הבלוג של single mother

יומנה של אם חד הורית

עדכונים:

פוסטים: 11

החל ממרץ 2012

יום ראשון האחרון. ערב. אני נפגש עם קבוצת נשים פעילות ביישוב תלמונד. כבר תקופה ארוכה שהן נפגשות במסגרת פעילות קהילתית שמארגנת עמותת “ידיד” ביישוב הקטן והציורי שלא רבים יודעים בכלל מהו מקור שמו.

לפני מספר חודשים החלטנו להרחיב את פעילות הקבוצה. להעניק לנשים החברות בה כלים שיאפשרו להם לעשות את החיים ביישוב שלהם טובים יותר. לתת להן כלים שאיתם יוכלו להציב לעצמן מטרות שיעשו את תלמונד יישוב שכיף לחיות בו, לכולם, לא רק למתעשרים החדשים ששטפו אותו בהמוניהם כמו גם יישובים אחרים ביישובי השרון המתחדשים בשנים האחרונות.

המפגשים מתקיימים בדרך כלל במרכז “ידיד” קרוב לקצהו הצפון מזרחי של היישוב. אנחנו יושבים במועדון הקשיש. בערבים אין שם הרבה פעילות ואפשר לנצל את החדר הגדול לשיחות, ללימוד, להעברת ידע. קבוצה נהדרת של נשים יש שם בתלמונד. מרקעים שונים ממקומות שונים, עם חלומות שונים.  בשבועות האחרונים דיברנו גם על הבחירות לרשות המקומית. תלמונד, אחד המקומות היחידים בארץ בה יש שתי מתמודדות לתפקיד ראש המועצה. דיברנו על החשיבות של יצירת שינוי דרך הפוליטיקה, הל החשיבות שבהתמודדות הציבורית. במפגש האחרון פגשתי שם אם חד הורית שרצתה ללכת ללמוד באוניברסיטה. השגנו לה מלגה. כשהלכה לתת את השיק, אמרו לה שבגלל שעמותה משלמת עבורה היא צריכה לשלם 25 אחוז יותר. התרגזתי נורא. פניתי ליו”ר המל”ג, שר החינוך. עברו שלושה שבועות והאוניברסיטה ויתרה על הקנס.

נחזור ליום ראשון. את המפגש השבוע לא קיימנו במרכז “ידיד” כרגיל. הלכנו לבית של ר. אחת מחברות הקבוצה. היא בדיוק סיימה לשבת שבעה על בעלה לשעבר שנפטר ממחלה קשה, אישה מופלאה ר. סיפרו לי שהיא סעדה את הגרוש שלה בתקופתו האחרונה בביתה שלה. עם הילדים וחברה לחיים. הרגישה גם שהיא חייבת לשבת עליו שבעה. זו הסתיימה בתחילת השבוע ולר. היה קשה לצאת מהבית. ביקשה שנבוא אליה. באנו. מודה, לא כלכך הבנתי את הסצנה. ביקשה שאגיד עליו ברכה. אמרתי. אח”כ שאלתי למה היא יושבת עליו שבעה. “התגרשנו לא מזמן”, היא אמרה, זה עוד טרי. “מה זה לא מזמן”, שאלתי והיא ענתה בתמימות שכזו “שנתיים וחצי”. לך תבין.

היה מפגש מרגש. 13 נשים אמיצות וחזקות. ביניהן, 3 אחיות ר. ושתי אחיותיה. אחת מהן היתה נאוה. גבוהה, תמירה, יפה. היא היתה מאד שקטה באותו הערב, כששאר הנשים השתתפו בדיון שקיימנו על נושאים מגדריים שמעניין אותן לקדם אחרי הבחירות היא הוסיפה את הרעיונות שלה אבל בשקט, לי היה נדמה שזה לא אופייני לה, אבל שתקתי. המפגש הסתיים, ביום שני בבוקר שמעתי שהן היו מרוצות. שהן החלו לחשוב על המשימות שקיבלו על עצמן.

יום שלישי בבוקר. שמונה וחצי בערך. הטלפון מצלצל. בצד השני, מנהלת הפרוייקטים של “ידיד”. נדמה לי שהיא בוכה. רצחו את נאוה, היא אומרת ואני לא לגמרי קולט את הדברים. מה זאת אומרת רצחו, מי זאת נאוה. עוד כמה מילות הסבר והאמת הקשה מכה בפנים. כמעט כמו בצבא, במלחמה, פתאום המוות קרוב כלכך, מוחשי כלכך. רגע, הרי רק אתמול ישבתי במרחק של מטר ממנה. דיברנו. צחקנו אפילו. והאחיות, והחברות לקבוצה ומנהלת מרכז “ידיד” בתלמונד. כולם. ועכשיו הכל התפרק.

רגע, מה עם ר. הרי רק ביום ראשון קמה מהשבעה. ומה עכשיו? עוד פעם? איך מישהי יכולה לעמוד בכלכך הרבה כאב. המחשבות הללו רצו במהירות מטורפת במוחי. תוך זמן לא רב הייתי בדרכי לתלמונד. פשוט להיות שם, עם המשפחה, עם חברות הקבוצה, איך שהוא הרגשתי שייך למשפחה האבלה.

הדרך לתלמונד לא ארוכה מידי. בדרך בדקתי מה כתבו באתרי החדשות. לא הרבה, יום בחירות היום. כשהגעתי לעיר, האוירה היתה רגילה לחלוטין. הרחובות מלאים בכרזות של מועמדים, בכל פינת רחוב דוכן הסברה של מועמד או מועמדת לתפקיד ראש המועצה וזהו. הגעתי לבית של ר. בינתיים עוד לא יכלו להגיע ולהתארגן בביתה של נאוה. זירת הרצח.

חברים וחברות כבר היו שם, 7 אחים ואחיות היו לנאוה. חלקם גרים בתלמונד. הדבר הראשון שראיתי הוא חוסר האונים בגלל חוסר המידע, אי הודאות על מה קורה עכשיו, לאן הולכים, מתי הלוויה. על כל אלה נוסף הפחד מפני הרוצח שטרם נתפס. ביקשו מהמשטרה שתבוא לשמור עליהם, זה לקח זמן, יותר מידי זמן. אמירות קשות של בני המשפחה נגד השוטרים שבמשך שבועיים לא מצאו אותו, אחרי שנאוה התלוננה. “למה הם לא איתרו אותו דרך הטלפון הסלולרי שלו”, הם שאלו שוב ושוב. בסוף, קצת לחץ והמשטרה הגיעה. לשמור אבל גם להחתים את המשפחה סוף סוף על האישורים שיאפשרו את ניתוח הגופה והעברתה לקבורה.

יום הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 יזכר תמיד כיום שבו הבנזונה רצח את נאוה חן וברח. יום בו חיים של משפחה שלמה השתנו. יום בו המועמדים לראשות העיר המשיכו בקמפיין הבחירות שלהם ולא חשבו לרגע לבוא ולהושיט יד של תמיכה. כאילו שזה לא חשוב , לא קיים, רק הבחירות. ונאוה. היא תשקיף על כולנו מלמעלה ותשמור.

רן מלמד, סמנכ”ל מדיניות חברתית, עמותת “ידיד”

עוד מהבלוג של single mother

תצוגה מקדימה

הר הגעש מיוקנעם

מי שינסה לתפוס כמה דקות של שיחה עם גלית נחום במהלך יום העבודה שלה יאלץ לוותר במהירות. במשרד של חברת הארועים בה היא עובדת כמנהלת מכירות מצלצלים הטלפונים ללא הפסקה וגלית, כמו מכונה משומנת סוגרת הזמנות בשיחת טלפון אחת, מקבלת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אישה ללא הפסקה.

חיה על פריכיות אורז וקפה, מתזזת ומתרוצצת ממקום למקום. נדמה שהעולם כולו מונח על כתפיה של בובה לוי מראשון לציון, אם חד הורית ופעילה חברתית בולטת, מזה שנים ארוכות, המתמודדת בימים אלה במקום השני ברשימת "ראשון מתחילה מחדש" על...

תגובות

פורסם לפני 6 years

כמעט לגמרי לבדן- אמהות יחידניות נאבקות על הפרנסה

מאת: עוה"ד עידית אלפנדרי-מאיר, מומחית לדיני משפחה וגירושין אם היו שואלים לדעתי בכל הנוגע לתשלומי מזונות לנשים ע"י הביטוח הלאומי, לא הייתי זקוקה לזמן רב בכדי לענות... למרבית הצער, אני מעורה במקרים כה רבים מידי יום ומידי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה