"בילי שוורץ"- המחזמר הקומי של תיאטרון חיפה הוא השלאגר הבא

בחורה עם מחשב נייד

 

 

 

 

650x350_2[1]

בחרתי במחזמר" בילי שוורץ" כאירוע המשמעותי ביותר השנה כיוון שמדובר במחזמר מקורי ישראלי שהוכיח שניתן להפיק מחזמר ראוי לשמו בארץ. לא מיובא ולא מתורגם. מחזמר העוסק בתכנים אוניברסליים אך גם ישראלים, שמביא קול ייחודי ואותנטי, מסקרן ורענן.

"בילי שוורץ"- המחזמר המקורי של אוהד חיטמן ושל שירילי דשא מוכיח שאין כל צורך להפיק את אותם מחזות זמר מתורגמים שוב ושוב. עזבו את "גבירתי הנאווה" ואת "צלילי המוזיקה" תנו לאנשים המוכשרים והיצירתיים שיש כאן אפשרות ליצור ותיווכחו שהקהל יצביע ברגליים וינהר לתיאטראות כדי לצפות במחזמר מקומי, רענן ועכשווי.

המחזמר מספר את סיפורה של מזכירה פשוטת מראה העובדת במשרד עורכי דין. שאיפות גדולות אין לה וגם לא תקוות גדולות. חייה האפרוריים משתנים כאשר המזכירה הראשית במשרד מנסה לנקום בה כיוון שהיא חושדת שבילי שגילתה את סודה לאשת הבוס. הנקמה שהיא מתכננת כוללת חיזור של כוכב טלוויזיה ידוע שיגרום לבילי להתאהב בו ואז ישבור את ליבה. יונתן, הכוכב היפה והמצליח מזמין את בילי לדייט ומתאהב בה. הוא מציע לה להינשא לו ואז חושפת בפניה המזכירה את הקנוניה שרקמה עם יונתן מתוך כוונה להרוס את יום החתונה. מה קורה בהמשך? במחזמר כמו באופרה אין הפתעות. אם באופרה הסוף בדרך כלל יהיה מות האהובים, במחזמר הסוף אמור להיות שמח. “סוף טוב- הכל טוב"- והקהל יוצא עם חיוך על הפנים. ככה זה בפנטזיות, לא? במיוחד כשמדובר במחזמר שהוא סיפור עכשווי לסיפור סינדרלה.

הייחודיות שאני מחפשת, גם כשמדובר בסיפור עלילה שסופו די ידוע מראש היא בטקסטים שלו. כמה מרענן לפגוש במחזמר שהטקסטים שלו הם חלק מאיתנו. עכשוויים, מצחיקים וקולעים. “כל אחד צריך בילי בחיים שלו כדי לחוש יותר טוב עם עצמו" אומרת בילי על עצמה.

חיטמן הלחין מוזיקה סוחפת, קליטה ונעימה ותזמורת המהפכה בת 10 נגנים בניצוחו של רועי אופנהיים הייתה מצוינת. המחזמר מושר כמעט במלואו והשחקנים נדרשים ליכולות מורכבות- לשיר, לרקוד ולשחק בו זמנית והם עושים זאת נהדר. הבמה מלאה בפעילות כל הזמן. הכל כל כך דינמי, קופצני, מלא בשינויים ומהיר. אין רגע דל. אני חושבת שגם התפאורה המיוחדת של סאשה ליסיאנסקי עוזרת לקצב התזזיתי ולשינוי. דלתות מתקרבות ומתרחקות. קירות זזים ממקום למקום. באמצעים מעטים מצליחה סאשה לגרום לדינמיות ושינוי מתמיד על הבמה. מילה טובה גם למעצב התלבושות יובל כספין שהצליח לעצב תלבושות מתאימות לאופי ולקצב של המחזמר.

טלי אורן שמגלמת את בילי שוורץ עושה זאת באופן מושלם. שחקנית רבגונית וזמרת טובה המצליחה לעצב דמות אמיתית, מצחיקה ונוגעת ללב. היא מלהטטת בין הקומי לעצב. מצליחה להיות פגיעה ובו בזמן שנונה. מיקי קם בתפקיד אימה של בילי גונבת את ההצגה עם הקול העמוק והצלול שלה. גם קומיקאית בחסד וגם זמרת מעולה. היא מעצבת את דמות האם הפולנייה בדיוק רב. אהבתי  גם את נילי צרויה שגילמה את המזכירה הנקמנית. היא סקסית, מרושעת ומרשימה מאד.

המחזמר זכה בפרס הראשון במסגרת אירועי חג המחזמר הישראלי שנערכו בהיכל התרבות בבת ים.

"חיטמן יצר עולם ריתמי משעשע שמלווה בטקסטים מתובלים בהומור עכשווי, מקורי ומיוחד", נכתב בנימוקי חבר השופטים בראשותו של השחקן נתן דטנר, שכלל גם את היוצר והבמאי אלדד זיו, מנכ"לית תיאטרון חיפה ניצה בן צבי והמוזיקאית שוש רייזמן. "זהו מחזמר שבנוי כעבודת צוות מושלמת של כוריאוגרפיה, מוזיקה, בימוי ומשחק המתאחדים יחד לכדי יצירה התואמת בכל מרכיביה את הז'אנר"

ואני, שצפיתי בהנאה רבה מסכימה עם כל מילה וחושבת שהצוות הכשרוני שחבר יחד ליצירת המחזמר הצליח להוציא תחת ידו יצירה מקצועית, עכשווית ומרתקת. יצירה מלאת קסם וחן.

 ממליצה בחום רב. לכו לצפות לא תצטערו.

 "בילי שוורץ" – מוזיקה ופזמונים: אוהד חיטמן. מחזה מאת אוהד חיטמן ושירילי דשא על פי רעיון מקורי של אוהד חיטמן. תיאטרון חיפה.

בימוי: דניאל אפרת. כוריאוגרפיה: עומר זימרי.

משתתפים: טלי אורן, מיקי קם, אמיר הלל, נילי צרויה, שרון צור, דוד אוחיון בר נתן, דודי גזית, יהודה נהרי, יוסף אלון, יפעת כהן, נועה גודל.

תזמורת המהפכה בניצוחו של רועי אופנהיים.

 

 

Iaffa Gavish
כותבת על נושאים מגוונים. הצגות, ספרים, אוכל, מסעדות ולייף סטייל. תמצאו כאן את היומיומי, את שעות הפנאי ואת ההנאות הקטנות של החיים.