד

אשה בכל מובן המילה, מה שאומר אינסוף פנים, צורות, צבעים, בת 43, חוגגת את החיים, אמא לארבעת ילדי המדהימים, בעלת מכון מחקר aware - מחקר אתנוגרפי - פסיכולוגי - שיווקי, המתמחה בהבאת תובנות מהרובד הלא מילולי. בחיפוש מתמיד מהיום שאני זוכרת את עצמי, חוקרת מלידה של משמעות הקיום, רוצה לשתף אתכם באני מאמין שלי: 'להיצמד לאור' - להסכים שיהיה פשוט טוב. נתחכה כאן שבוע לאחר שבוע על הביטוי של 'להיצמד לאור' בחיי היומיום שלנו. על האפשרות לייצר לעצמנו חיים פשוטים וטובים כאן ועכשיו ועל העובדה כי לייצר חיים טובים זו מחוייבות ולא שאיפה בלבד. להיצמד לאור היא תורה של מעשים אשר משפרים את רמת הערנות שלנו. התורה חושפת בפנינו את הדברים המנהלים אותנו מבלי שאנו שמים לב, ומאפשרת לנו לראות את התמונה הרחבה ולהתנהל מתוך ערנות. חיוך גדול לכל מי שהגיע לכאן והמון טוב!

עדכונים:

פוסטים: 51

החל מספטמבר 2010

בדקו מול עצמכם, מה אתם חשים בד”כ לנוכח כאב או קושי של אדם אחר? בדקו מול עצמכם מהיכן אתם פועלים לנוכח כאבו של האחר? האם את מזדהים? מתרחקים? שופטים אותו? מרחמים או אולי חומלים עליו? התאמנו על החמלה בחייכם, חמלה במקום כעס, חמלה במקום חוסר סבלנות, חמלה במקום פגיעות, כשאתם זוכרים את ההקשר של החיים האלה, כשאתם רואים שכל אחד עושה את דרכו, מתמודד עם הניצחונות הקטנים שלו על הדפוסים וההרגלים שלו, כל מה שנותר הוא לפזר חמלה סביבנו ולעצמנו.

11/06/2011

חמלה היא אחת המדרגות הגבוהות ביותר, היא היכולת לחוש את כאבו של האחר מבלי לשפוט אותו ומבלי לרחם עליו, חמלה היא היכולת להיות עם האחר בקושי ובכאב שלו, השהייה הזו עם מי שכואב וקשה לו יש בה מן הנחמה.

זהו הפוסט ה-39 ב’להיצמד לאור’, עברנו כאן כברת דרך ועתה הגיע העת לסגל לעצמנו יכולות גבוהות יותר.

היכולת לחמול על האחר היא יכולת גבוהה מאד.

דמיינו סיטואציה בה אדם אחר, קרוב יותר או קרוב פחות אליכם, עובר משבר או קושי כלשהוא, חישבו כעת על האדם הזה, בדקו עם עצמכם מה אתם חשים לנוכח קושי או כאב של האחר?

האם אתם מזדהים עמו הזדהות מלאה כאילו אתם עצמכם עוברים את הקושי? אם כן – זו אינה חמלה, זהו בלבול, אל לכם לחוות את מה שקורה לאחרים כאילו קרה לכם, אתם כן יכולים להתבונן, ללמוד, לחמול, אך לא לאמץ אל ליבכם כאבם של אחרים, זהו בלבול מיותר אשר יכול לעיתים לנבוע מהתמכרות שלכם לכאב/לקושי/לדרמות, וכשאינם מגיעים אליכם אתם ‘מאמצים’ בשמחה את כאבו של האחר. אם מוכר לכם הנושא – ראו הרחבה ב’להיצמד לאור – הגמילה מהחושך’.

מנגד, האם אתם מתרחקים מהאחרים כאשר הם בכאב או בקושי? אם כך ייתכן שכאבם נוגע בכאב עמוק שלכם ממנו אתם מנסים להתעלם, זו יכולה להיות הסיבה שאתם מתרחקים מקושי של האחרים. תתפלאו כמה דומה ההתנהגות של הזדהות ושל התרחקות – בשתיהן יש בלבול בין איפה נגמרים אתם ואיפה מתחיל האחר, כלומר בלבול והעדר גבול ברור בנכם לבין האחר.

תגובה נוספת אפשרית לכאבו של האחר היא שפיטה. ברור ששיפוטיות אינה יכולה לבוא עם חמלה. שיפוטיות היא כל סוג של מחשבה אשר מאשימה את האחר בכך שהדבר ארע לו, או הסבר שכלי וקר על מדוע ארע המאורע הקשה לאחר. כאן, אף אם אתם צודקים – דעו כי שפיטת האחר בעת קושי אינה עוזרת ואינה נחוצה, שפיטה כזו יש בה מין השליטה. שליטה מכיוון שרוצים אתם לחשוב שיש בידכם את כל הידע איך להימנע מקושי וכאב, רוצים אתם לחשוב ש’לכם זה לא יקרה’, כי אתם לא תנהגו באופן שבו נהג האחר, שימו לב ששפיטת האחר בעת קושי באה מתוך פחד שלכם מהקושי.

מנגד, אם אתם חושבים כי האדם האחר מסכן, אם עלה בדעתכם ‘למה זה קרה דווקא לו’, כל אלה הם סוג של רחמים, אין בהם חמלה. ההבדל הגדול בין רחמים לחמלה הוא בנתינת הכוח לאחר או לקיחת הכוח ממנו. רחמים הם לקיחת כוח מהאחר. הרחמים מעבירים מסר שהאדם ‘מסכן’ מסר שהאדם אינו יכול להתמודד עם המצב, מסר שהמצב גדול עליו. כל אלה אינם בריאים למי שמתמודד עם קושי. וגם אם אתם חושבים את הדברים בנכם לבין עצמכם, וגם אם אתם חולקים את עניין הרחמים עם אחרים ולא עמו – דעו כי באופן אנרגטי אתם מורידים את כוחו גם אם הוא לכאורה אינו יודע שכך חושבים אתם.

זאת מכיוון שכולנו מחוברים אחד לשני וכמו שחשוב שהאדם עצמו יאמין כי הוא יצא ממצב הקושי כך חשוב שכל סביבתו תאמין בכך! שימו לב וקחו אחריות על האמונות שלכם גם לגבי האחרים.

בדקו שוב מול עצמכם, מה אתם חשים בד”כ לנוכח כאב או קושי של אדם אחר? בדקו מול עצמכם מהיכן אתם פועלים לנוכח כאבו של האחר? האם את מזדהים? מתרחקים? שופטים אותו? מרחמים או אולי חומלים עליו?

אם אתם קוראים כאן ב’להיצמד לאור’ אזי יודעים אתם כי לכל אחד מאיתנו יש דרך לעשות, דרך של התפתחות ותיקון, זכרו כי לשם ההתפתחות הזו אנו מזמנים לעצמנו קשיים באופן לא מודע ולא שכלי, אלא כמו נמשכת נשמתנו לקשיים האלה על מנת ללמוד בהם את שצריכה היא ללמוד. על כן, אל לכם לפחד מקושי ומכאב, אל לכם לשפוט את האחרים בזמן קושי וכאב שלהם, אל לכם לרחם עליהם, נהפוך הוא, לימדו לתת להם חמלה, לתת להם תחושה שאתם איתם, כואבים את כאבם אך סומכים ובטוחים כי הם יעמדו ב’שיעור’ שזימנו לעצמם בהצלחה מרובה.

חמלה היא היכולת לחוש את כאבו של האחר, להיות עמו במצב בו הוא נמצא, אך מבלי להזדהות הזדהות מלאה עם כאבו ומבלי לרחם עליו. לחוש את כאבו מתוך אמונה שהוא מסוגל להתמודד עם המצב, לחוש את כאבו ולשלוח אליו מסר מחזק. (ניתן לחזק את האחר גם ע”י תחושות וללא מילים, מה שאתם חושבים ומאמינים יעבור אליו בתחושה).

אביא לדוגמא אמא ובן. אתם רשאים להחליף את הדוגמא לכל דמות אחרת בסביבתכם: בן זוג, אחות, הורה, חבר, קולגה, בוס ועוד…

נחשוב על אמא שבנה בן 30, ילד גדול, עובר כאב ומשבר גדול בגירושין, הזדהות מלאה עם כאבו לא תעזור לו, מכיוון שאם תזדהה עמו לא יהיו בה הכוחות להיות עבורו ועוד אם תזדהה עמו תדבר מגרונה ותפריע לו לחוות את הדברים מגרונו שלו. גם התרחקות תפריע לאם להיות עבור בנה בעת הקושי, בשניהם כפי שאמרתי יש בלבול והעדר גבולות בין האם לבן. שיפוטיות או האשמתו במצב, אף אם יהיו צודקים, לא יעזרו לו בעת הקושי הם כמו רחמים, רק יורידו מכוחו של הבן ומהאמונה שלו שיכול הוא להתמודד עם המצב הקשה.

נעלה עוד שלב בנושא החמלה. אנו נדרשים במקום הגבוה להיות מסוגלים לחמול גם על מי שנוהג לא יפה כלפינו. נשמע מוזר? אכן, נדרשת הרחבת יכולת התפיסה על מנת לחמול על אחר שנוהג לא יפה כלפינו.

ניקח לדוגמא בוס אשר מלחיץ את עובדיו, איך יכול העובד לחמול על מעסיקו? שימו לב הדבר ההכרחי על מנת לחוש חמלה הוא: שימת גבול. במידה ואתם שמים גבול ברור תוכלו לפתוח את ליבכם ולחוש את כאבו של האחר. לדוגמא אם הבוס מלחיץ אתכם אך אתם שמים גבול ברור ויודעים כי הלחץ הוא שלו, אינכם מתערבבים עמו (אינכם עושים מעבר ליכולתכם על מנת להוריד את הלחץ שלו) אז תוכלו לחוש חמלה על המצב בו הוא נתון, על הלחץ הנפשי שלו מן הדברים. התרחקות שלכם יכולה לבוא לידי ביטוי בזלזול בלחץ שלו או בביטולו ע”י הסברים שכליים שהלחץ אינו נחוץ, כל אלה אינם חמלה מכיוון שאינכם חשים את אשר הוא חש. שיפוטיות תוכל לבוא לידי ביטוי בהאשמתכם אותו על צורת הניהול הגורמת ללחץ, שיפוטיות כזו רק תעלה את סף הלחץ מכיוון שהיא מורידה מכוחו ומהאמונה שלו ביכולתו להתמודד עם המצב, גם רחמים על כמה ‘מסכן’ הוא לא יעזרו וייקחו מכוחו.

שימו לב חמלה היא היכולת לחוש את אשר האחר חש, להעביר לו תחושה שאתם עמו, מבלי להתערבב, מבלי להיות אלה שפותרים את הבעיה עבורו, ותוך כדי כך להעביר לו את האמונה שלכם כי יכול הוא להתמודד עם המצב.

תחושת חמלה במקום פגיעה תשים אתכם במקום אחר לגמרי, במקום לחוש קורבנות ותסכול, תחוו שקט גדול הבא מתוך ראיית התמונה הרחבה.

התאמנו על החמלה בחייכם, חמלה במקום כעס, חמלה במקום חוסר סבלנות, חמלה במקום פגיעות, כשאתם זוכרים את ההקשר של החיים האלה, כשאתם רואים שכל אחד עושה את דרכו, מתמודד עם הניצחונות הקטנים שלו על הדפוסים וההרגלים שלו, כל מה שנותר הוא לפזר חמלה סביבנו ולעצמנו.

שבוע טוב.

___________________________________________________________________________________________________________________

שיעורי ‘להיצמד לאור’ מתקיימים אחת לשבוע בימי ד’ בת”א, בין השעות 21:00-22:30.

( לידיעתכם: בחודש יולי תפתח קבוצת ‘להיצמד לאור’ בקריית טבעון )

התשלום לפי הרצון והיכולת עד 30 ש”ח למפגש. 

לפרטים נוספים – פנו אלי: [email protected]

להצטרפות ל’להיצמד לאור’ בפייסבוק ליחצו כאן

___________________________________________________________________________________________________________________

עוד מהבלוג של מלכה אשר

להיצמד לאור - היו השראה לאחרים אך אל תתערבו בדרכם

בעבר חשבתי ש'לשנות את העולם' זה mission חדור הרבה כוח, עד לפני כמה שנים חשבתי שצריך להטיף לאחרים כאשר הם הולכים ב'דרך שגויה'. היום אני יודעת שאין מושג 'דרך שגויה', כי לעיתים הטעות הכי גדולה מחזירה אותנו לדרך הישר, לעיתים הנפילה...

תצוגה מקדימה

להיצמד לאור - לדעת לריב

נשמע מוזר הצרוף הזה של 'מריבה' ו'אור' – ובכל זאת, כדי לראות את האור יש לעיתים לגעת בחושך. אני רואה יותר ויותר אנשים המפחדים לריב, מפחדים להגיד לאחר את דעתם השונה, מפחדים לומר מה מפריע להם, מה קשה להם, מפחדים לעמוד על שלהם אל...

להיצמד לאור – עולם שכולו טוב?

חברים לעת צרה איך אתם יודעים אם אדם קרוב אליכם הוא חבר טוב? האם כאנושות הגדרנו חבר כמי שתומך בנו בעת קושי? איך אנחנו יודעים אם יש לנו משפחה טובה, אמא, אבא, אח טוב? האם אנו מגדירים אותם לפי הנוכחות שלהם כשאנו באמת...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה