הבלוג של מתבגרת בת 30

sivans

הגעתי לגיל 30. נטורופתית בתחילת דרכה, רפלקסולוגית בכירה ורווקה. כשגיל ההתבגרות של 20 עד 30 הסתיים, הבנתי שזה הזמן לדבר על מה שהחיים שלי הביאו איתם כשיעורים. החל מהמטופלים שלי, שלימדו אותי אינספור שיעורים ועד לחיים עצמם,... +עוד

הגעתי לגיל 30. נטורופתית בתחילת דרכה, רפלקסולוגית בכירה ורווקה. כשגיל ההתבגרות של 20 עד 30 הסתיים, הבנתי שזה הזמן לדבר על מה שהחיים שלי הביאו איתם כשיעורים. החל מהמטופלים שלי, שלימדו אותי אינספור שיעורים ועד לחיים עצמם, שלימדו אותי שכדי להיות מטפלת,צריך להיות מטופלת. ברוכים הבאים לעולם שלי.

עדכונים:

פוסטים: 15

החל מאוקטובר 2015

12/04/2016

זו מלחמה. זו קריאת תיגר לכל יפי הנפש ומעודדי הבריאות בכאילו. זו מלחמה. העצוב, זו מלחמת אוכל. מידה כנגד מידה. 36 מול 44. תתביישו.

אני סיון, אני נטורופתית. אני מידה 44-42 (זה פשוט תלוי איפה אני קונה בגדים) ואני שונאת חנויות בגדים. אני, קרין גורן. בלילה אחד מאישה “גם יפה וגם אופה” היא הפכה להיות הרעה החולה של המדינה. היא לא רעה והיא לא חולה. אנחנו חברה רעה וחברה חולה. הכל נאמר עליה, מטוב ועד רע. יש שעודדו, יש שקטלו. כשאתה סלב וחשוף לביקורת אתה חשוף לכל ביקורת. אני לא אתחיל ב:”למה את מושיק רוט או את רושפלד לא קוטלים?” כי זה לא העיניין. השאלה היא לא התעסק ב”למה לא” ולמשוך עוד אש אלא להתעסק ב”למה כן” ולמה האש הזו מתלקחת כבשדה קוצים?

קרין כתבה אתמול פוסט בפייסבוק שבמהלכו נאמר שהיא לא רואה נערות שרואות את אדל ומחליטות להעלות במשקל אבל יש יותר נערות שרואות דוגמניות רזות שמוכנות להתעלל בעצמן כדי להוריד במשקל והיראות כמותן. והיא לכשעצמה, אישה בריאה. היא צודקת. לא נכנסתי לבדיקות דם שלה, אבל אני יודעת שבעבר אישה מלאה, עסיסית, אחרי לידה, שנראת נפלאה כמו קרין, נחשבה לאישה בריאה, אז איך כל “לוחמי החופש על המקלדת” מרשים לעצמם לשתות קפה ולעשן סיגריה שמרעילה יותר ולכתוב את הרעל והרוע שיוצא להם מהאצבעות? מה אתם יודעים על בריאות? האם הבחנתם כי ישנם מתחום הבריאות, כגון רופאים,  בעודף משקל?

מתי בפעם האחרונה חיפשתן שמלה לאירוע ואמרו לכן כבר בצילצול פעמון דלת החנות: “אין לי את המידה שלך”? למוכרות כאלה אני לרוב עונה: מזל, כי אני לא מעוניינת בגישה שלך. אם תדעו כמה שנים לקח לי לענות לנשים הרעות הללו. לפני חודשיים וחצי ישבתי חודש שלם על חוף ים, כמעט מבודד ועדיין התביישתי להוריד את הפראו שלי. כמעט לא נכנסתי לים, לא ישבתי עם בגד ים בלבד וקינאתי, קנאה טהורה, בנשים שלא מפחדות מקימור, מעיגול, מקצת בשר על הגוף שלהן. התביישתי שיש לי בגד ים שלם “כי זה של שמנות” (מחשבה נוראית ומפילה שעוברת לי בראש), התביישתי ללכת עם שורט, כדי שלא יראו את העובי הירכיים שלי, התביישתי מהאדם שאסור היה לי להתבייש ממנו. התביישתי מעצמי. לקח לי חודש אבל הסוף הלכתי וקניתי לי בקיני. לבשתי אותו פעם אחת. הרגשתי כמו ילדה קטנה שרצה מהר כדי לרדת מהבמה שמביכה אותה מלהופיע. באותו היום שלבשתי אותו הייתי כל היום עם הפראו. התהלכתי איתו רק בחדר שלי. תתפלאו, זה היה הנצחון הקטן שלי מול אנשים רעים במדיה שמצליחים לגרום למחלמת חורמה שלנו, הנשים, מול הגוף שלנו.

להיות בריא פירושו אינו לאכול פחות קלוריות. להיות בריא פירושו לא לאכול מתוך כעס או כשכועסים. להיות בריא פירושו לא להימנע והתעלל בנפשנו שלנו רק כדי להיכנס לג’ינס. בריאות היא במחשבה הבריאה שלנו. כשאנחנו אוכלים מתוך רוגע, ריכוז, הקשבה עצמית, האוכל מתעכל טוב יותר. מה זה חשוב אם הגוף מחליט לאגור אותו או לתעל אותו? הידעתם שאם נשב ונרעיב את עצמינו ונחייה על קפה וארוחה ביום נפסיק להוריד במשקל כי הגוף בסטרס?  אם קרין לא הייתה אופטימית אולי היא הייתה מרגיזה את כולם קצת פחות. אכילה נכונה אינה בהכרח אכילה עם הערך הקלורי הנמוך ביותר וההוכחה לכך היא דיאטות כמו אטקינס ופליאו. אז מה עכשיו כולם נכנסים לצלחת שלא שלהם?

זו מלחמה. כולם קוראים למוסריות, לאהבה, לקבלת השונה. נאבקים נגד תעשיית הבשר, הביצים והחלב. נאבקים נגד ממשלה מושחתת, סתימת פיות, שמירה על הדמוקרטיה. איפה אתם לוחמי החופש? איפה אתם כשאני רוצה לאכול משהו טעים באמת? חסה זה טעים, אבוקדו זה סבבה, אבל שוקולד זה החיים. וואלה, קקאו זה גם בריא. תזכרו שהמלחמה המכוערת שלכם נגד אנשים שהם לא עומדים “בתקן” של מדד היופי החברתי המעוות שהצבתם, תזכרו שאנחנו אחת מתוך אחת. לכולנו יש הפרעות אכילה במידה כזו אחרת, כולנו מכות על חטא, כולנו נמנעות מדבר כזה או אחר. לא בגללינו, בגללכם. בגלל שקרין גורן היא גורו באפייה ורוב המבקרים שדיברו עליה, הכינו לפחות עוגה אחת שלה במהלך חייהם. בגלל אנשים כאלה, אני “מתלבשת בהתאם”, מענישה את הגוף שלי כשאני מונעת ממנו דברים שבא לו נורא. זו מלחמה, אבל היא מעולם לא הייתה על משקל או השמלה שקרין לבשה או על גודל על הישבן. זו מלחמה מול סטנדרט שאני ורבות כמוני, הפסדנו עוד לפני שעלינו לשדה הקרב.

 

עוד מהבלוג של מתבגרת בת 30

נתחיל מהאמצע...

למכירה: דגם 85', יד ראשונה ועשתה קילומטרז' דיי סביר יחסית לגילה... אירופה בעיקר, קצת ארה"ב אחרי צבא, הודו בין שנה א' לב'... ואז... עוד קצת אירופה עד היום הולדת 30. המספר הגדול הזה לא צריך להפחיד אתכם... כי זה רק אומר שאני מיומנת על...

תגובות

פורסם לפני 4 years

אגדה שמגדה וניפוץ האשליה

הסיפור האהוב עלי היה סינדרלה. לא בגלל הנסיך, בטח שלא בגלל הנקיון... בעיקר בגלל השמלה. אנחנו גדלות על אגדות שהיום פסיכולוגים לא מאפשרים להורים לספר לילדים. השאלה שלי היא פשוטה: למה היא חיה בעושר ואושר רק אחרי שהוא מציל אותה?...

תגובות

פורסם לפני 4 years

כף רגלי השמאלית

כפות הרגליים שלנו מחולקות לחמישה דברים חשובים בחיים: היציבות שלנו, הרגשות, היצירתיות, הנתינה שבנו והמחשבה. במסע האחרון שלי, התכוונתי לנסוע למזרח כדי ללמוד. לא חשבתי שהשיעורים שלי יגיעו בצורת אנשים שמגיעים אלי לטיפול....

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה