הבלוג של אריאלה רביב

אז איך זה לגדל ילדה לבד?

אריאלה רביב

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מינואר 2011

לפעמים, רק לפעמים, יש יתרונות להתעקשות.

11/05/2011

בספרדית ארגנטינאית יש ביטוי די חמוד לאנשים עיקשים: cabeza dura, בתרגום מילולי זה “ראש קשה”. בתור בת לארגנטינאים משני הכיוונים, מאז ילדותי ועד היום זכיתי לשמוע כבר מיליוני פעמים שאני cabeza dura, ויש מצב, קלוש אמנם, שאני באמת טיפל’ה, לא בצורה מאוד מורגשת, ממש בקטנה, קצת קצת עיקשת.

אחרי לידת הטליונת העיקשות שלי התבטאה בעיקר במאבק על ההנקה. היא הייתה בפגיה, והדבר העיקרי שיכולתי לעשות כדי להרגיש אמא זה לשאוב. אל יקל הדבר בעיניכן, להניק פג זה לא פשוט. בהתחלה מותר רק לשאוב, כי אסור להם לבזבז קלוריות יקרות על יניקה מתישה, ואחרי זה, לכו תרגילו תינוקת זעירה (ולא פחות עיקשת מאמא שלה, מסתבר) שהתרגלה לקלות שבבקבוק להתחיל לינוק ממש. אני יכולה לומר בשמחה ובגאווה גדולים שהעיקשות שלי השתלמה, והצלחתי. למעשה, הצלחתי קצת יותר מדי, ובגיל שנתיים נאלצתי  שוב להתעקש כדי להפריד בין הפעוטה והציצי, שכבר התעייף מאוד.

לאורך כל השנתיים של ההנקה, בכל פעם שקפצה עלינו אחת ממחלות הילדות, בירכתי את עצמי על ההתעקשות ההיא, כי מסתבר שתינוק חולה לא אוכל שום דבר. אבל כשהאוכל מחובר לאמא, יחד עם קירבה וחום, זה כבר סיפור אחר. הכי הכי שמחתי על זה כשתקף אותה וירוס הרוטה, ורק ההנקה מנעה התייבשות, על כל המשתמע מכך. לעומת זאת, בגיל 3, כשטליה חטפה דלקת ריאות וכבר לא ינקה, ראיתי בעיניים כלות איך הילדונת הגם ככה זעירה הזאת הולכת ומצטמקת, והדבר היחיד שיכולתי לעשות זה להכין לה שוקו על בסיס שמנת, כדי שתקבל קלוריות מאיפשהו.

למה אני טוחנת את המוח על הנקה דווקא עכשיו? כי תינוקת של חברה חטפה איזה וירוס, וגם במקרה שלה, העובדה שהקטנה יונקת היא זאת שמנעה התייבשות, וכנראה אשפוז. כשהיא ברכה על ההנקה, נזכרתי בכל הפעמים שבהן ההתעקשות על ההנקה התבררה כהתעקשות הכי חכמה בחיי. חברתי ואני, אנחנו לא היחידות, כמעט כל אם מניקה מכירה את המחלות הנבזיות האלה שבהן ילד מהמם הופך לסמרטוט אומלל, והדבר היחיד שהוא מסכים לאכול זה חלב אם, ישירות מהמקור, ואז אין הקלה גדולה יותר מאשר הידיעה שהתינוק אוכל בזכותך.

אני יודעת שהתחלת ההנקה קשה וכואבת. חוויתי את כל הייסורים. אני גם יודעת כמה גדול הפיתוי להפסיק עם העינוי הזה ולעבור כבר לבקבוק, כשאפשר לראות כמה בדיוק הילד אכל, ושהוא לא תלוי רק בך בכל מה שקשור לאוכל. מי יודע כמה פעמים אמרתי לעצמי, “די, רק היום, ומחר אני הולכת לקנות מטרנה, נמאס לי.” וכל פעם משכתי עוד יום ועוד יום, רק כי התבאסתי לוותר לעצמי, עד שזה נהיה כיף גדול, זרם באופן הכי טבעי וסיפק לי כמה מרגעי הקרבה היותר נהדרים עם הגמדה.

זו אולי הנקודה הכי משמחת בכל הסיפור: בשלב מסוים ההנקה הופכת לאחת ההנאות הגדולות ביותר שהאמהות לתינוק יכולה לספק. אלה רגעים של אינטימיות שעד היום, כמעט שנתיים מאז הפסקת ההנקה, אני עדיין מתגעגעת אליהם, והם חשובים לפחות כמו כל היתרונות התזונתיים והבריאותיים של ההנקה.

אני לא רוצה להישמע כמו מיסיונרית. ברור לי לפעמים אי אפשר, או שהסבל גדול מדי, אבל תנו לעצמכן הזדמנות, תילחמו על ההנקה, תזמינו יועצת הנקה טובה הביתה אם קשה לכן, ותחשבו על המתנה האדירה שאתן נותנות לתינוק שלכן ולעצמכן.

 

 

עוד מהבלוג של אריאלה רביב

יום האישה שלי

הרגע הלכתי לוודא שהגמדונת מכוסה. מזל שהלכתי, כרגיל, היא העיפה את השמיכה. עמדתי והסתכלתי בה, שוכבת על הגב, בידיים פרושות לצדדים, עם לחיים ורודות ושפתיים אדומות אחרי שהייה בחוץ בשבת שמשית. הדבר היחיד שקצת הפריע לכל האידיליה...

תגובות

פורסם לפני 9 years

כבר גן עירייה?!

אני בטוחה שכשהיא תקבל את צו הגיוס אני אתרגש יותר, ועדיין, המעטפה מהעירייה שמזמינה אותנו להגיע ולרשום את טליה לגן העירוני עשתה לי בולו בולו קטן בלב. "תראי מה זה," אמרתי לאמא שלי, "רק אתמול היא הייתה קילו וחצי ששוכב...

תגובות

פורסם לפני 10 years

אחת סתומה לגמרי, השניה די סתומה

ברגע שנכנסתי להריון קניתי עוד כמה מנות של אותו תורם, כדי שמתישהו, יהיה לי עוד ילד. בחוסר ידיעה של מי שעדיין לא אמא חשבתי שאיך שטליונת תהיה בת חצי שנה אני אתחיל לעבוד על הילד הבא, וככה נתקתק את העניין. מה שלא לקחתי בחשבון זה...

תגובות

פורסם לפני 10 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה