הבלוג של גברת הבלים

הבל הבלים

אני מי שאני, הבלוג הזה הוא מה שהוא. כל השאר, הבל הבלים.

עדכונים:

פוסטים: 135

החל מינואר 2014

רומן קלאסי שהוא דיוקן חברתי שהוא הריכול הכי משעשע שקראתי על החיים באנגליה בתקופה הויקטוריאנית

22/01/2019

cranford

רכילות.

אח, איזו מילה נהדרת! כבר כשהוגים אותה בקול רם, הפה מתמלא בריר של עסיסיות, מתוגברת בתשוקה לדעת מה בדיוק הבעיה אצל מישהו אחר. לא סתם היא הפכה לנושא לדיון מעמיק בדת הממסדית: אם יש שם תשוקה, צריך לעסוק בה ולדוש בה, להוציא ממנה את המיץ, למרוח אותה בחושניות על כל ה… כלומר, סליחה. להכחיד אותה עד ליובש דק. אנשים יראי שמיים אינם מרכלים. זה פוי.

וזה מעניין, כי נראה שבעיירה הקטנה, השלווה והדמיונית לחלוטין קרנפורד, חיות רק נשים יראות שמיים. יש גם גבר אחד, אבל אין לו ברירה, הוא הרופא, אז התושבות סולחות לו. מה זאת אומרת חיות שם רק נשים? הנה, כבר המשפטים הראשונים של הספר מבהירים בצורה ברורה:

“ראשית כל, בקרנפורד שולטות האמזונות. כל הבתים ששוויים גבוה מסכום מסויים שייכים לנשים. אם זוג נשוי בא להתיישב בעיירה, האדון תמיד נעלם מסיבה כזאת או אחרת; יש מי שאימה נופלת עליו מעצם היותו הגבר היחיד במסיבות הערב של קרנפורד … בקיצור, יהיה אשר יהיה גורלם של האדונים, בקרנפורד הם אינם נמצאים.”  (פרק 1, עמ’ 5)

אם זו לא הצדקה מספקת להתיישב בנחת עם הספר בחדר ההסבה, כשלצידי קנקן תה, לברכי שמיכה מחממת וסביבי אף לא גבר אחד לרפואה, אני לא יודעת מה כן.

עלילת קרנפורד, אם כן. המספרת היא עלמה בשם מרי סמית. העלמה סמית מבקרת מדי פעם אצל ידידותיה בעיירה קרנפורד, וכל ביקור שכזה מספק לה סיפור קצר ומשעשע לספר לקוראת על החיים הנשיים בעיירה. אני חושבת שבכמה מקומות נתקלתי בהגדרה “אנקדוטה” ואולי זו הגדרה מתאימה, אבל בואו, זה ספר רכילות מהמעלה הראשונה.

הספר הזה, למעשה, הוא אסופת סיפורים קצרים שהתחפשו לרומן. הוא מזכיר לי במידה מסוימת את ספרה של אליס מונרו, מי את חושבת שאת, שמתאר חיים נשיים לאורך זמן. מי את חושבת שאת הוא רומן שהתחפש לאסופת סיפורים קצרים, ובשני הספרים יש תיאורים נוגעים ללב בחדותם על הדרכים שבהן מתמודדות נשים עם נסיבות חייהן. אצל מונרו אין פרצי צחוק בסיפור. אצל גאסקל יש ויש. אני חושבת שדווקא במקומות שבהם צחקתי בקול רם (ויש אחד או שניים כאלה בכל אחד מהסיפורים בספר), אפשר לראות בצורה בהירה את הקשיים עימם מתמודדות הנשים באותו מקום ובאותה תקופה. הנורמות החברתיות חשובות כל כך בתקופה הוויקטוריאנית – ובואו נודה על האמת, גם היום נורמות חברתיות חשובות לא פחות, רק התוכן שלהן השתנה במקצת. ובקרנפורד עצמה יש שכבה נוספת של נורמות, מעל לנורמות התקופתיות, שבאה מההרכב הנשי כל כך של העיירה.

למרות כל זאת, הספר קל לקריאה, ואינו מייצר קשיי עיכול. זו אולי גדולתה של גאסקל, שהיתה סופרת פורה מאוד בתקופתה (1810-1865) וכבר כתבתי בעבר על רומן נפלא אחר שלה (שאיננו מתחפש לשום דבר אחר) בשם צפון ודרום. דווקא במקומות שבהם קל לנו לשמוע ולקרוא רכילות, ואפילו לצחוק על חשבונן של הגברות גיבורות הספר, שם אנחנו יכולות לחוש את עוצמת המשא שלהן, ולאהוב אותן יותר בשל כך.

לפני סיכום, הנה עוד קטע אחד שגרם לי להתגלגל מצחוק:

“… בכל הקשור לתפוזים, נהגו האחיות תהליך משונה. מיס ג’נקינס לא אהבה לחתוך פירות, כיוון שלדבריה, רק השד יודע לאן ייזל העסיס. הדרך היחידה להינות מתפוז היתה במציצה (אם כי נדמה לי שהיא השתמשה במילה עמומה יותר), אלא שפעולה זו היתה תזכורת בלתי נעימה לטקס המקובל בקרב תינוקות. לאור כל זאת, לאחר הקינוח, בעונת התפוזים, היו מיס ג’נקינס ומיס מטי קמות, נוטלות כל אחת תפוז בדממה, ופורשת כל אחת לחדרה כדי להתענג על מציצת תפוזים.” (פרק 3, עמ’ 45)

את האחרים גלו בעצמכן במהלך הקריאה.

 

קרנפורד מאת אליזבת גאסקל (1851-1853)
תרגם מאנגלית: תומר בן-אהרון
איור העטיפה ופנים העטיפה: שרית עברוני
הוצאת תשע נשמות והכורסא (סדרת חוצפנית), 2019
260 עמודים

זה הכל להפעם. אהבה ונשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!

 ∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞

♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים 
 יש לי עוד אתר, ובו אני כותבת לפעמים שירים וסיפורים. יותר בעניין הזה? מוזמנים לבדוק גם אותו! בראש של גברת הבלים 

עוד מהבלוג של גברת הבלים

תצוגה מקדימה

חמושה במשקפיים: תרצה אתר - ציפור בחדר

  היום הפינה הספרותית שלנו, חמושה במשקפיים, היא לא על ספר, אלא על סרט תעודי ישראלי. הבמאי והמפיק ארי דוידוביץ' חקר את סיפור חייה ומותה של תרצה אתר, והוא...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

ירקות שורש בתנור

אני מכירה את מיה בר-חיים כבר כמעט תשע שנים. שתינו בנות אותה עיר, וכבר כמעט תשע שנים שאני אוכלת אצלה, במטבח של מיה, ארוחת בוקר בכל יום שישי. האוכל של מיה מזכיר לי בית, אבל פנסי. כמו שהבית שלי היה, אם מישהו היה מבריק את כלי...

תצוגה מקדימה

הגברת מגבנת

שלום קוראים יקרים. מי שעוקב קצת אחר הגברת (הי דארלינג! מתי אתה חוזר היום הביתה?), יודע כבר שהגברת אוהבת לשחק במטבח. לא רק ארוחות צהריים לילדים שצריכים לגדול גדולים, אלא גם אוכל מושחת, קינוחים סקסיים וכהנה וכהנה משחקים. בין...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה