הבלוג של יריב גוטליב

עצמאי בשטח

אז הייתי מתכנת, הייתי אנימטור, הייתי זמר, הופעתי עם להקה, הייתי מחזאי, הייתי תסריטאי ועכשיו אני מנסה להיות גם וגם וגם. לא פשוט הקטע הזה.

עדכונים:

פוסטים: 2

החל ממאי 2014

זה היה קיץ קשה לעסקים באופן גורף למדי וקשה במיוחד לעסקים קטנים.

העסק שלנו הוא עסק קטן (סודה. בניית אתרים). אז כן, אני מדבר על עצמי כי רק על עצמי וגו’.

לצורך הבהרה – כשאני אומר “היה” אני מתייחס לקיץ. הקטע של הקשה כנראה ימשיך אל תוך הסתיו. אני לא כותב את זה מתוך ידיעה אבל יש לי תחושה חזקה שרוב העסקים הקטנים שמנסים לשרוד את היומיום בישראל לא מחזיקים עתודות כספיות שאפשר לשלוף בתקופות של צוקים איתנים, חופשים גדולים או פחדים מהלא-נודע.

בתקופות כאלה, כשאני מנסה להתקדם מיום ליום, חוצה את הנהר הסוער של החיים בדילוגים בין מלכודות כמו הייתי גיבור בסרט הרפתקאות, בין תשלום לתשלום, בין בירוקרטיה למילוי טפסים, בין לקוח לספק, בין ייאוש לתקווה, אני חושב על התגלמות המיתוס של סיזיפוס בחיי העצמאי הקטן.

למשל – אני.

ובכן, אם נשים רגע בצד את העובדה שסיזיפוס היה חלאת אדם והעונש שהוא קיבל לגמרי הגיע לו, אז אני סיזיפוס, האבן היא היתרה שלי בחשבון הבנק וקצה ההר הוא ה 15 לחודש. מועד תשלומי כרטיס האשראי, היום הנורא בחודש שמגלגל את אבן היתרה שלי למרגלות ההר ושולחת אותי למסע בן חודש ימים שבו אנסה לגלגל את האבן בחזרה במעלה ההר עד שכמעט תהפוך את צבעה מאדום של “חריגה מהמסגרת” לשחור של “אולי אלך החודש למסעדה” ואז יגיע ה 15 וביום עסקים אחד כל המסע למעלה כמו לא היה ושוב מהתחלה.
לנצח.
או משהו שמרגיש כמו נצח.

וכל חודש יש את התקווה הקטנה הזאת שהפעם אצליח לגלגל את האבן גבוה מאי פעם כך שגם הנפילה מטה תסתיים בנקודה גבוהה מאי פעם ואוכל להסתכל על יתרת החשבון ולשאול את עצמי, תוך שאני מתרווח בכיסא, שאלות כמו – פיקדון קצר מועד או חיסכון ארוך? מניות או אג”ח? וכל חודש יש את הפחד הזה שהפעם אצליח לגלגל את האבן רק למחצית ההר ובסוף המסע האבן תתדרדר למקום עמוק מאי פעם, מקום שממנו קצה ההר נראה כמעט בלתי ניתן לכיבוש.

וכל חודש, מתגנב הייאוש כשאני מבין שאני סיזיפוס ושיש הר ושיש אבן ושזה אינסופי ומתגבר כשאני חושב על זה שהלקוחות שלי, ברובם, הם עסקים קטנים ועצמאים כמונו שגם הם סיזיפוס וגם הם מגלגלים אבנים וכשהם משלמים לי על העבודה שעשיתי עבורם אז האבן שלהם מתגלגלת למטה ומדי פעם יהיה לקוח שהאבן שלו כבר תהיה בקרקעית והוא לא יוכל לשלם והנה האבן הופכת לכבדה יותר והעלייה לתלולה יותר.

ויחד עם זאת, אני נאחז במחשבה שבניגוד לסיזיפוס, המעגל הבלתי נסבל הזה אינו עונש, אינו קללה ואינו גזירה משמיים ובכל יום, בכל שעה, בכל רגע, קיימת אפשרות שמשהו אחר יקרה, שרעיון חדש יבשיל, שיוזמה תתקבל, שאפשרות תיפתח, שמסלול חדש ייסלל.

אני רק צריך לזכור, לפחות פעם בחודש, לחשוב על רעיון חדש, לנקוט יוזמה וליצור אפשרות גם בתקופה שהאבן שלי כבדה במיוחד.
לא רק אני.
גם אתם, סיזיפוסים שלי.

עוד מהבלוג של יריב גוטליב

תצוגה מקדימה

למה, בעצם, פתחתי בלוג

  קואורדינציה מעולם לא היתה תכונה בולטת אצלי. טוב, אולי אני קצת מגזים. להגיד שהיא לא היתה תכונה בולטת יכול להשתמע שהיא היתה תכונה אבל לא בולטת. ובכן, היא מעולם לא היתה תכונה אצלי. כשהייתי צעיר הצלחתי להקפיץ, פעם אחת...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה