הבלוג של אריאלה רביב

אז איך זה לגדל ילדה לבד?

אריאלה רביב

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מינואר 2011

נקודת האור שלי ביום האישה

08/03/2011

הרגע הלכתי לוודא שהגמדונת מכוסה. מזל שהלכתי, כרגיל, היא העיפה את השמיכה. עמדתי והסתכלתי בה, שוכבת על הגב, בידיים פרושות לצדדים, עם לחיים ורודות ושפתיים אדומות אחרי שהייה בחוץ בשבת שמשית. הדבר היחיד שקצת הפריע לכל האידיליה הזאת היו נחירות הסוור השיכור שבקעו משפתי המלאך שלה, אבל היי, אף אחד לא מושלם, אפילו לא הבת שלי.

הרבה דברים קרו עד שהגעתי לרגע הזה, שבו אני, אישה רווקה, יכולה לעמוד מול הפעוטה הישנה שלי ולהתמוגג מעוצמת הדציבלים שהיא מסוגלת להפיק. חלק מהדברים שקרו הם תהליך אישי לגמרי, שבו אני ומשפחתי היינו צריכים להבשיל ולהכיר בזה ש… ובכן, אני לא עילוי בכל הנוגע לזוגיות ולכן אם אני רוצה להיות אמא כדאי לפעול בדרכים אחרות, אבל יש פה גם תהליך חיצוני אדיר ומהפכני, שאנחנו לא מסוגלים להתחיל להעריך את עוצמת השינוי החברתי שהוא מביא אתו.  תהליך שבו, בנקודת הזמן הנוכחית, במדינת ישראל, אישה רווקה יכולה להפוך לאם בלי שזה יגרום ליותר מדי הרמות גבות, או ליותר מדי מחשבות על מה דפוק בה שגרם לה להגיע למצב הזה, וחברים וחברות – זו בהחלט מהפכה, חלקה טכנולוגית, ועיקרה תודעתית, ועל התודעה אני רוצה להכיר תודה.

היום יום האישה, וביום הזה אני נמלה קטנטונת, זעירה ממש, שעומדת על כתפי נשים ענקיות שאפשרו לי להגיע למצב הזה שבו אני ושכמותי נוכל להפוך לאמהות, וגם לפרנס את הילדים שלנו בכבוד (פחות או יותר). כיום זה נראה לנו טבעי לגמרי, ואני אפילו שומעת ריטונים על הפמיניסטיות הארורות האלה שבגללן אנחנו חייבות לצאת לעבוד ואפילו לקחת אחריות על חיינו, אבל תחשבו איפה היינו לולא קמו כמה נשים אמיצות והפכו את החברה על פיה – זה מתחיל בזכות הבסיסית ביותר בחברה דמוקרטית, הזכות לבחור ולהיבחר, וממשיך באפשרות ללמוד מה שאנחנו רוצות, בלי שיסבירו לנו שלימודים יזיקו לפוריות שלנו – נימוק שבעבר גברים השתמשו בו כדי לשכנע נשים לא ללמוד – לעבוד, ולהתפרנס. כל אלה זכויות שהסבתות שלנו לא נהנו מהן, ולכן רובן היו כבולות בקשרי נישואין שלא בהכרח היטיבו איתן, ותלויות לגמרי בגברים לפרנסתן. כבר היום, עם כל הקשיים, גברים זוכים לחוות אבהות שונה לגמרי מזו של האבות שלהם, והם לא כורעים לבד תחת נטל פרנסת הבית, וזה לא משהו שאפשר להקל בו ראש.

כן כן, שמעתי, מאז שהתחיל כל הפמיניזם הזה המשפחה כפי שאנחנו מכירים אותה הולכת ומתפרקת, אבל הרשו לי לפקפק בקדושתם של ערכים שמאבדים את ערכם ומתפוגגים ברגע שנשים יכולות לדאוג לפרנסתן. אני מכירה את כל הקולות המתנגדים למה שקורה כאן – חלקם של נשים, שמבוהלות מכל החופש הזה, וחלקם של גברים, שמבוהלים מהשינויים שמתחוללים להם מול העיניים. אבל מה לעשות, זה טבען של מהפכות, הן משנות את הסדר הקיים, ויוצרות משהו חדש, ובמקרה של המהפכה הפמיניסטית אני חושבת שאנחנו צועדים לעבר חברה שתהיה יותר טובה לכולנו, נשים וגברים.

למהפכה הזאת אחראיות המון נשים אמיצות, שחלקן יצאו להילחם ממניעים פוליטיים, וחלקן ממניעים אישיים – בין אם זה רצון להרות מתרומת זרע בלי לעבור אבחון פסיכולוגי קודם (כך היה עד ממש לא מזמן) ובין אם זה רצון אישי לגמרי להיות טייסת, או רופאה, או סתם לעבוד בלי לשמוע הערות מקולגות ובוסים על כמה התחת שלך נראה מהמם בחצאית הזאת. כל אחת מהנשים האלה ועוד הרבה כמוה שינו את החברה שלנו והפכה אותה למקום שבו לכולנו, נשים וגברים, הרבה יותר טוב לחיות בו.

 

עוד מהבלוג של אריאלה רביב

כבר גן עירייה?!

אני בטוחה שכשהיא תקבל את צו הגיוס אני אתרגש יותר, ועדיין, המעטפה מהעירייה שמזמינה אותנו להגיע ולרשום את טליה לגן העירוני עשתה לי בולו בולו קטן בלב. "תראי מה זה," אמרתי לאמא שלי, "רק אתמול היא הייתה קילו וחצי ששוכב...

תגובות

פורסם לפני 10 years

אחת סתומה לגמרי, השניה די סתומה

ברגע שנכנסתי להריון קניתי עוד כמה מנות של אותו תורם, כדי שמתישהו, יהיה לי עוד ילד. בחוסר ידיעה של מי שעדיין לא אמא חשבתי שאיך שטליונת תהיה בת חצי שנה אני אתחיל לעבוד על הילד הבא, וככה נתקתק את העניין. מה שלא לקחתי בחשבון זה...

תגובות

פורסם לפני 10 years

אז למה אין לי אבא?

      "אמא, את יודעת שלעידו ולאופיר ולאורי כן יש אבא?" אמרה הגמדונת פתאום, באמצע ארוחת הערב. "כן, לרוב האנשים יש אבא, אנחנו משפחה שונה." שוב נהיה לה המבט העתיק הזה, כשהיא מעמיקה לחשוב. "אז למה לי אין אבא?" היא שאלה. "סיפרתי לך,...

תגובות

פורסם לפני 9 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה