הבלוג של סיון אסקיו

56 and Broadway

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא... +עוד

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא בקרוב), אוהבת לטייל ולצלם במקומות מרתקים בעולם ובין השאר גם מחפשת חתן. »אתר אינטרנט

עדכונים:

פוסטים: 117

החל מפברואר 2010

היום לפני תשע שנים בדיוק הגעתי לניו יורק.

זו לא הייתה הפעם הראשונה (גיל 20 אחרי צבא), זו לא הייתה הפעם השנייה (טיול עם אחותי אחרי שחזרה מדרום אמריקה) זו הייתה הפעם השלישית (בגיל 26 וקצת) אבל בפעם הזאת לא הגעתי לעיר ל’סתם ביקור’. בפעם הזאת הגעתי לניו יורק כדי להשאר.

אני זוכרת שנחתתי בערב של ה 30 בדצמבר בנמל התעופה ג’יי.אף.קיי עם שתי מזוודות, מצלמה וכמה ספרים, וכמה ששיחקתי אותה רגועה ושמחה לקראת אחת ההרפתקאות הגדולות של חיי, הייתי גם מפוחדת לאללה. אני גם זוכרת את השיחה הקצרה עם זה שישב לידי במטוס. (הרי ברוב המקרים אנחנו פותחים את הלב למי שיושב לידנו בטיסה, לא?) הוא נתן לי כמה טיפים בסיסיים איך לשרוד את החורף בעיר וכתובת אחת איפה כדאי לי לקנות מעיל (פאראגון). בתמורה חייכתי אליו חיוך אחד קצת מודאג.

היום, לפני תשע שנים, כשפקיד ההגירה שאל אותי מה מטרת הביקור, רציתי להגיד לו שבאתי לכבוש את מנהטן, אבל מהר מאוד הבנתי שעם פקידי הגירה לא מתבדחים.

אני זוכרת שבאותו ערב קר של ה 30 בדצמבר לקחתי את ה super shuttle מנמל התעופה ג’יי.אף.קיי לכתובת שקיבלתי בשכונת Turtle Bay בצד המיזרחי של העיר. המונית עשתה מלא סיבובים בכל מנהטן כדי להוריד את הנוסעים ובאיזה שהוא שלב היא חצתה את שדרת ברודווי דרך איזור התיאטרונים, שהיה הומה באנשים. אני זוכרת שהייתי מסונוורת מכל האורות והשלטים, אבל אמרתי לעצמי שאין מצב שאגור ליד כזה איזור מרעיש. מי ידע שחודש וחצי אחרי זה אני אמצע דירה במרחק כמה בלוקים מאותו מקום ‘הומה אנשים’ וכמה תמימה הייתי אז לחשוב שיש מקומות במנהטן שהם לא הומים.

היום לפני תשע שנים הימים היו פוסט ספטמבר אילבן והרחובות של מנהטן היו עדיין אפורים מאבק והרבה שקיות אשפה היו זרוקות מתחת לבנייינים. בתחנה המרכזית של גרנד סנטרל היו קירות שלמים מלאים בתמונות של אנשים אבודים ואובדים. שלושה חודשים וקצת אחרי שנפלו בנייני התאומים, אנשים עדיין קיוו למצוא ניצולים. באותם ימים פוסט ספטמבר אילבן, כל אמריקאי ששמע שהגעתי מישראל, הסתכל עליי במין מבט מזדהה עם קצת רוך בעיניים שאומר ‘עכשיו אני באמת מבין’. אני חושבת ששידרתי לאמריקאים מין תחושת בטחון כזו למודת נסיון, אבל התחושה התחלפה בחוסר נוחות מצמררת, כשנקלעתי בטעות לתוך הפגנה של ערבים מול האו”ם. הפגנה שהייתה פרו-פלסטין.

היום לפני תשע שנים, הייתי ורסיה של ילדה טובה ודי תמימה וחשבתי שלגור בארץ זרה זה מעשה מאוד אמיץ. אבל מאז הרבה דברים קרו. אפילו המון. ואיתם נמוגה קצת התמימות והבנתי שלמילה ‘אומץ’ יש גם הרבה מובנים אחרים. אני זוכרת שכשהגעתי לעיר חבר טוב שלי אמר לי ‘ניו יורק שואבת אותך אליה, סיון, ואסור לך להתנגד… רק תזרמי. ואת בתור שחיינית, את יודעת איך זה עובד, פשוט תקפצי למים ותשחי’. מאז אותו יום המשפט הזה מלווה אותי כל בוקר כשאני יוצאת לרחוב הניו יורקי, וזה לא משנה אם אני באמת הולכת לשחות או לא.

אני מודה שכשהגעתי לניו יורק, לא כל כך ידעתי מה משמעות המילה Gay. היום אני מבינה שהם חלק נכבד ממי שמכתיב הרבה אופנות וטרנדים בעיר, ואם אני רוצה להצליח עם בחורים, תמיד כדאי לי להתייעץ עם אחד שהוא כזה.

היום לפני תשע שנים.

כל בוקר כשאני חוזרת הביתה מהבריכה, אני עוברת דרך כיכר קולומבוס ומסתכלת על השעון הדיגיטלי של CNN. כל בוקר אני מסתכלת על השעה, הטמפרטורה והתאריך. ההרגלים היומיומיים האלו כבר הפכו לחלק ממני. וזה מצחיק אותי. כל שנה, ב 30 לדצמבר, כשאני מביטה על התאריך בשעון הדיגיטלי בכיכר קולומבוס אני מרימה טלפון לאחותי בארץ או להוריי ואני מציינת את מספר השנים שאני כבר חיה בניו יורק. גם זה כבר הפך להרגל. כל שנה, ב 30 לדצמבר, אני עושה לי מעין חשבון נפש מהיר בראש על השנה שהייתה. באותה הזדמנות אני גם מגדירה לי יעדים לשנה הבאה. New Year Resolution קוראים לזה פה.

גם היום. גם השנה. גם שנה הבאה.

מאחלת לכולם שנה אזרחית טובה ושכל משאלותיכם יתגשמו

סיון

עוד מהבלוג של סיון אסקיו

תצוגה מקדימה

מאחורי כל מפה מצליחה עומדת אישה מוצלחת

בתקופה האחרונה פונים אליי מגזינים או בלוגים בחו"ל ומבקשים ממני לכתוב על תל אביב, או לשתף את הקוראים שלהם בכל מיני מקומות שאני אוהבת לבלות בהם בתל אביב. זה לא משנה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

הוולנטיין שרציתי לשכוח

אני לא מאלו שחוגגות וולנטיין דיי. אם תשאלו את דעתי, וולנטיינס הוא די אובר-רייטד. תמיד הייתי אומרת שלא צריך את וולנטיינס, כדי להגיד למישהו שאוהבים אותו או להראות לו שאוהבים אותו, זו הכל קונספירציה של ...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

Pay it Forward

את הפוסט הזה כבר רציתי לפרסם הרבה זמן. למעשה כבר חודשיים- שלושה שאני בדיאלוג עם חברתי מאיה, מנסה לשכנע אותה לפרסם את מה שהיא עושה. רק בביקור האחרון שלי בארץ, כמה שבועות לפני שהתקיים האירוע האחרון לעונה בסדרת האירועים שהיא...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה