הבלוג של גברת הבלים

הבל הבלים

אני מי שאני, הבלוג הזה הוא מה שהוא. כל השאר, הבל הבלים.

עדכונים:

פוסטים: 134

החל מינואר 2014

הגברת מתחילה להתאמן, והמצב בכי רע, עם דגש על הבכי.

21/02/2016

week1_1

“שלום!” מנופפת לי ברוריה בשמחה. “איזה יופי שבאת!”
איזה יופי שבאתי? יום ראשון, תשע בערב. פאקינג קר. אני מגיעה במראה הבצל המאודה אחרי יום מתיש במשרד. קר לי, אני עצבנית, נבוכה מזה שאני לא מכירה את הנשים האחרות בקבוצה, ומזה שהן רצות ואני הולכת.

בהתחלה עושות חימום – עד כאן הכל בסדר. אני אפילו מפגינה את יכולת ההליכה הדי מרשימה שלי. משתדלת להתעלם מהצחקוקים של הנשים שרצות כשאני אומרת להן שאני לא רצה. מה הן מבינות? מכורות לחומצת חלב ולאנדורפינים. למה לרוץ כשאפשר ללכת? למה ללכת כשאפשר לשבת, ולמה לשבת, כן, כשאפשר לשכב?
אחרי החימום עושים תרגילי עצימות, שנועדו … אה… להעצים משהו. בטח את ריכוז חומצת החלב בגוף. בכל מקרה, הקטע הוא שבאמת סליחה. אבל התרגילי עצימות האלה כוללים קצת, טיפונת של ריצה. פייר, איפה שהיא הרשתה לי, הלכתי. אבל תנסו לדלג בקצב הליכה. אי אפשר. אז דימיינתי שאני רצה לפיפי.
אחרי שכל עצם בגוף שלי הרגישה עצומה, עשינו תרגילים שמתעסקים בתכנון המסלול וחלוקת האנרגיות לאורכו. מסתבר, שגם בהליכה אפשר וצריך לעשות את זה, משהו שקשור ללא למות באמצע הדרך. גו פיגר.

ואז, אחרי שהכל נגמר, ולא נשארה עצם בלתי-עצומה אחת בגוף שלי, היא באה אלי ככה, בנונשלאנט, ואומרת:  ניפגש בחמישי בשבע וחצי בבוקר!

מהההההה? את השתגעת? שאלתי אותה. אני לא ערה בשבע וחצי בבוקר! אני מכינה שנביצים בשבע וחצי בבוקר! עוד לא גמרתי לבלוע את הקפה הראשון של הבוקר בשבע וחצי בבוקר! לא, היא אומרת לי. דוקא מתאים לך. שאני ימות.

הגעתי הביתה באותו ערב סחוטה. ואז נפל לי הסוכר. ישבתי על הרצפה בסלון בלי יכולת לזוז, אז מר הבלים ניצל את ההזדמנות ודחף לי ליד את הקופסה עם הרכבות של הילדים, שאם אני כבר יושבת שאני גם אסדר. מהון להון, מתברר שצריך לאכול אחרי אימון, מי היה מאמין? אבל על זה אדבר אחר כך.

מגיע חמישי בבוקר. אני מגיעה לאימון מעוכה כמו בנדורה ששכחו אותה בשקית של השוק. בגוף שלי מבעבע קפה שחור בודד, גם הוא לא אוהב לתקשר עם אנשים לפני עשר. קיצר טוחנים, טוחנים, חימום, עצימות, מסלול מקיף-קרת, הכל בפאקינג עליה. לפחות בקבוצה של הבוקר פחות רצות ויותר צועדות. באמצע הדרך מתחיל לעלות לי עשן מכיוון דרום. מסתבר שהירכיים שלי עולות באש. לא נורא! אומרת ברוריה. זה טוב. למה זה טוב? אה. לעצימות.

העיניים שלי עדיין בעצימות מהבוקר כשהחוויה נגמרת. הפעם אני מוכנה עם האוכל ובבית אני מייד תוקעת אגס מאלה שקניתי לילד (הוא יתגבר). אחרי המקלחת אני אוכלת ארוחת בוקר לפי הספר – חלבון עם פחמימה. או כמו שקוראים לזה ברומנית, גלידה בגביע. אליה מצטרף קפה מספר 2, שהוא כבר טיפוס יותר חברותי מהראשון, ונותן לו חיבוקים קטנים של אהבה.

וככה, יומני היקר, עבר שבוע האימונים הראשון. בשלב זה כולם עוד חושבים שכולכבוד לי, ושאני עם המון פוטנציאל. רק שלא ירשמו אותי בטעות לשום מירוץ. את שומעת ברוריה?!? לא לרשום אותי לשום מירוץ!

week1_col1צילום: ברוריה בובליל

הפינה הפילוסופית

נתון: המרחק מהבית למקום האימון הוא 1.65 קילומטר
נתון: זמן ההליכה לשם הוא 17 דקות
נתון: האימון תמיד מתחיל בחימום של 10 דקות
נתון: זה מבאס תחת לחזור הביתה ברגל אחרי האימון
נתון: גם ברוריה מגיעה לאימון באוטו, והיא גרה יותר קרוב

מסקנה: שישרף העולם, אני לא באה לדבר הזה ברגל!

שיר לשבוע ראשון של טירוף חושים ועצימות, עם אנשים שלא רצים ולא הולכים ברגל בכלל.

embedded by Embedded Video

 

זה הכל להפעם. היו שלום, ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!

 

∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞ 

♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים 

עוד מהבלוג של גברת הבלים

תצוגה מקדימה

חמושה במשקפיים: תרצה אתר - ציפור בחדר

  היום הפינה הספרותית שלנו, חמושה במשקפיים, היא לא על ספר, אלא על סרט תעודי ישראלי. הבמאי והמפיק ארי דוידוביץ' חקר את סיפור חייה ומותה של תרצה אתר, והוא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ירקות שורש בתנור

אני מכירה את מיה בר-חיים כבר כמעט תשע שנים. שתינו בנות אותה עיר, וכבר כמעט תשע שנים שאני אוכלת אצלה, במטבח של מיה, ארוחת בוקר בכל יום שישי. האוכל של מיה מזכיר לי בית, אבל פנסי. כמו שהבית שלי היה, אם מישהו היה מבריק את כלי...

תצוגה מקדימה

הגברת מגבנת

שלום קוראים יקרים. מי שעוקב קצת אחר הגברת (הי דארלינג! מתי אתה חוזר היום הביתה?), יודע כבר שהגברת אוהבת לשחק במטבח. לא רק ארוחות צהריים לילדים שצריכים לגדול גדולים, אלא גם אוכל מושחת, קינוחים סקסיים וכהנה וכהנה משחקים. בין...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה