בצמיחה. השם החדש לבלוג שלי שילווה את תהליך הצמיחה, השפע והאושר שנולדו מתוך הפרידה מבן זוגי היקר.
עדכונים:
פוסטים: 86
החל ממרץ 2015
ילד-איש יקר שלי יום אחד כשתהיה בוגר יותר אחשוף אותך לתכנים שאני כותבת, בינתיים מרשה לעצמי לכתוב לך מכתב עתידי. החיים זימנו לנו מצב שכזה, תמיד ידענו שבתור בן של אדם נכה תתבגר קצת יותר מהר מבני גילך (דיברנו על זה המון אני ואבא) אבל לא תיארנו לנו מצב בו מכורח המציאות תהפוך לאיש קטן. ...
אחרי ימי זיכרון, יום עצמאות ואי אלו מחלות של כולנו (!!!) אני מקווה שחוזרים לשגרה ולא אתבדה מחר בבוקר…. הפוסט הזה רץ לי כבר כמה ימים בראש והיום סוף כל סוף אכתוב אותו. כשהכרתי את בעלי היו המון מתנגדים לקשר הזה. בעלי היה נכה שהתנייד בכיסא גלגלים ובגלל זה היו המון התנגדויות מסביב. אנשים רחוקים ...
יום הזיכרון, כמו בכל שנה עוד מעט אצא להר הרצל לכבד את זכרם של הנופלים ובניהם את זכרו של אלחנן נתן ז”ל אחיו של בעלי. כמו בכל שנה נתאסף ליד הקבר, יבואו דודים ובני דודים נדבר קצת, נעמוד בצפירה ונזכור. אמנם לא הכרתי אותו אישית אבל מכל הסיפורים וימי הזיכרון אני מרגישה שאני מכירה ולו ...
מאז שהכרתי את בעלי התקופה שלפני יום הזיכרון הייתה עבורו תקופה קשה מאוד ואף פעם לא הבנתי באמת ולעומק מדוע. בעלי היה אח שכול ותמיד אמר שיום הזיכרון קשה לו הרבה יותר מיום האזכרה עצמו. עם השנים יחד למדתי להבין ולכבד את הקושי שלו ולעזור לו לעבור את הימים הקשים האלו ובמיוחד להתגבר על המעבר ...
כל מי שמכיר אותי טוב יודע כמה שאני מחוברת להיסטוריה וליום הזה במיוחד. השנה יום השואה מקבל עבורי משמעות אחרת, יותר עמוקה, יותר עצובה, יותר קשה ויותר מעיקה. ועם כל זאת הוא מסביר לי למה עם כל מה שעבר על העם שלנו ועלי באופן אישי אני עדיין מאמינה בבורא עולם ואפילו מתחזקת באמונתי. תמיד קראתי ...
בין האתגרים הרבים שהשם חנן אותי בהם היה להביא לעולם ילד עם מום מולד. המום תוקן בגיל יום אך גרר אחריו (וגורר גם היום) איחור בהתפתחות המוטוריקה הגסה. כבר בהריון התגלה המום והרופא שהייתי אצלו במעקב המליץ ברוחב לב לדלל את העובר (במיוחד לאחר שראה שבעלי מתנייד בכיסא גלגלים…). לאחר אינספור בדיקות והיוועצות עם כל ...
באמת שחיכיתי כבר לרגע הזה ! לחזור לשגרה…. חלום שמתגשם ! החופש היה מעניין. היה כייף לבלות עם שלושת הילדים, להרגיש אותם כל רגע ורגע משעות היום, לנשום ולהתמוגג מכל הברקה, לצחוק מכל רעיון חדש שצץ להם, באמת שהיה כייף. והיו גם רגעים של שעמום, המצאות לא ממש מצחיקות, המון בלאגן,שבירת גבולות, המצאת הגלגל מחדש ...
חג שני הגיע, עוד מעט נגמרת החגיגה וחוזרים לשגרה. היו ימים מהנים ומלאי עניין וגם ימים משעממים וארוכים מדי. חול המועד הוא זמן שכולו משפחה והשתדלתי להינות ממשפחתי הגרעינית ומכל המשתתפים בחגיגות ובאמת שהיה כייף. אתמול כשחזרתי הביתה תפסו לי את החניה, התקשרתי למי שחנה שם וביקשתי שיזיזו את האוטו. בינתיים הורדתי את הציוד מהאוטו ...
“יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש, משהו ישתנה משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש…” וזה קורה, יום אחד קמתי בבוקר, באמצע החיים, אחרי שחיי השתנו מקצה לקצה וידעתי שאני רוצה שינוי. ידעתי בדיוק מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה וידעתי בדיוק מה לעשות כדי לקדם את זה. ידעתי בדיוק אילו אנשים ...
מחשבה יוצרת מציאות ! כן, זה לא עוד סתם משפט זה מוכיח את עצמו כל פעם מחדש. אחרי שאתמול בערב הבטחתי לעצמי להנות היום באמת ומכל הלב, באמת כך היה ! היה לי כל כך כייף לפגוש חברות נפלאות מעברי הרחוק, להיות בחברת אנשים שאני אוהבת, לראות את הילדים שלי נהנים מכל רגע, לראות אותם ...