הבלוג של סיון אסקיו

56 and Broadway

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא... +עוד

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא בקרוב), אוהבת לטייל ולצלם במקומות מרתקים בעולם ובין השאר גם מחפשת חתן. »אתר אינטרנט

עדכונים:

פוסטים: 117

החל מפברואר 2010

אולי בגלל שזה יום האישה הבינלאומי, אולי בגלל שהתחלתי קורס צילום בנושא פורטרטים אישיים וזה מה שמעסיק אותי בשבועות האחרונים, החלטתי שהכי מתאים לציין את היום הזה בפוסט על נשים שמצלמות אינטימיות. שתי הצלמות שבחרתי לצורך הכתבה, אומנם הגיעו לצילום מרקע שונה לגמרי, כל אחת מהן עושה את מה שהיא עושה בדרך שלה, אבל יש בהן גם הרבה מן המשותף: שתיהן בנות אותו גיל, שתיהן התחילו לצלם כשהיו בנות 15, שתיהן גרות ויוצרות בניו יורק ושתיהן נחשפות כמעט אם לא טוטאלית לעיני המצלמה והשפה הצילומית שלהן היא שפה מאוד חושפנית ומאוד אינטימית, מה שלדעתי, רק מוסיף לנשים האלו כוח. לצורך הכתבה, בחרתי תמונות שמצלמות כמעט את אותו נושא, אבל בדרך אחרת. (כל התמונות לקוחות מתוך האתרים של הצלמות ובהסכמתן)

אלינור קרוצ’י היא אחת מהצלמות הישראליות היותר מוכשרות, שהצליחה והתפרסמה בקנה מידה בינלאומי. העבודות שלה מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם וצילומים שלה נכללים באוספים ציבוריים של מוזיאון המומה בניו יורק, המרכז הבינלאומי לצילום בניו יורק ועוד. לאחר שסיימה את לימודי התואר לצילום בבצלאל, היא עברה לגור בניו יורק, מה שהיה עבורה, מהלך טבעי ומתבקש לקריירה שלה. את הראיון עם אלינור עשיתי בשיחת טלפון אחרי שהסתכלתי במשך כמה ימים על תמונות שצילמה וקראתי אינספור ראיונות איתה, שפורסמו בהרבה שפות. 5 דקות לתוך השיחה עם אלינור, מצאתי את עצמי מספרת לה את כל תולדות חיי מאז שאני עברתי לניו יורק. אולי זו הפתיחות שלנו, הישראלים, אולי זו ההזדהות של ישראלים בניו יורק, או אולי זה בגלל שאלינור נחשפת כל כך בתמונות שלה, מה שגורם לאנשים אחרים להחשף אליה בחזרה.

חשיפה

‘עירום הוא לא החשיפה הכי גדולה שיש’ אומרת אלינור. ‘אנשים עושים מעירום ביג דיל, כי עירום זה דבר מאוד מיני. כל עירום הוא מיני אבל לא כל עירום הוא חושפני…שערות על השפם של האישה, לדוגמא, זה דבר יותר חושפני. לדבר על חולשת אופי או על בעיה מסויימת, זה יותר חשיפה. כל הצילומי אופנה של היום, או צילומי הסלבריטיז שיש בהם גם עירום, זה לא ממש חשיפה בעיניי: יש פילטרים, יש זוויות צילום, יש תאורה שמסתירה, יש פוטושופ. זו לא החשיפה האמיתית’.

החשיפה האמיתית היא האינטימיות וכל אותם רגעים הלא מושלמים, אבל כל כך אותנטיים שהיא מתעדת עם המצלמה שלה. הסדרה ‘משבר’ לדוגמא, בה היא צלמה אותה ואת בעלה, באחת מהתקופות הקשות שחוו בנישואין, היא סדרה מאוד מורכבת חושפנית. החשיפה בה היא לא מהסוג המציצני, לא הרגשתי כאילו אני מציצה לחיי הנישואין של אלינור, אלא יותר הבנתי או הזדהתי עם מה שהיע חוותה באותו רגע. ‘יש רגעים שאני לא יודעת מה אני מרגישה או מה אני חושבת, אז אני מצלמת תמונה ואחר כך מסתכלת עליה…הצילום עוזר לי ברגע הנוכחי, הוא עוזר לי להתמודד טוב יותר עם סיטואציה שאני לא תמיד יודעת איך להתמודד איתה. ההסתכלות על התוצר המוגמר גם עוזר לי להבין. זה המשך של התהליך. צילום עבורי זה סוג של תראפיה, הבנה עצמית, אצירת רגעים וזכרונות’

נשים ועירום

כששאלתי את אלינור למה נשים מצלמות את עצמן בעירום, התשובה שלה הייתה מאוד חד משמעית וברורה. ‘נשים מצלמות את עצמן קודם כל בשביל עצמן. יש לחץ מאוד כבד להיות מושלמים…גוף מושלם. התהליכים שהאישה עוברת בגוף שלה, הם מן הסתם גם יותר דראמטיים משל הגבר: הריון, לידה, גיל המעבר, אבל עם כל זה, גוף האישה זה דבר מאוד נערץ ונחשק… אבל נשים מצלמות קודם כל בשביל עצמן. בשביל להבין את עצמן, את התהליכים שהן עוברות. יש לנו יותר קול ואנחנו משתמשות בקול הזה או בשפה הצילומית להגיד משהו אחר. בשביל הגוף. יש משהו מאוד משחרר בחשיפה של הגוף, בחשיפה של רגשות. זה לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, עם היופי ועם הכיעור, עם הצלקת של הניתוח הקיסרי או הקמטים מסביב לעיניים’

אלינור מדברת על אינטימיות

סינתיה קארין קורטז היא צלמת נועזת בלשון המעטה, הידועה בעיקר בפורטרטים האישיים והסקסיים שהיא מצלמת את עצמה. היא הצלע הנשית בצמד ‘קארין וראול’, וההיכרות שלי איתה היא יותר מקצועית מאחר ואני משתייכת לצוות הכותבים במגזין. גם סינתיה התחילה לצלם בגיל 15 אבל אז הפורטרטים האישיים לא היו החלק העיקרי בצילום. רק לאחר שילדה את בנה, הצילום האישי והתיעוד שלה את עצמה הפך להיות אחד מהנושאים המרכזיים בצילום שלה ואחד המאפיינים הבולטים שלו.

רגשות כהשראה

‘אני מאוד הולכת עם הזרם, מה שנקרא’ ענתה לי סינתיה כששאלתי אותה על תהליך הצילום שלה, על ההשראה שלה. ‘אני מאוד מושפעת ממה ומאיך אני מרגישה באותו רגע. אני רוצה להקפיא את אותו רגע בחיי, לזכור אותו איך שהוא, לזכור את עצמי איך הייתי באותו רגע ואיך אחרים רואים אותי ומה הם רואים בי…הכל נובע ממקור רגשי. אני מצלמת כשאני חווה שמחה, עצב, מועקה, הקלה, בלבול…התהליך מאוד מושפע מאיך שאני מרגישה באותו רגע…והצילום מהווה עבורי מוצא לנקז אליו את כל הרגשות שלי…’ אם יש צלם שהיא מושפעת ממנו זה דיוויד לינץ’. היא מודה שהצילומים שלו תמיד מציתים בה איזה סקרנות וסוחפים אותה לתוך עולם הדימויים שלו. ‘וככה בדיוק הייתי רוצה שאנשים ירגישו, כשהם מסתכלים בצילומים שלי. אני רוצה לדבר דרך הצילומים שלי ולסקרן את הצופים, למשוך אותם פנימה, לגרום להם להרגיש את האנרגיה שלי והאנרגיה שבה הצילום מדבר’

גם סינתיה, כמו אלינור, ‘נעזרת’ בתוצר המוגמר כדי להבין תהליכים עם עצמה, להבין סיטואציות. תהליך הצילום מהווה עבורה מעין מדיטציה, חופש, שחרור, וכמובן גם תיעוד.

גבולות בצילום

לסינתיה אין גבולות. היא רוצה לצלם הכל. ‘אני רוצה לצלם כשאני בוכה, כשאני צוחקת, כשאני אוכלת, כשאני הולכת לישון או מתעוררת בבוקר, כשאני הולכת לשירותים…הכל! עם זאת אלו רגעים פרטיים והתמונות הם קודם כל בשביל עצמי…הצילום שלי הוא תהליך רגשי בפני עצמו ולכן אני לא אשים לעצמי גבולות בתהליך הזה. אני לא אעצור את עצמי כי אני מרגישה מאוד בנוח מול העדשה של המצלמה…וכן, אני מרגישה מאוד משוחררת ומאוד נועזת בצילומים שלי ואני חושבת שהם מדברים בזכות עצמם’

לכבוד יום האישה הבינלאומי, מה שנותר לי זה לאחל לכולכן ללכת בעקבות ההשראה שלכן ולבטא אותה באיזו דרך שתבחרו בה.

עוד מהבלוג של סיון אסקיו

תצוגה מקדימה

מאחורי כל מפה מצליחה עומדת אישה מוצלחת

בתקופה האחרונה פונים אליי מגזינים או בלוגים בחו"ל ומבקשים ממני לכתוב על תל אביב, או לשתף את הקוראים שלהם בכל מיני מקומות שאני אוהבת לבלות בהם בתל אביב. זה לא משנה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

הוולנטיין שרציתי לשכוח

אני לא מאלו שחוגגות וולנטיין דיי. אם תשאלו את דעתי, וולנטיינס הוא די אובר-רייטד. תמיד הייתי אומרת שלא צריך את וולנטיינס, כדי להגיד למישהו שאוהבים אותו או להראות לו שאוהבים אותו, זו הכל קונספירציה של ...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

Pay it Forward

את הפוסט הזה כבר רציתי לפרסם הרבה זמן. למעשה כבר חודשיים- שלושה שאני בדיאלוג עם חברתי מאיה, מנסה לשכנע אותה לפרסם את מה שהיא עושה. רק בביקור האחרון שלי בארץ, כמה שבועות לפני שהתקיים האירוע האחרון לעונה בסדרת האירועים שהיא...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה