בזמן שאתם קוראים שורות אלה, בובת ענק של בוב ספוג עוברת לי מתחת לעיניים. אבל לא רק בוב ספוג. גם הליצן המחייך של מק דונאלדס, האופה הלבן של פילסברי, (כן, אותו אופה שתמיד מתפקע מצחוק או קופץ לתוך בצק בפרסומות), קרמיט הצפרדע, שרק, השפן של אנרג’ייזר, גארפילד החתול וסנופי הכלב. אכן מראות קשים.
היום זה מצעד הבלונים הפורחים של חנות הכל-בו מייסיס, לכבוד חג ההודייה. לפרטים נוספים על המצעד, כולל מסלול הבלונים הפורחים (ממש מתחת לחלון שלי) אפשר למצוא באתר הרשמי. המצעד מהווה את יריית הפתיחה הרשמית לעונת החגים הקרבה (חג ההודייה וקריסמס) ויש מי שהמצעד מהווה עבורו סממן מובהק גם לעונת הסיילים והשופינג. לשמחתי הרבה, המצעד עובר בשדירה השביעית, ממש ליד רחוב 56 וברודווי וזה חוסך ממני עמידה מתמשכת ברחוב הניו יורקי הקר יחד עם מליוני ילדים מבוהלים (אחרי הכל, שרק בגובה של 10 קומות הוא די מפחיד) והורים שמנסים להרגיע. אפרופו היסטריה, הרבה תיירים (זרים ואמריקאים) עומדים ברחוב כבר מהשעות המאוד מוקדמות של הבוקר, עם כוסות סטארבקס ביד, כדי לתפוס מקום טוב לצפייה. (לפחות זה גם נחסך ממני).
מסורת נוספת של החג ושל המצעד, היא לראות את תהליך ניפוח הבלונים. המוני ילדים סקרנים והורים עצבנים מתקבצים ערב קודם באיזור הרחובות 77-81 באפר ווסט סייד (ממש ליד מוזיאון הנשיונאל היסטורי) כדי לראות איך משטחים ענקיים של גומי ופלסטיק הופכים לבובות ענק. אין ספק שזה מצעד כייפי ונחמד והמראות מהקומה ה- 36 של הבניין לעולם לא היו יפים יותר.
חג שמח, ולוקחת נשימה לפני הספירה לאחור לבלאק פרידיי.
דחוף, כפתור share ליד כל צילום. הפילסברי, הקרמיט והמראה של כולם מעל הצמרות פשוט הורסים