הבלוג של דניאלה

דניאלה

ברוכים הבאים לבלוג שלי, אני דניאלה, גרה אי שם בכפר צפוני עם בן זוגי, 3 ילדים מקסימים, כלבים...ציפורים..דגים...ומידי פעם מצטרפים גם כמה עכבישים

עדכונים:

פוסטים: 12

החל ממרץ 2013

התחלתי לכתוב על נשות המילואימניקים אבל אז הבנתי שיש כל כך מעט כמונו…היכן השיוויון בנטל?

05/04/2013

נשות המילואימניקים…

כמה פעמים קרה שהבעל נקרא למילואים בדיוק בשבוע הניקיונות לפני פסח, כמה פעמים בחנוכה, אולי במסיבת סיום של הילד בגן, קרה שהיה במילואים ביולי – אוגוסט???

מעניין מה משותף לכל המועדים. האם אני צריכה להכריז על כך בקול?   הילדים בבית !!!

אז ככה, בעלי הוא מאלה שעושים כ 60 ימי מילואים בשנה…קראתם נכון, כמעט חופשת לידה אחת בשנה ובכל שנה!!!

יש שיקראו לו פטריוט/ מורעל ויש שיקראו לו פראייר. אבל לא נדבר עליו.

מה איתנו הנשים שנשארות מאחור, עם העבודה והילדים. מי עוזר לנו? לנו אף אחד לא קורא פטריוטית, לא כל הכבוד ולא בטיח.

מקסימום צוחקים איתנו (עלינו)   שהבעל בטח בורח  מהבית. עושה כיף חיים.  שהוא פשוט סתם עובד עלינו והוא ב ד.צ  אילת.

אני טוענת שיש כאן קונספירציה, ומישהו שם למעלה קורא למילואימניקים שלנו בדיוק מתי שהילדים בבית ונותן להם “חופשה מרוכזת” .

ובעודי כותבת , אני מבינה שהפוסט הזה פשוט לא יעניין את רוב האוכלוסייה כי הרוב פשוט לא עושה מילואים. אז בעצם מי יכול להבין אותנו? מי יכול להזדהות. מי יכול לצחוק איתי / לבכות איתי על המצב?

“הציניות המחייכת” שבה התחלתי לכתוב את הפוסט על מצבנו  התחלפה בכעס ואכזבה. למה בעצם זה המצב? למה יש אנשים שמשתחררים מהסדיר. והצבא פשוט פוטר אותם ממילואים. אני מכירה יותר מידי מקרים כאלו, במיוחד בחיל האוויר.

לפי נתוני צה”ל נכון ל 2012, רק חמישה אחוזים מהאוכלוסייה שיכולה לבצע מילואים לפי חוק, גיל ומצב בריאותי, אכן משתתפים בשירות משמעותי (שבוע בשנה בממוצע). האם זה נשמע הגיוני?

למה הם לא צריכים לשרת את המדינה, אבל בעלי נותן 60 יום בשנה. מדוע יש כל כך הרבה שמקבלים פטור בכל כך קלות כי “כואב להם האגודל”.

אני לא אומרת שהכל מושלם במילואים, יש הרבה דברים שהמדינה צריכה לשפר, ויש לי לא מעט טענות.

התגמול צריך להיות גבוה יותר, התנאים צריכים להשתפר, צריך לעזור לבעלי העסקים הקטנים שיוצאים למילואים ועוד…

ולמרות הכל, הכי גרוע מבחינתי זה  שאלו שכן עושים מילואים, לא זוכים לפרגון, ונקראים גם על ידי החברים שלהם “פראיירים”. האם גם לחיילי הסדיר אנחנו קוראים פראיירים? אין לי ספק שאם כולם היו עושים מילואים והם לא היו “חריגים בנוף”  אז היחס אליהם היה משתפר. ואולי מעסיק לא היה דוחה מועמד לעבודה רק בגלל שהוא עושה מילואים.

כל פעם שיש “פעילות מיוחדת” כמו במבצע “עמוד ענן” כולם מהללים את אנשי המילואים, מחזקים אותם, תורמים אוכל ומתנות. אבל צריך לזכור שעל מנת שהם יהיו מוכנים בשעת קרב, עליהם לעבור הרבה מאוד הכנות ואימונים לפני ואחרי. וזאת במקביל לפעילות צבאית שוטפת.

אז כאשר כולם מדברים על שיוויון בנטל, אני מזכירה ששוויון בנטל לא קיים בכלל במדינת ישראל. שירות צבאי של גבר הוא 3 שנים בסדיר.

השירות האמיתי והמשמעותי לא פחות הוא במילואים, במשך תקופה של כ- 20 שנה שבה החיילים נקראים כל שנה לפעילות, לא חשוב אם זה סטודנט בזמן מבחנים, רווק לפני נישואים שרק הרגע התקבל לעבודה החדשה שלו, אבא טרי שמשאיר אמא טרייה ותינוק בבית או אבא ל 3 ילדים שנמצא במצב קריטי מבחינת העסק שרק פתח. זה שיוויון בנטל !!!

עוד מהבלוג של דניאלה

תצוגה מקדימה

ילדים של אחרים...שלנו

כמה פעמים ראיתם כתבה על מקרה טרגי ובו נשאר ילד לבד? כמה פעמים אמרתם שאתם מוכנים לקחת אותו ולתת לו בית חם? אני בטוחה שזה קורה למספר לא מבוטל של אנשים ...אבל אף אחד לא ייתן לכם...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הצפון זה הבית שלי

כשכל עם ישראל מגיע לצפון , אני מרגישה שהוא מגיע אלי הביתה...אני מרגישה גאווה, מרגישה מיוחדת...מראה לילדים שלי שכל עם ישראל מגיע אלינו כי זה המקום הכי יפה בארץ, מזכירה לגדולה שלי שעם כל הכבוד לכיף של הקניונים, הנה אנשים בוחרים...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

המעבר מהעיר לכפר

נתחיל מזה שאני עירונית ותמיד הייתי עירונית. את טיול הערב שלי עשיתי בקניון שמול הבית. ובכל זאת, לפני כשמונה שנים החלטנו החלטה נועזת שדרך אגב מאוד לא אופיינית לי...לעבור לגור במושב בצפון הרחוק. כל מי שהכיר אותי הופתע  מאוד...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה