הבלוג של סיון אסקיו

56 and Broadway

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא... +עוד

ישראלית בדם, ניו יורקרית בנשמה. גרה במידטאון מנהטן כבר עשר שנים. בעלת תואר שני בתקשורת, פרסום ושיווק. אירלי בירד, לייט בלומר. צלמת (בעיקר אורבן ארט, צילום רחוב וילדים), בלוגרית, שחיינית, ,צמחונית, כותבת ספר ראשון (שיצא בקרוב), אוהבת לטייל ולצלם במקומות מרתקים בעולם ובין השאר גם מחפשת חתן. »אתר אינטרנט

עדכונים:

פוסטים: 117

החל מפברואר 2010

כשסיפרתי לחברים שלי שאני צריכה לנסוע לאמסטרדם לכמה ימים, כדי לעבוד ולצלם, כמעט כולם נתנו לי את המבט הממזרי הזה עם החצי חיוך, שבאופן אוטומטי מצטרפת אליו גם כזו קריצה שאומרת ‘צריכה, הא?… או ‘היום קוראים לזה לצלם, הא?’…או ‘עלינו את לא תעבדי’ (מחק את המיותר). אין מה לעשות, כשהמילה ‘אמסטרדם’ נאמרת בריש גלי, לאסוציאציות המתלוות אליה יש חיים משלהן ורובן מתקשרות לאיזה זכרון עמום מאיזה קופי שופ בעיר או הצצה חפוזה ברובע החלונות האדומים. או שניהם.

נחתתי באמסטרדם אחרי טיסה של ארבע שעות מתל אביב, ישר לתוך תפאורה של סתיו אירופאי ושלכת מדהימה על גדות התעלות. מאחר וטיסות מניו יורק לאירופה אורכות בדרך כלל שמונה שעות פחות או יותר, שכחתי כבר איך זה לעשות גיחות קצרות לאירופה ולמציאות אחרת לגמרי. את רוב הביקור שלי ביליתי בג’ורדאן, אחד הרבעים היותר איניים בעיר, שבעבר הלא רחוק היה מתחם תעשייתי ואחד האיזורים היותר צפופים ועניים של העיר, אבל בעשורים האחרונים הפך להיות מגנט לגלריות, לאומנים, למסעדות מעוצבות ולזוגות יאפיים, שעובדים בעיקר בעיצוב או בגרפיקה ושמסיעים את הילדים הבלונדיניים שלהם על אופניים. אם אני צריכה להשוות את האווירה ואופי האיזור של ג’ורדאן למקבילה הניו יורקית, אני חושבת ששכונת וויליאמסבורג בברוקלין היא המתאימה ביותר.

התארחתי אצל חברה טובה, שגרה בבית תעלה טיפוסי והיסטורי (canal house) ברחוב פרינסנחרכט (Prinsengracht) ומהחלון יכולתי לראות את הבית של אנה פראנק שנמצא מעבר לתעלה ולהתעורר לצלילי הפעמונים של כנסיית ווסטרקרק (Westerkerk) מקום קבורתו של רמברנדט, שגם הוא היה מתושבי השכונה. המיקום ההיסטורי רק תרם והעצים את חווית הביקור שלי באמסטרדם וחוץ מזה, מתי פעם אחרונה יצא לי להתעורר לצלילי פעמונים? (מומלץ ביותר לטיפוסים עירוניים). אחד מהסייד קיקס העיקריים בשכונה הטרנדית והצבעונית הזאת הוא שיטוט רגלי ברחובות הקטנים והצצה לחלונות הראווה של הבתים, שלא מביישים אף קטלוג של איקאה או של מגזין עיצוב סלאש מגזין החיים הטובים והמעוצבים. למי שאוהב בוטיקים מיוחדים לצד חנויות וינטאג’ של רהיטים, בתי קפה קטנים וגלריות, כדאי להסתובב באיזור שנקרא ‘תשעה רחובות’, שנמצא בגדה המזרחית של תעלת פרינסנחרכט. אם אתם חובבי אומנות, בהחלט ממליצה לתת גיחה קצרה למוזיאון הבית של רמברנדט, שמעניין מבפנים ויפה מבחוץ, ואם אתם אוהבים שווקים, כדאי לעשות סיבוב בימי שני בבוקר בכיכר נורדרמרקט (Noordermarket), שוק פשפשים צבעוני, תוסס ומנומס להפליא. (כן מנומס! אין צעקות, אין קללות, אין דחיפות)

בתור צלמת, לא יכולתי שלא לבקר במוזיאון הצילום של אמסטרדם, Foam, ולהתעמק בתערוכות צילום של אומנים מקומיים. למרות שההולנדים הם בעלי מוניטין של חסרי עכבות, אני חושבת שדווקא תחום הצילום אצלהם הוא די שמרני. מוזיאון אחר שמומלץ הוא מוזיאון הרמיטאג’, השלוחה ההולנדית של המוזיאון בסנט פטרסבורג, רוסיה. אבל אם תשאלו אותי, המוזיאונים האמיתיים נמצאים בחלונות הראווה של הבתים והחנויות, וכמו שציינתי קודם, תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בסמטאותיה היפות של השכונה ופשוט להציץ ולצלם.

האוכל, (לפי טעמי האישי) לעולם לא היה הצד החזק של ההולנדים. מאחר וצ’יפס טבול במיונז או דג הרינג כבוש (מהמאכלים המסורתיים בהולנד) לא הכי מסקרנים אותי, לא לקחתי סיכונים מיותרים והחלטתי ללכת על בטוח. לחם טוב, גבינה הולנדית משובחת ושוקולד מריר איכותי, היו מאבני היסוד בתפריט היומי שלי. את הגבינות (כל יום גבינה אחרת) קניתי במעדנייה קטנה שנקראת  Abraham Kef (עם שם כזה קשה לטעות) שזו אחת מהמעדניות הוותיקות והידועות בשכונה ואת השוקולד קניתי באחד מהבוטיקים של שוקולד היותר מומלצים, פוצ’יני בומבוני (גם עם שם כזה איטלקי אי אפשר לטעות). אם בכל זאת בא לכם להתנסות בחוויה קולינרית ועיצובית, אני ממליצה על מסעדת דה קאס, שנמצאת מחוץ לג’ורדאן וממוקמת לצד משתלה, שבה מגדלים את רוב חומרי הגלם לתפריט היומי.

גם בביקור הזה ריכזתי את הקניות שלי בשתי חנויות קטנות אבל מאוד הכרחיות. חנות הספרים Mendo, היא חנות קטנה שמתמחה בספרי צילום, ארכיטקטורה, אומנות, עיצוב, אופנה ופרסום. זו לא סתם ‘חנות הספרים הקטנה שמעבר לפינה’, אלא היא חלק בלתי נפרד ממשרד לעיצוב גרפי, שנושא את אותו שם ונמצא קומה מעל. אין על ההולנדים, הם אלופים בעיצוב. החנות עצמה קטנה וחשוכה עם מדפים וארונות קיר שחורים, ורק הספרים מוארים. בתור אחת שגרה בניו יורק וקשה להפתיע אותה, החנות הקטנה הזאת הצליחה לרתק אותי ואם לא הייתה לי טיסה ביום למחרת, הייתי חוזרת אליה שוב. החנות נמצאת ברחוב Berenstraat, במתחם של ‘תשעת הרחובות’. חנות הכרחית נוספת היא חנות הלינג’רי Marlies Dekkers שנמצאת ממול לחנות הספרים. אי אפשר שלא להכנס לחנות הזאת, ואת האמת, אי אפשר גם שלא לקנות איזה סט קטן נטול עכבות עם הרבה מקום לדמיון. (ואם לא, אז לפחות להציץ בקטלוג). ואם כבר מדברים על קניות, אי אפשר שלא להזכיר את חנות הדגל של H&M, שנתפחה באמסטרדם בסוף נובמבר. איך אמרתי קודם? אין על ההולנדים במה שקשור לעיצוב? צפו בסרטון ותראו איך באמסטרדם פותחים חנות.

בפעם הבאה שאתם רוצים איזו גיחה קצרה לעיר אירופאית ציורית ותוססת, עם הרבה היסטוריה אבל גם עם הרבה תחושה של חופש באוויר, תעלו על מטוס לאמסטרדם ו…Let Yourself Go……

ההנאה מובטחת!

(צילומים של סיון אסקיו מהביקור האחרון באמסטרדם. כל הזכויות שמורות)

עוד מהבלוג של סיון אסקיו

תצוגה מקדימה

מאחורי כל מפה מצליחה עומדת אישה מוצלחת

בתקופה האחרונה פונים אליי מגזינים או בלוגים בחו"ל ומבקשים ממני לכתוב על תל אביב, או לשתף את הקוראים שלהם בכל מיני מקומות שאני אוהבת לבלות בהם בתל אביב. זה לא משנה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

הוולנטיין שרציתי לשכוח

אני לא מאלו שחוגגות וולנטיין דיי. אם תשאלו את דעתי, וולנטיינס הוא די אובר-רייטד. תמיד הייתי אומרת שלא צריך את וולנטיינס, כדי להגיד למישהו שאוהבים אותו או להראות לו שאוהבים אותו, זו הכל קונספירציה של ...

תגובות

פורסם לפני 9 years
תצוגה מקדימה

Pay it Forward

את הפוסט הזה כבר רציתי לפרסם הרבה זמן. למעשה כבר חודשיים- שלושה שאני בדיאלוג עם חברתי מאיה, מנסה לשכנע אותה לפרסם את מה שהיא עושה. רק בביקור האחרון שלי בארץ, כמה שבועות לפני שהתקיים האירוע האחרון לעונה בסדרת האירועים שהיא...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה