הבלוג של גברת הבלים

הבל הבלים

אני מי שאני, הבלוג הזה הוא מה שהוא. כל השאר, הבל הבלים.

עדכונים:

פוסטים: 127

עוקבים: 49

החל מינואר 2014

כשהייתי ילדה, פחדתי ממפלצות דמיוניות: מכשפות, אנשי זאב, זומבים, ערפדים. אני אפילו זוכרת סדרת טלויזיה אחת שבה בובות התעוררו לחיים. מצמרר ממש. כל ניסיונות השכנוע העצמי שלי לא עבדו. במהלך היום, ידעתי שאין באמת מפלצות כאלה, אבל בלילה כל החוקים משתנים והמפלצות שם בחוץ, מחפשות אותי.

כל זה היה לפני עשרות שנים. היום אני יודעת שיש מכשפות ושאני אחת כזו, אני יודעת שאין בכלל אנשי זאב ושערפדים הם אנשים שמרוקנים אותי מבחינה רגשית ולכן הכי קל פשוט להתרחק מהם ואז הם לא מזיקים. הלילה הוא חברי הטוב וזומבי זה מישהו שיש לו תינוקות שמתעוררים בלילה, ורק השריטה הזו של הבובות המתעוררות לחיים נשארה, אבל זה נושא לפוסט אחר כבר.

מה שבאמת מפחיד אותי היום, כשאני כבר גדולה ונושאת בתפקיד רשמי של מבוגרת אחראית, הוא הטבע האנושי. גם ביום וגם בלילה, סיפור אימה בשבילי הוא סיפור על מפלצות אנושיות. על אנשים נורמטיביים שמנהלים חיים רגילים, חוץ מהדבר הקטן הזה, שבו הם מתעללים רגשית בבת זוגם או מכים את הכלב או מתכננים להשמיד את כל מי שצבע העור שלו שונה משלהם. כלומר, יש לי עוד דוגמאות מאיפה שהרשימה הזו מגיעה, אבל נניח לדברים במקום הרגוע שבו הם נמצאים, כאלה שלא יעוררו בכם סיוטים כשתלכו לישון הלילה.

זו הסיבה שבגללה אני מתקשה עם ספרים על השואה. כן, אני לא קוראת ספרות שואה. וכל ההקדמה הזו באה להגיד שאני לא יודעת מי הייתי כשהחלטתי שמה שאני צריכה זה לקרוא את לב האפלה של ג’וזף קונרד. כלומר, אני כן יודעת. לב האפלה הוא נובלה קלאסית על טבע האדם מסוף המאה ה-19, שהיוותה השראה לסרטו העוצמתי של פרנסיס פורד קופולה, אפוקליפסה עכשיו. ועוד לא קראתי אותה קודם. קורה, אפילו לי.

לב האפלה הוא ספר שתורגם לעברית ארבע פעמים לאורך השנים. אני קראתי את הגרסה שתורגמה על ידי אברהם יבין  בשנת 1999 וכעת יצאה בהוצאה מחודשת תחת סדרת קלאסי כיס בהוצאת עם עובד. בספר זה נכלל בנוסף לנובלה, גם סיפור קצר מוקדם יותר של קונרד, בשם מוצב של קדמה. שני הסיפורים מלווים באחריות-דבר מרתקות שנכתבו על ידי בתיה גור ויעל לוין.
conrad heart of darkness
מקור התמונה: עם עובד

קונרד כתב את לב האפלה לאחר שנים שבהן שירת כימאי בצי הסוחר הבריטי. בנובלה הוא מספר את סיפורו של מרלו, ימאי שפיקד על ספינת נהרות בקונגו. בסיפור, הסופר יושב עם מרלו ואנשים נוספים על סיפונה של ספינה המחכה לשפל. בזמן שהם ממתינים, מרלו מספר לחבורה על הנסיעה שלו לקונגו, ועל המפגש שלו עם דמות אגדית בשם קורץ. לאורך כל הסיפור הוא מגלה לשומעיו את הנסיבות שהביאו אותו לצאת למסע, את רשמיו העזים מהחיים בקונגו, של הילידים ושל המתיישבים האנגלים. המפגש עם קורץ הוא כמו שיא של זוועה אנושית, אך כל כולו מסופר בלשון כמעט מרומזת. אין בסיפור כמעט תיאורים נוטפי דם של מעשים נוראיים, אבל לכל אורכו יש תחושה הולכת ומתגברת של אנשים לבנים שהפכו עצמם למפלצות על חשבון הילידים.
הנובלה, שפורסמה לראשונה בסוף המאה ה-19 כסיפור בהמשכים בעיתון אנגלי, נחשבת לביקורת חריפה על הקולוניאליזם, וכפי שכתבתי קודם, שימשה כהשראה לסרט אפוקליפסה עכשיו של פרנסיס פורד קופולה מ-1979, אולם הדבר שעניין אותי בסיפור היה הקלות שבה אנשים הופכים את עצמם לאלים ולמפלצות כשהם נמצאים בנוכחות אנשים שהם מחשיבים לנחותים מהם.

עוד נקודה ששווה להתעכב עליה היא הדרך שבה הסופר מציג את מרלו כמספר:
“…[ו]לדידו היתה משמעותה של אפיזודה לא בתוכה, כמו גלעין, אלא מבחוץ, עוטפת את הסיפור שהעלה אותה רק כמו אור המבליט את האובך…” (עמ’ 11)
המשפט הזה, שמתאר במידה מסויימת את צורת החשיבה של מרלו, מחדד את הזוועה שחש מרלו לאורך מסעו, כפי שהוא מספר אותו. בהמשך הספר ישנם עוד כמה משפטי מפתח, הפעם מפיו של מרלו. כל הסיפור כולו מרגיש כמו תמונה קצת מטושטשת, שמתבהרת כשמרלו עובר על פרטיה בעזרת זכוכית המגדלת של התובנות שלו.

הסיפור השני בספר, מוצב של קדמה, נכתב לפני הנובלה. גם פה מתוארים חיי האדם הלבן ככובש בקונגו, אולם פה המפלצתיות האנושית באה לידי ביטוי בדרכים אחרות. שני הסיפורים, בעיני, משלימים אחד את האחר, וההצבה שלהם בתוך אותו כרך מעוררת מחשבות קשות בדבר מקומו של האדם בעולם שהוא כובש לעצמו.

וזה, קוראים יקרים, מה שעושה בעיני סיפור לסיפור אימה. בלי ערפדים, בלי זומבים, רק אנשים והמפלצות שהם עושים מעצמם.

 

לב האפלה ומוצב של קדמה, מאת ג’וזף קונרד
תרגום: אברהם יבין
אחריות דבר: בתיה גור (לב האפלה), יעל לוין (מוצב של קדמה)
הוצאת עם עובד, 1999. הדפסה מחודשת 2018
74 ש”ח

 

זה הכל הפעם. נשיקות עם רוז’ מגברת הבלים!

∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞∞

♥ הי! אהבתן מה שקראתן? אתן מוזמנות לעקוב אחריי באופן קבוע, בכפתור “עקוב אחרי” כאן למעלה או בדף הפייסבוק שלי גברת הבלים 
 יש לי עוד אתר, ובו אני כותבת לפעמים שירים וסיפורים. יותר בעניין הזה? מוזמנים לבדוק גם אותו! בראש של גברת הבלים 

עוד מהבלוג של גברת הבלים

תצוגה מקדימה

חמושה במשקפיים: תרצה אתר - ציפור בחדר

  היום הפינה הספרותית שלנו, חמושה במשקפיים, היא לא על ספר, אלא על סרט תעודי ישראלי. הבמאי והמפיק ארי דוידוביץ' חקר את סיפור חייה ומותה של תרצה אתר, והוא...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

ירקות שורש בתנור

אני מכירה את מיה בר-חיים כבר כמעט תשע שנים. שתינו בנות אותה עיר, וכבר כמעט תשע שנים שאני אוכלת אצלה, במטבח של מיה, ארוחת בוקר בכל יום שישי. האוכל של מיה מזכיר לי בית, אבל פנסי. כמו שהבית שלי היה, אם מישהו היה מבריק את כלי...

תצוגה מקדימה

הגברת מגבנת

שלום קוראים יקרים. מי שעוקב קצת אחר הגברת (הי דארלינג! מתי אתה חוזר היום הביתה?), יודע כבר שהגברת אוהבת לשחק במטבח. לא רק ארוחות צהריים לילדים שצריכים לגדול גדולים, אלא גם אוכל מושחת, קינוחים סקסיים וכהנה וכהנה משחקים. בין...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה